דיני נטילת ידים שחרית,לגעת במאכלים קודם נטילת ידים

סימן ד - דיני נטילת ידים שחרית (המשך) - א. אם היה ניעור כל הלילה יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מידיו, ולפיכך יטול ידיו בלי ברכה. וגם כשנוטל ידיו מפני הספק יטול ג"פ.

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן ד – דיני נטילת ידים שחרית
 
יט. צריך כל אדם ליטול ידיו שחרית, ויש אומרים שהטעם הוא מפני שהידים עסקניות ואי אפשר שלא נגע במקומות המכוסים. ויש אומרים שטעם הנטילה מפני שהישן בלילה שורה על ידיו רוח רעה שאינה הולכת רק על ידי נטילה. ויש אומרים שטעם הנטילה מפני שהאדם בבוקר נעשה כבריה חדשה, וצריכים להתקדש ככהן שמקדש ידיו קודם עבודתו. (שם מב).
כ. הישן בלילה שינת עראי, צריך ליטול ידיו בלי ברכה. (שאר"י ח"א עמ’ מג).
 
 

 
א. אם היה ניעור כל הלילה יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מידיו, ולפיכך יטול ידיו בלי ברכה. וגם כשנוטל ידיו מפני הספק יטול ג"פ. ואמנם הניעור בלילה עד אחר חצות וישן אח"כ שינת קבע, נוטל ידיו בברכה, וכן המנהג. (שם).
ב. הישן ביום שינת קבע, יטול ידיו אבל לא יברך על הנטילה. ולכתחילה לא יגע באוכלים ומשקים קודם שיטול ידיו, אבל אם עבר ונגע במאכלים ומשקים, יש להתירם. (שם).
ג. השכים קום קודם עמוד השחר ונטל ידיו כדין, יש להסתפק אם צריך לחזור וליטול ידיו פעם שנית כשיאיר היום להעביר רוח רעה השורה על הידים. ולכן יטלם ג"פ לסירוגין בלי ברכה. ומיהו בשעת הדחק יש להקל כסברת המקילים בזה. (שאר"י ח"א עמ’ מד, עמ’ נג).
ד. הישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות מים על ידיו ג"פ או לא. ולכן יטול ידיו בלי ברכה. וגם שנוטל ידיו מפני הספק, יטול ג’ פעמים לסירוגין. (שאר"י ח"א עמ’ נג).
ה. אע"פ שמעיקר הדין אינו צריך ליטול ידיו בכלי בנטילת ידים שחרית, כבר כתב מרן בשולחן ערוך, שטוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה. וממילא גם לענין כלי וכח גברא טוב להקפיד בזה. וכן המנהג. אולם הנמצא במקום שאין שם כלי ליטול את ידיו, יטול ידיו מהברז ג’ פעמים לסירוגין. (שאר"י א/מב, מז).
ו. לכתחילה אין ליטול ידיו שחרית ממים הפסולים לנטילת ידים לסעודה. אולם כשאין לו מים אחרים זולת אותם הפסולים לנטילת ידים לסעודה, יטול מהם. אך לא יברך על נטילה זו. ואם אח"כ נזדמן לו מים הכשרים, יחזור ויטול מהם, אך לא יברך גם על נטילה זו.
ז. הישן עם בתי ידים (כפפות) וידוע בודאי שלא נגע בידיו במקומות המכוסים שבגופו, יש אומרים שגם באופן כזה צריך ליטול ידיו. ויש חולקים. (שאר"י ט/מט).
ח. כשבא ליטול ידיו שחרית יש להקדים ליטול את ידו הימנית, ואם נוטל בכלי יטול הכלי ביד ימינו וימסרנו לשמאלו, כדי שממנה ישפוך על יד ימינו תחילה, ואח"כ יאחז הכלי בימינו וישפוך על שמאלו. וידקדק לערות מים על ידיו ג"פ לסירוגין, להעביר רוח רעה ששורה עליהן. ולא יטול על כל יד בפני עצמה ג’ רצופים. וי"א שצריך לשפוך ד’ פעמים, ג"פ להעביר רוח רעה, ופעם רביעית להעביר המים שנטמאו. אך אין מנהגינו כן, אלא נוטלים ג"פ בלבד.
ט. צריך ליטול כל האצבעות וכף היד עד פרק הזורע. ואם אין לו מים כדי נטילת כל כף היד, יטול עד קשרי אצבעותיו. ואם יכול להשיג מים ממקום קרוב, יש אומרים שיטול בלי ברכה  עד קשרי אצבעותיו כדי שלא ילך ד’ אמות בלי נטילת ידים, ואחר שימצא מים יחזור ויטול עד הפרק, ואז יברך. ונראה, דאם יצטרך ללכת למקום רחוק להביא את המים, ויש הפסק גדול, מאחר שכבר יצא י"ח, ואין שום עיכוב בברכה מחמת נקיות, אין ראוי לדחות הברכה עד הנטילה השניה ולהכנס לכתחילה בספק עובר לעשייתן. (שאר"י א/נא).
י. מי שיש לו מכה על ידו אחת, והיא מכוסה בתחבושת או בגבס, נוטל ידו הבריאה ומברך על נטילת ידים. (שו"ת יחו"ד ח"ב סימן יט).
יא. אין נוטלין נטילת ידים שחרית ממי שלא נטל ידיו שחרית. והיינו דוקא לשפוך לו המים על ידיו, אבל להביא לו המים, מותר. וכ"ז הוא דוקא בנטילת ידים שחרית, אבל בשאר הנטילות, כמו בנטילת ידים לסעודה, מותר ליטול גם ממי שעדיין לא נטל ידיו, ובלבד שיזהר שלא יגע בידיו של מי שיוצק מים על ידיו. (שאר"י ח"א עמ’ נג).
יב. חיוב נטילת ידים הוא גם על הנשים. וגם נשים מברכות קודם הניגוב על נטילת ידים, ואם לא בירכו קודם הניגוב, יכולות לברך ברכה זו עם כל ברכות השחר, ויסמיכו זאת סמוך לנטילה ככל האפשר. וצריך לחנך את בניו הקטנים ולהרגילם לקיים מצוה זו, וגם מפני שנוגעים במאכלים, שלכתחילה יש להזהר בזה גם בילדים. ומצוה ליטול אף את ידי הילדים הקטנים ביותר, שאף שלא הגיעו לחינוך, והוא סגולה טובה לקטנים שיגדלו בטהרה ויהיו גידולי קודש. (שאר"י ח"א עמ’ נד).
יג. מותר ליטול ידים שחרית לתוך קערות מטבח נקובות שלנו [כיור]. וטוב ונכון לשטוף את הכיור לאחר הנטילה, בטרם ישתמשו בו לשטיפת פירות והדחת כלי סעודה.
יד. הנוטל ידיו שחרית יברך קודם הניגוב על נטילת ידים. ואם המקום אינו נקי ואי אפשר לברך שם, יברך לאחר הניגוב, ויסמיך את הברכה לניגוב עד כמה שאפשר. ויש נוהגים לברך על נטילת ידים בבית הכנסת עם שאר ברכות השחר, מפני שאין הבית נקי, וכו’, ויש להם על מה שיסמוכו. (שו"ת יבי"א ח"ג סי’ א סק"ז. ילקו"י ח"א עמ’ יד).
 
סימן ד – לגעת במאכלים קודם נטילת ידים
 
טו. יש להזהר לכתחילה שלא יגע בידיו בשום מאכל קודם נטילת ידים שחרית. ולכן יש להשגיח שגם הילדים הקטנים יטלו את ידיהם קודם שיגעו במאכלים או במשקים, שאף בילדים יש להזהר בזה לכתחילה. ואם הם יודעים לברך, יש לחנכם לברך "על נטילת ידים" סמוך לניגוב כפי הדין. וזו היא גם סגולה שהילדים יגדלו בתורה בקדושה ובטהרה. (יבי"א ד/א).
טז. תינוק הבוכה באמצע הלילה וקמים להרגיעו, אין חובה ליטול את הידים. וכן אשה הקמה באמצע הלילה להניק את בנה או את בתה, מעיקר ההלכה אינה חייבת ליטול את ידיה קודם ההנקה. ומכל מקום ממידת חסידות לעשות כן. ויש נוהגות ממידת חסידות, שבכל הנקה מברכות סמוך להנקה ברכת שהכל על איזה מאכל או משקה שברכת שהכל, ותבוא עליהן ברכה.
יז. מותר לקנות לחם ממאפיה של יהודים אפי’ אם הפועלים אינם מוחזקים בכשרות שיטלו את ידיהם שחרית כדת. וכן מותר לקנות צרכי מאכל מבעל חנות חילוני, שמסתמא אינו נוטל ידיו, ואין לחוש בדיעבד למגעם באוכלים בלי נטילה. (יבי"א ח"ד סי’ א סק"ד).
יח. מאכלים שיודע בבירור שנגע בהם קודם נטילת ידים שחרית, אם הם דברים יבשים, כגון פירות שאפשר לשוטפם במים, יש להדיחם במים ג"פ. ומאכלים רכים שאי אפשר לשוטפם, כגון לחם, וכן משקים, מן הדין יש להתירם בדיעבד. וכ"ש אם נגעו בהם ילדים קטנים, שיש להקל בזה יותר. ומ"מ המחמיר שלא לאוכלם תבוא עליו ברכה, כשאין בדבר הפסד מרובה.
יט. גוי שנגע במאכלים קודם נטילת ידים שחרית, אין לחוש למגעו כלל, ומותר לאכול ולשתות אוכלים ומשקים הללו בלי שום פקפוק. (יבי"א ד/א, וה’ סי’ א. ושאר"י א/מ).
כ. הישן על מטתו וניעור לשתות מים, בזמנינו שישנים בכסות מיוחדת לילה, סתם ידים משומרות, וא"צ לנקותם, ורשאי לברך ולשתות. ואם שתה רביעית יברך גם ברכה אחרונה. ואין להטריחו לקום ממטתו וליטול ידיו, ובפרט בימי החורף. ויזהר שלא יגע בידיו במים. ובימות הקיץ שבית הצואר פתוח, ישפשף ידיו בשמיכה קודם שיברך וישתה. ויש שיעצו להרהר הברבה בלבו, ואין לנהוג כן. וכן יש שיעצו לשתות קודם השינה ולכוין לפטור מה שישתו באמצע הלילה, ואין לסמוך על עצה זו למעשה. (יבי"א ד/ב-ד סק"ב כב).

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה