דלת חשמלית בשבת,לימוד לאור החשמל ועוד

דלת חשמלית בשבת (המשך) - א. המתגורר בבית שיש בו שכנים חילוניים, והדליקו את האור בחדר המדרגות, מותר לעלות במדרגות. ב. דלת חשמלית הנפתחת על ידי עין אלקטרונית, ונכרי פתח את הדלת עבור ישראל,

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

דלת חשמלית בשבת (המשך)
 
 
א. המתגורר בבית שיש בו שכנים חילוניים, והדליקו את האור בחדר המדרגות, מותר לעלות במדרגות.
ב. דלת חשמלית הנפתחת על ידי עין אלקטרונית, ונכרי פתח את הדלת עבור ישראל, אם יכול להכנס לבנין דרך צדדית, אפשר להקל לו להכנס לבנין.
ג. מי שהתקרב בשבת לדלת הנפתחת ע"י עין אלקטרונית, ועשה כך מחוסר ידיעה, אם יכול להכנס, ראה לעיל סימן שיח סעיף כט, עמוד תמז, שם נאמר: מי שהתקרב בשבת לדלת הנפתחת על-ידי עין אלקטרונית, או על-ידי דריכה על משטח שלפניה, ועשה כן מחוסר ידיעה שהדבר גורם לפתיחת הדלת, ואם יכנס לבנין יגרום לסגירת הדלת דבר הנעשה גם כן על-ידי פעולה חשמלית, יקרא לגוי שיעמוד במקומו, או שיעמיד שם איזה חפץ גדול כמו כסא וכדומה, ואז יוכל להכנס לבנין. ואם אין שם גוי או איזה חפץ להעמיד במקומו, המיקל להכנס לבנין יש לו על מה שיסמוך, [דבמקום כבוד הבריות כעין זה, ומניעת עונג שבת וכו’ הסומך על דברי בעל הערוך הסובר דפסיק רישיה דלא ניחא ליה שרי אף במלאכה דאורייתא, יש לו על מה שיסמוך]. והחכם עיניו בראשו צריך להסדיר את הדבר על הצד הטוב ביותר מערב-שבת, כדי שלא יבוא לידי מכשולים כאלה.
ד. מערכת אזעקה של חנות או של רכב שנתקלקלה והתחילה לפעול בשבת, כיצד לנהוג, ראה לעיל עמוד שז סעיף נט. שם נאמר: מערכת אזעקה של חנות או של רכב שנתקלקלה והתחילה לפעול בליל שבת, מותר לומר לגוי שיפסיק את פעילות האזעקה. ומותר להראות לגוי את המתג הסודי לכיבוי מערכת האזעקה.
 
 
לימוד לאור החשמל
 
 
ה. מותר ללמוד בשבת לאור מנורה שאפשר להדליק בה נרות נוספים. (ילקו"י ד/א שיח)
ו.  מנורת חשמל שאפשר להגביר בה את מידת האור, מותר ללמוד לאורה. (שם).
ז. במקום שחולבים ע"י חשמל, כיצד לנהוג בשבת, ראה לעיל עמוד ת’ סעיף ט’. שם נאמר: מקום שחולבים ע"י חשמל, מותר להלביש בשבת את הצינור על דדי הפרה, שסוף תנועת החשמל לבוא ע"י שעון אוטומטי, ותנועה זו חולבת את הפרה לתוך כלי, שאין זה אלא גרמא של מלאכה, והתורה אסרה רק מלאכה שיש בה עשייה, ולא גרמא.
 
  
טלטול מוצרי חשמל בשבת
 
 
ח. מאוורר המחובר לחשמל, מותר להפנותו לצד אחר.
ט. אסור לטלטל מנורת חשמל או תנור חימום, כשהם דולקים.
י. מיחם שמשתמשים בו למים חמים, ראוי להחמיר שלא לטלטלו.
יא. בדין טלטול מכשיר אדים בשבת, ראה לעיל עמוד תכה סעיף קיח. שם נאמר: יש אומרים שמותר להוסיף בשבת מים חמים מהדוד של שבת, לתוך מכשיר אדים חם, לצורך חולה שאין בו סכנה. וכל זה במכשיר אדים שיש לו פיה כמו שיש במכשיר אדים קרים, ובערב שבת מילאו את המכשיר במים חמים ומבושלים, שעדיין לא נצטננו לגמרי, יכול להוסיף בשבת מים חמים ומבושלים מכלי ראשון כל זמן שהמכשיר פועל. ולכן גם המכשיר אינו מוקצה בזה האופן, ומותר לטלטלו. והעיקר לדינא, שהמיקל בזה לצורך חולה יש לו על מה שיסמוך.
יב. מנורת חשמל שכבתה ע"י שעון-שבת, מותר להוריד את הכפתור כדי שלא תידלק, ונכון שיעשה תנאי מער"ש.
יג. מותר לשאת בשבת שעון-יד המופעל על ידי מצבר.
יד. מנורה פלורוסנטית שנתקלקלה ומהבהבת, כיצד ינהג, ראה לעיל עמוד שז סעיף סב. שם נאמר: מנורה פלורוסנטית (ניאון) שנתקלקלה והיא מהבהבת והדבר מפריע הרבה ליושבים בחדר הרוצים לישון או ללמוד, מותר לומר לגוי שיכבה מנורה זו, כיון שמלאכת הכיבוי היא מדרבנן. אך אם הגוי טעה וכיבה את כל המנורות שבחדר, אסור לומר לו שיחזור להדליק את המנורה הטובה, שהרי מלאכת ההדלקה היא מלאכה האסורה מן התורה.
טו. אם כבה החשמל בבית הכנסת בליל שבת, ראה לעיל סימן רעו סעיף ג’.
 
 
דין הנאה מחשמל המיוצר בשבת
 
 
יז. בענין הנאה מאור החשמל המיוצר בארץ ישראל, ראה לעיל סי’ שיח, דין הנאה ממעשה שבת, סעיף יא. ושם, שאינו יכול לכוף את אשתו להחמיר בזה. שם נאמר: יש מיראי ה’ בארץ הקודש הנזהרים מלהשתמש בשבת באור החשמל [שהודלק מערב-שבת], מאחר ועובדי חברת החשמל היהודים מחללים שבת בעוונות הרבים בפיקוח על מערכת המחשבים של החשמל, ובתיקון תקלות שונות. ומטעם זה משתמשים בשבת בחשמל המיוצר על-ידי גנרטור פרטי, ותבוא עליהם ברכת טוב. ומכל מקום רבים נוהגים להקל להשתמש בחשמל בשבת, הן בחימום תבשילים על פלאטה חשמלית, והן בקריאה והנאה לאור החשמל, וסומכים על כך שייצור החשמל מיועד גם לחולים רבים הצמודים בבתיהם למכשירי חשמל שונים, וגם אור החשמל מונע סכנות בטחוניות, ועוד טעמים. והיכא דאפשר טוב ונכון לסעוד וללמוד לאור החשמל כשיש בחדר גם נר שעוה או נר שמן. [באופן שאין חשש שמא יטה את הנר]. ועל כל פנים מותר להשתמש במקרר חשמלי בשבת, שהרי אין המקרר עשוי אלא לשמור על המאכלים שלא יתקלקלו, ואין זה חשיב כהנאה כל כך.
יח. עדיף להשתמש לחימום האוכל בגז מכוסה, מאשר בפלאטה. וראה לעיל סי’ שיח י"ג. שם נאמר: במקום שאפשר עדיף יותר להשתמש לחימום התבשילים בגז [הדולק מערב-שבת], מאשר להשתמש בפלאטה חשמלית. ומכל מקום כבר פשט המנהג להקל ליהנות מהחשמל גם לענין זה. [וכבר נתבאר לעיל, שמנהגינו להקל להשהות תבשיל מערב-שבת אף על גבי אש גלויה. ורק אם התבשיל התחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי, אין להניחו על גבי אש גלויה. וטוב להחמיר ולכסות את הגז בפח או אזבסט גם לצורך שהיית התבשיל על הגז מערב-שבת. ולענין החזרת התבשיל בשבת, צריך שהגז יהיה מכוסה בפח או אזבסט, אף בתבשיל יבש].
יט. עברו והדליקו אור בשבת, אין ליהנות מהאור. וראה לעיל סי’ שיח סעיף יד. שם נאמר: אם עברו והדליקו נר או אור חשמל בשבת באיסור, אף אם עשו כן בשוגג אין ליהנות בשבת מהאור שהודלק, שהדלקת החשמל בשבת היא מלאכה גמורה האסורה מן התורה. ומכל מקום אין צריך לצאת מהבית, רק שלא יקרא לאור חשמל זה, וכן לא יעשה כנגדו כל דבר שלא יכול לעשותו בלי האור.
כ. אם תיקנו את החשמל בשבת, היאך ינהג, ראה לעיל סימן שיח סעיף טז. וע"ש סעיף יט, היאך הדין בזה בביהכ"נ. והיאך הדין כשתיקנו החשמל קודם זמן ר"ת. שם נאמר: מי שאירע בביתו קצר חשמלי, ואחד מבני הבית עבר ותיקן את הקלקול בשבת באיסור, אסור ליהנות ממלאכת התיקון בשבת. וכן אם אירע קצר חשמלי בבית דירות גדול [שאין בין השכנים חולה שיש בו סכנה הזקוק למכשירי חשמל], ותיקנו את הקצר בשבת, אסור ליהנות ממלאכת התיקון בשבת. ולכן אם יש על הפלאטה החשמלית תבשיל שלא נתבשל כל צורכו, צריך להסירו מעל הפלאטה, כדי שמי שתיקן את הקלקול בחשמל לא יעבור גם על מלאכת מבשל. וכן אם יש על הפלאטה תבשיל לח וכדו’. ומכל מקום תבשיל שהיה מונח על פלאטה חשמלית וטרם נתבשל, ועל-ידי התיקון התבשיל נתבשל, אסור לאכול ממנו בשבת. ואם התבשיל כבר נתבשל והתיקון גרם רק לחימומו, מותר לאכול מהתבשיל לאחר שימתין עד שיצטנן, שאם יאכל ממנו בעודו חם, נמצא שנהנה ממלאכת איסור בשבת. ואין הבדל אם התיקון נעשה טרם שהתבשיל הספיק להצטנן, או אם נעשה רק לאחר שהתבשיל נצטנן, שבכל אופן יש להמתין מלאוכלו עד שיצטנן. עוד נאמר: אם אירע קצר חשמלי בליל שבת בביתו, ועברו ותיקנו את החשמל באיסור, יש אומרים שמותר ללמוד לאור חשמל זה בשבת, ואף אם נהנה בלימודו, מכל מקום אין זו חשיבא הנאה ממעשה שבת, כיון שאינו עושה זאת לצורך הנאת גופו, אלא לקיום מצות תלמוד תורה, והמצוות לא ניתנו לעם ישראל בשביל הנאתן, אלא מצוות מלך עליהם לקיים את המצוות. והסומך על דבריהם להקל כשאין לו אפשרות ללמוד במקום אחר, יש לו על מה לסמוך. וטוב שילמד דברים שאין לו בהם הנאה כל כך. (ילקו"י ד/ג מד)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה