דין ביצה שנולדה ביום טוב,שלא לכבות ביום טוב

סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב (המשך) - א. כשיום טוב חל סמוך לשבת, ונולדה ביום טוב, אסור לטלטלה גם בשבת, ומכל שכן שאסור לגומעה בשבת. ב. פירות שנשרו מן העץ ביום טוב אסור לטלטלם או לאוכלם.

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן תקיג – דין ביצה שנולדה ביום טוב (המשך)
 
 
א. כשיום טוב חל סמוך לשבת, ונולדה ביום טוב, אסור לטלטלה גם בשבת, ומכל שכן שאסור לגומעה בשבת. (שם)
ב. פירות שנשרו מן העץ ביום טוב אסור לטלטלם או לאוכלם. וכשיום טוב סמוך לשבת ונשרו ביום טוב אסורים באכילה ובטלטול עד מוצאי שבת. ואם נתערבו בפירות המותרים באכילה אפילו באלף אינם בטלים. נספיקם אסור. (שם)
ג. גוי שהביא מגדים לישראל ביום טוב מחוץ לתחום, דרך אניה בלב ים, יש לאסור ליהנות מפירות אלה, גזירה שמא יאמר לו להביא.
ד. לפיכך גוי שהביא לישראל פירות או ירקות, שאפשר להסתפק בהם שמא נתלשו ביום טוב מן המחובר, אסור לאוכלם עד למוצאי יום טוב, בכדי שיעשו, כדי שלא יהנה ממלאכת גוי שנעשית לצורך ישראל ביום טוב. וביום טוב הסמוך לשבת אסורים עד למוצאי שבת בכדי שיעשו. (שם)
ה. השוחט תרנגולת ונמצא בה ביצים גמורות מותרות. (שם)
ו. מותר לתת ביצה ביום טוב במקום שהתרנגולת מטילה ביצתה. (שם)
 
 
סימן תקיד – שלא לכבות ביום טוב
 
 
ז. אסור לכבות ביום טוב, ואפילו מקצת כיבוי כגון להוריד ולהנמיך את הפתילה של מנורת הנפט או של הגז, אסור. אבל מותר להנמיך את האש של הפרימוס על ידי פתיחת המלחצת לזמן קצר, בכדי לבשל יפה את התבשיל שעליו, ושלא יקדיח את תבשילו. וכן בכיריים של גז, מותר מעיקר הדין להקטין את האש כשעושה כן כדי שהתבשיל לא ישרף ולא יתקלקל. ואפילו אם יכול להדליק אש אחרת קטנה מזו, מותר להנמיך אש זו. אבל להנמיך את האש לצורך הפסד הגז אסור. ואסור להנמיך פתילה דולקת אף אם כוונתו למנוע שריפת האוכל. (ילקו"י ה/תפח. יבי"א א/לא)
ח. ראוי ונכון להחמיר שלא לכבות את הפרימוס ביום טוב משום הפסד הנפט, ומכל מקום אין למחות במי שרוצה להקל לכבות הפרימוס משום הפסד הנפט. אולם אפשר להורות להקל להוריד קצת את השלהבת לצורך התבשיל, בכדי שיתבשל יפה. (יבי"א א/לא)
ט. אף על פי שאסור לכבות הגז ביום טוב, מותר לכבות הגז על ידי גרמא, באופן שימלא קומקום קטן של מים על כל גדותיו, ויניחנו על האש עד שירתח, ויגלשו המים על ידי רתיחתם וישפכו על האש ויכבוה. ולאחר הכיבוי יכול לסגור הכפתור של הגז או את ברז הבטחון למנוע זרימת והתפשטות הגז. וכן יוכל לפתוח את מלחצת הפרימוס לאחר שיכבה. וכן יש להתיר כיבוי הגז על ידי שעון מעורר המכוון לשעה מסויימת, ובשעת צלצולו יורד הכפתור של הגז ומכבהו. אבל אין להתיר לסגור את ברז מיכל הגז, כדי שלא יוסיף לזרום גז אל תנור הגז. והמים שרתחו לאחר כיבוי הגז ישתמש בהם לשתיית קפה או תה וכיוצא, כדי שיהיה בישולם לצורך אוכל נפש. (יבי"א א/לא. ג/ל. יחו"ד א/לד)
י. מותר להשתמש ביום טוב במיתקן לכיבוי הגז שהומצא לאחרונה על ידי מכון מדעי טכנולוגי, שהוא מכשיר המבוסס על שעון שבת, ונעשה על ידי גרמא בלבד. (יחו"ד ב/סו)
יא. נרגילה שהטבק נשרה במים ובמגעו הראשון עם הגחלים הוא גורם לכיבויין, אין להצריך שירטיבו את הטבק מערב יו"ט דוקא, ויש להתיר את העישון בנרגילה זו ביו"ט. (ילקו"י ה/תצ)
יב. הנוהגים להקל לגרום לכיבוי החשמל ביום טוב שני של גלויות, יש להם על מה שיסמוכו, אך לכתחילה אין לעשות כן. (יבי"א א/לא)
יג. מותר להכין השעון מעורר ביום טוב שחל בערב שבת, ולכוונו באופן שיכבה את החשמל בליל שבת בשעה מסויימת, היות ואין זה אלא גרמא בעלמא. אבל אסור לגרום כיבוי לנר שעוה הדולק ביום טוב על ידי שיתן סביבו דבר המונע הדלקתו, בענין שיכבה כשיגיע לשם, או לחתוך קצת ממנו למטה, ורק אם עושה כן לפני שידליקנו מותר. (ילקו"י ה/תצא)
יד. אסור להעמיד נר דולק במקום שמנשבת שם רוח כדי שיכבה, ואפילו אם בעת שמניחו אין הרוח נושבת, אלא לאחר זמן הנחתו. (יבי"א ג/יז סקי"ח. יח סק"ו)
טו. במקום צורך גדול יש מתירים לתחוב נר ביו"ט למים שיכבה כשיגיע לשם. (יבי"א ג/ל)
טז. יש להיזהר שאחר שסיים להדליק מגפרור בוער (שהודלק בהיתר מאש מצויה) לא ישליכנו בתנופה הגורמת בודאי כיבוי ביו"ט לגפרור, אלא יניחנו בנחת על הרצפה. והוא הדין לסיגריה בוערת שלא ישליכנה בתנופה הגורמת לכיבויה לאחר שגמר לעשן ממנה. (ילקו"י ה/תצב)
יז. אסור לחמם נר שעוה להדביק בפמוט או במנורה, משום איסור ממרח. וצריך להשגיח על זה במיוחד בליל חג השבועות, שהרבה מדלת העם באים ללמוד וחושבים לעשות מצוה בהדלקת נרות נשמה בבית הכנסת, בעת הלימוד ונכשלים באיסור מירוח. (ילקו"י ה/תצב)
יח. שפורפרת או פמוט שנסתמו בשעוה ונקפאה שם, מותר לנקותה בסכין וכדומה, ואין בזה משום תיקון כלי ביום טוב. (שם)
יט. בעצם יום החג יש אוסרים להדליק נר נשמה, ביום פקודת השנה, או בתוך שנת הפטירה, הואיל ואין צריך להנאת אורו. ויש מתירים הואיל ויש בו מצוה על כל פנים. ונכון להדליק את הנר נשמה ביום טוב בתוך בית הכנסת, שלכל הדעות יש מצוה להרבות בנרות בבית כנסת, שנאמר: "באורים כבדו ה"’ והמדקדקים נוהרים להדליק את נרות הנשמה סמוך לשולחנות הלומדים כדי לקרוא לאורן. (יבי"א חלק ג’ סי’ ט’ חלק יורה דעה אות ד’)  

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה