דיני מקום הנחת תפילין , אופן הנחתן וחליצתן

סימן כז – מקום הנחתן ואפן הנחתן- א.מי שיש לו גבס על ידו, וכל מקום הקיבורת מכוסה בגבס, או בתחבושת, יניח התפילין על הגבס, אך לא יברך. ויברך על תפילין של ראש "על מצוות תפילין" ויכוין לפטור את התפילין..

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן כז – מקום הנחתן ואפן הנחתן
 
א. מי שיש לו גבס על ידו, וכל מקום הקיבורת מכוסה בגבס, או בתחבושת, יניח התפילין על הגבס, אך לא יברך. ויברך על תפילין של ראש "על מצוות תפילין" ויכוין לפטור את התפילין של היד.
ב. סופר איטר יד ימינו לגמרי, שעושה כל מלאכתו וגם כותב בשמאל, צריך לכתוב ספר תורה תפילין ומזוזות בשמאלו, שהיא ימין כל אדם. ואם כתב בימינו, העיקר לדינא להכשיר תפילין ומזוזות אלה. ורק יחידי סגולה מן השרידים אשר ה’ קורא המתנהגים בכל דרכיהם על פי הקבלה לחומרא, נכון שיחמירו על עצמם גם בזה.
 
סימן כח – דיני חליצת תפילין
 
ג. חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה שנזכר מהם, שלא יסיח דעתו מהם קל וחומר מציק הקודש שאין בו אלא אזכרה אחת, ואמרה תורה הויה על מצחו תמיד, שהכהן לא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהם אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה. ומכל מקום אינו חייב למשמש בהם מן התורה, אלא מדברי סופרים. וימשמש בשל יד תחילה, ואחר כך בשל ראש, שהרי נאמר וקשרתם לאות על ידך, ואחר כך והיו לטוטפות בין עיניך.
ד. כשאומר בקריאת שמע וקשרתם לאות על ידך ימשמש בשל יד, וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש.
ה. נהגו העולם שלא לחלוץ התפילין לכל הפחות עד אחר קדושת ובא לציון.
ו. המדקדקים נוהגים שלא לחלוץ התפילין עד אחר עלינו לשבח, ולכל הפחות עד אחר קדיש יתום שקודם עלינו לשבח. ועל פי דעת המקובלים אין להסיר הטלית עד אחר שיחלוץ התפילין.
ז. ביום שיש בו ספר תורה נוהגים שלא לחלצם עד שיחזירו ספר תורה ויניחוהו בהיכל. וסימן לדבר, ויעבור מלכם לפניהם וה’ בראשם, ומכי שנאלץ לחלוץ התפילין בעת שהספר תורה על התיבה, יזהר שלא יחלצם בפני הספר תורה, כי אין לגלות הראש בפני הספר תורה, אלא ילך לצדדים או יחלוץ מתחת לטליתו באופן שלא יהיה ראשו נגלה בפני הספר תורה. ואם הספר תורה נמצא בתוך תיק סגור, לית לן בה. וכן אם אפשר להסיר את התפילין מבלי לגלות את הראש, מותר להסירן בפני ספר תורה פתוח.
ח. בראש חודש נוהגים לחלוץ  את התפילין קודם שמתפללים מוסף. ועל פי הזוהר הנחת תפילין בעת תפילת המוסף הוא דבר חמור מאוד. ויחלצום אחר אמירת חצי קדיש. ולא קודם הקדיש. ויש בזה סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג.
ט. מי ששכח לחלוץ את התפילין והתפלל עמהם מוסף, אינו צריך לחזור ולהתפלל מוסף. ואם נזכר בזה באמצע תפילת מוסף, יכסה את התפילין שבראשו בטלית שעליו. אבל לא יחלצם באמצע תפילת שמונה עשרה.
י. בבית כנסת שמתפללים בו כמה מניינים, וקרה שאדם העומד בתפילת שחרית שומע קדושת כתר ממניין אחר, אם יש שהות יסלק התפילין מעליו ויענה עמהם קדושת כתר, ואם אין לו שהות לעשות כן יזיז התפילין של ראש ממקומו, והרי זה כאילו סלקם, ותחת התפילין של יד בין הקציצה לבשרו יתחב שם את בגדו באופן שיהיה חוצץ ויענה קדושת כתר.
יא. יש נוהגים שאבי הבן או הסנדק מניח תפילין בשעת המילה, ויש להם על מה שיסמוכו, ושלא כמי שכתב לפקפק בזה. אלא שראינו לכמה גאוני עולם שלא הניחו תפילין בשעת המילה, מכל מקום בראש חודש אין להניח תפילין, לאחר מוסף, ושב ואל תעשה עדיף.
יב. נוהגים לקרוא עם התפילין פרשת "קדש לי" ופרשת "והיה כי יביאך", ולכתחילה יאמרם קודם פרשת העקדה, ולכל הפחות קודם ברוך שאמר, כדי להקדימן לקריאת שמע, כשם שבתורה פרשיות אלו נאמרו קודם קריאת שמע. אבל אחר שהתחיל בברוך שאמר אין להפסיק לאומרם. ואם חושש שיפסיד תפילה בציבור, יאמרם אחר עלינו לשבח, קודם שיסירם.
יג. טוב שלא לחלוץ תפילין עד שילמד בהם תחילה, אחד המרבה ואחד הממעיט. ועל פי זה יש נוהגים ללמוד בכל יום אחר התפילה ב"חק לישראל", בעודם מעוטפים בטלית ומעוטרים בתפילין. והוא דבר נאה. אולם אם חושש שלא יוכל לעמוד בניקיון הגוף ומתיירא שמא יפיח בהם, יחלצם מיד אחר התפילה. וכן בראש חודש אין להניח תפילין אחר תפילת מוסף כדי ללמוד עמהם ב"חק לישראל". ובן ישיבה אף על פי שפטור מלקבוע לימוד בכל יום ב"חק לישראל", טוב ונכון שילמד ב"חק לישראל" בשעות בין הסדרים.
יד. כשהוא חולץ התפילין יחלוץ תחילה תפילין של ראש, משום דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך, כל זמן שבין עיניך יהיו שתים. וקודם שחולץ תפילין של ראש יסיר הכריכות מהאצבע וכף היד. ויש שמסירים גם ב’ או ג’ כריכות מהכריכות שבזרוע. אבל לא יסיר כל הכריכות מהיד אלא עד אחר שיסיר התפילין מעל ראשו.
טו. צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד, וגם כשחולץ את הכריכות מהאצבע, יחלצם מעומד.
טז. טוב לחלוץ התפילין ביד שמאל, להראות שקשה עליו חליצתן. ואין מברכים שום ברכה בשעת חליצת התפילין. ומשום חיבוב מצווה נכון שהוא עצמו יקפל התפילין שלו, אך כשממהר ללימוד וכו’, מותר ליתן לאחר שיקפל את הטלית והתפילין שלו.
יז. לא יאחוז הרצועות ויגלול התפילין, אלא יאחוז בתפילין ויגלול הרצועות על התיתורא.
יח. כשמקפל התפילין לא יכרוך הרצועות על הבתים, מפני שקדושת הבתים חמורה מהרצועות, אלא טוב לכורכן משני הצדדים על שם הכתוב כנפי יונה נחפה בכסף.
יט. החולץ את התפילין ואינו מקפלן מיד, כגון אם נכנס לבית הכסא, לא יניחם כשהבית כלפי מטה והתיתורא והמעברתא כלפי מעלה, אלא יניחם על התיתורא כשהבית כלפי מעלה.
כ. אחר שחלץ תפילין של ראש יניחן בתיק, ועליו יניח תפילה של יד, כדי שכאשר יבוא להניחן יפגע בשל יד תחילה. והמניחים כיס של תפילין יחד עם הטלית, צריכים להיזהר שלא יניחו התפילין למעלה, כדי שלא יפגעו בהם תחילה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה