דיני הספד ותענית,עשיית מלאכה בפורים ועוד

 

 

א. אין נוהגים אבלות בפורים בפרהסיא, אבל דברים שבצינעא נוהגים. [הליכות עולם א/רלז]

ב. האבל חייב לשלוח מנות לחבירו. ויש שאין שולחים לו מנות כל י"ב חודש על אב ואם וכל שלשים יום בשאר קרובים, כיון שהוא אסור בשמחה. וכן מנהג האשכנזים וקצת מהספרדים. אך מעיקר הדין אין בזה קפידא לדידן. (ילקי"י ה/שמא)

ג. אבל שהוא עני, מותר לשלות לו מתנות לאביונים, דהוי צדקה. ואפילו בתוך שבעת ימי אבלות, מותר. (ילקי"י ה/שמא)

ד. אבל שהוא מומחה לנגינה, והוא אומן בכלי שיר, והוא בתוך י"ב חודש לאב ואם, מותר לנגן לכבוד פורים ולכבוד סעודת מצוה.

ה. מותר לישא אשה בפורים, ואין בזה משום אין מערבין שמחה בשמחה. וכל שכן שמותר לערוך מסיבת אירוסין ושידוכין ביום פורים. (יבי"א ב/כב מק"ג)

 

 

 

ו. פורים מותר בעשיית מלאכה, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים, אין עושים.

ח. והעושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה מאותה המלאכה לעולם. וכעת המנהג בכל מקום שלא לעשות מלאכה ביום פורים, אבל בליל פורים מותר.

ט. מעיקר הדין מותר להסתחר בפרקמטיא בפורים. ומכל מקום טוב להחמיר, אלא אם כן הוא מוכר כדי להרויח לצורך הסעודה והמשתה של יום פורים, כשאין לו לבזבז בריוח. ומכל שכן כשאין לו מה לאכול שאפילו מלאכה ממש מותר לעשות בפורים.

י. יש מחמירים שלא להסתפר בפורים אלא אם כן ע"י גוי.

יא. מותר להתגלח ביום פורים לצורך היום, אם לא התגלח מקודם. ואם חל פורים בערב שבת מותר להסתפר לכבוד שבת. ומכל שכן לבני המוקפים שפורים שלהם בשבת, אלא שמקדימין קריאת המגילה ליום ששי. ואינם נוהגים איסור בעשיית מלאכה ביום שישי, שמותרים להסתפר ביום שישי. ומותר לבני הפרזים לעשות מלאכה בט"ו באדר.

יב. וכן מותר לבני המוקפים לעשות מלאכה בי"ד אדר, ועיר שהיא ספק מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינם עושים מלאכה בי"ד, אבל בט"ו מותרים בעשיית מלאכה. ובכל אופן מותר לעשות מלאכה בפורים על ידי גוי.

יג. מותר לגזוז צפורניים ביום פורים. ומותר לכתוב חידושי תורה ופסקי הלכה, ביום פורים, כי פקודי ה’ ישרים משמחי לב. וראוי לעורר ולהזכיר להתפלל ערבית במוצאי יום הפורים.

 

 

 

 

יד. יום י"ד וט"ו שבאדר א’ אין נופלין על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה’ ביום צרה, ואסור בהספד ובתענית. אבל שאר דברים אין נוהגים בהם.