דיני הבדלה במוצאי יום טוב,מינהגי ימי ספירת העומר

 

א. מי שלא הבדיל במוצאי יום טוב, יש לו תשלומין ויכול להבדיל גם במוצאי יום אסרו חג. (שו"ת יביע אומר חלק ז’ חאו"ח סימן מז)

ב. בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, ודעתו לחזור, ולא השיג יין להבדלה במוצאי יום טוב, יש לו תשלומין ויבדיל במוצאי יום טוב שני של גלויות. (שם)

 

 

         

ג. המנהג בכל המקומות אצל הספרדים, שלא לשאת אשה בימי הספירה, מפסח עד יום ל"ד לעומר בבוקר. וביום ל"ד, מותרים לישא אשה מאותו יום ואילך, ואף ביום ל"ד בבוקר מותר. ומנהג האשכנזים כדעת הרמ"א, לערוך נישואין רק בל"ג בעומר. ואף שבכמה מקומות נהגו כן גם הספרדים, מכל מקום המנהג בארץ ישראל אינו כן. ולפיכך על רושמי הנישואין בכל אתר ואתר להקפיד שלא לרשום זוג לנשואין בימי העומר, אם הם מבני עדות המזרח, אלא החל מל"ד לעומר והלאה, ומיום זה מותר להם לערוך נישואין בכל יום ויום, וכל עדה תחזיק במנהגיה. ובשעת הדחק יעשו הנישואין ביום ל"ג לעומר בערב, אחר צאת הכוכבים של ליל ל"ג לעומר. ובשנה שחל ל"ג לעומר בערב שבת מותר להקדים הנישואין בליל ל"ג בעומר, ליל ששי, לחתן שלא קיים פריה ורביה, ובאופן שיש צורך להקדים הנישואין לערב שבת. (ילקו"י ה/תכח)

ד. אם החתן ספרדי והכלה מבנות אשכנז, או להפך, הולכים בזה אחר העדה של החתן, בין להקל ובין להחמיר. ואם יש חשש שיבואו לידי איסורים, יש להקל. וכשחל ל"ג לעומר ביום ששי, יש להתיר לערוך הנישואין בליל ל"ג לעומר. (יבי"א ה’ עמ’ שמט. יחו"ד ג/לא)

ה. אפילו למי שטרם קיים מצות פריה ורביה, המנהג להחמיר שלא לערוך לו הנישואין בימי הספירה. ומכל מקום כשיש צורך גדול ושעת הדחק יש להתחשב בנימוק זה להתיר עריכת הנישואין, והכל לפי ראות עיני המורים הבקיאים בהלכה. ואם אפשר טוב לעשות הנישואין בראש חודש אייר. (יבי"א ג/כו סק"ד. ה/לח). ומותר לחתן להסתפר ביום חופתו בתוך ימי הספירה. (שו"ת יביע אומר חלק ה’ חלק אורח חיים סימן לח)

ו. יש להמנע משמיעת כלי שיר, אף דרך טייפ, בימי הספירה, מאסרו חג עד ל"ג בעומר.

ז. מותר לעשות אירוסין, הנקראים "תנאים" בימי הספירה, בלי רקודים ומחולות ותזמורת. שריקודים ומחולות ותזמורת אסורים בימי הספירה. וריקודים מעורבים (בנים ובנות) אסורים לעולם, והוא עוון חמור. ואף הנוהגים לשמוע שירה עם כלי שיר דרך הטייפ, יש להחמיר בזה בימי הספירה, עד יום ל"ד לעומר. ומכל מקום בשמחת מצוה הנעשית בזמנה בימים אלה, כגון מילה ופדיון הבן, מותר לשמוע שירי קדש המלווים בכלי נגינה, וכן בכל שמחת מצוה. ומותר להשמיע נעימה בתפילה, או בדרך לימודו. וכל שירה בפה שהיא דרך תשבחות לה’ יתברך, מותרת בימים אלו. (ילקו"י ה/תל)

ח. פשט המנהג בכל ספרד שלא להסתפר בימי הספירה עד יום ל"ד לעומר בבוקר, ולאחר מכן מותר להסתפר בכל עת שירצה, והחרדים לדבר ה’ נזהרים בזה גם כגילוח הזקן. והמנהג אצל הספרדים שלא מסתפרים ביום ל"ג בעומר בלילה, אלא בל"ד לעומר בבוקר. (יבי"א ח"ג סי’ בו. ויחו"ד ח"ד סי’ לב אות כ’)

ט. יש נוהגים שלא להסתפר ולא להתגלח אלא ביום מ"ט לעומר, ומנהג זה הוא על פי תורת הקבלה, ואינו אלא למצניעים ההולכים תמיד על פי הסוד, אבל מנהג רוב הקהילות להסתפר ביום ל"ד בעומר. ומי שנהג כן ורוצה לבטל מנהגו, יעשה התרה על מנהגו. (ילקו"י ה/תלא)

י. מי שמצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר, וקשה לו להמתין בגילוח הזקן כל כך, יש אומרים שמותר לו לגלח זקנו בראש חודש אייר. והנוהגים לחשוש לצואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים כלל בראש חודש, יכולים להתגלח בערב ר"ח אייר. ובשנה שחל ראש חודש אייר ביום ראשון יכולים להתגלח בערב שבת שלפני זה. ויש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר, יש להקל לו לגלח הזקן בכל ערב שבת לכבוד שבת, שבאיסור שאינו אלא מתורת מנהג אפשר להקל במקום שיש צער. אך טוב וראוי מאד להחזיק במנהג זה שלא לגלח גם הזקן. (ילקו"י ה/תלא. יבי"א ב/טז חאהע"ז. חזו"ע א’ עמ’ כב)

יא. בשנה שחל ל"ג לעומר בער"ש, מותר להסתפר בל"ג בעומר לכבוד שבת, ואם לא יוכל להסתפר בער"ש יכול להקל במקום צורך להסתפר בליל שישי. (יחו"ד ד’ עמ’ קעט)

יב. אם חל ברית מילה בתוך ימי הספירה, מותר לאבי הבן ולסנדק ולמוהל להסתפר ולהתגלח באותו יום, הואיל ויו"ט שלהם הוא. ויש להקל בזה אף ביום שקודם למילה סמוך לערב קודם הליכתם לבית הכנסת. (שם)

יג. נהגו הנשים להימנע מעשיית מלאכה מפסח עד עצרת משקיעת החמה ואילך, ויש אומרים שאינן אסורות אלא עד אחר שיספרו העומר. ומכל מקום אין למחות בנשים שנהגו לארוג ולתפור בזמנים הנ"ל, שהכל תלוי במנהג, ואין בזה שום חיוב כלל, ומי שלא נהג לא נהג. (ילקו"י ה/תלג)

יד. יש נוהגים בימי הספירה שלא ללבוש שום בגד חדש, כל שאילו לבשו בשאר ימות השנה היה צריך לברך עליו שהחיינו. ואפילו לתקן ולתפור בגדים חדשים נוהגים איסור. ויש מקילין בזה, וטוב לחוש לזה ממידת חסידות. וכשיש צורך יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבת שבתוך ימי הספירה, ויברך עליו שהחיינו. וכן במקום שמחת בר מצוה, או ברית מילה. (יבי"א גטו. יחו"ד א/כד)

טו. יש להקל לברך שהחיינו על פרי חדש בימי הספירה, בין בחול בין בשבת. ואף מי שנהג להחמיר שלא לברך שהחיינו בימי הספירה על פרי חדש, יוכל לבטל מנהגו אף בלי התרה, אפילו אם היה יודע שהוא חומרא. (שם)

טז. גם במקומות שנהגו איסור לתפור בגדים חדשים בימי הספירה, מותר לתקן ולתפור ולקנות מלבושים חדשים בימי הספירה לחתן העושה נישואין בל"ג בעומר, למנהג אשכנז, או ל"ד בעומר למנהג ספרד. וכל שכן אם החתן לא קיים מצות פריה ורביה. (יבי"א ג/כו סק"ד)

יז. מותר להיכנס לדירה חדשה, ואף לדירה לשם הרווחה, בימי ספירת העומר. ומותר גם לסייד הדירה, או לעשות טפטים לנוי בדירתו. ויכול לברך שהחיינו בימי העומר על כניסתו לדירה החדשה, בלבישת בגד או פרי חדש, אולם בעת חנוכת הבית אין לשמוע שירים מכלי שיר, אף מטייפ, עד ל"ד בעומר. (יחו"ד ג/ל)

יח. יש נמנעים מלצאת לדרך בימי הספירה, ואין להקפיד בזה בפרט במקום צורך. (ילקו"י ה/תלד)

יט. יום ל"ג בעומר הוא יום שמחה וחדוה לכבוד התנא רשב"י, ויש לזה סימוכין בפוסקים, ולכן נוהגים לערוך לימוד בליל ל"ג בעומר במנין, וללמוד שבחי רשב"י המפוזרים בש"ס ובזוהר הקדוש. ויש נוהגים ללכת על קבר רשב"י במירון, וההולכים למירון יתרחקו מקלות ראש וכדומה, ובמקום גילה שם תהא רעדה. ובזמננו טוב יותר לבקר אצל ציון קבר רשב"י בזמן אחר, כי בעוה"ר בזמן האחרון אין הצניעות נשמרת במקום זה בל"ג בעומר. ומלבד כל זה יש נוהגים לשחוט שם בהמות ולאכול, מבלי לבדוק אם השוחט הוא בר סמכא, וגס רבו המכשולות בענין הניקור מחלב דאורייתא שהוא איסור כרת, ושומר נפשו ירחק משם ביום זה. וימי פטירת שאר צדיקים אינם ימי שמחה כיום ל"ג בעומר, אלא הם ימי תענית וצער. (יבי"א ג/יא. יחו"ד ה/לה)