האחר הוא המראה שלך!
אדם מסוגל לראות כל בחוץ הוא ׳מנגעי עצמו׳. הווה אומר, כל דבר שאנו תופסים במציאות שסביבנו הוא השתקפות של התובנות שלנו על המציאות ועל העולם.
קואצ'ינג מפרשת תזריע מצורע: הסתכלת פעם במראה איך אתה באמת נראה??!
האחר הוא המראה שלך!
במקום לחפש את החסרונות בזולתו, כפי שעשה עד עתה, נדרש המצורע לראות את החסרונות שבעצמו ולהכיר בהם. ומסתבר כי אותם הנגעים והחסרונות שראה באחרים הם הם מנגעי עצמו וחסרונותיו שלו.
ראשית על המצורע להכריז על עצמו שהוא טמא, ׳טמא טמא׳. השל״ה הקדוש מסביר את פשר הדבר – במקום לחפש את החסרונות בזולתו, המצורע נדרש לראות את החסרונות בעצמו ובכך להתחלי את תהליך הריפוי השורשי והרוחני של נגע הצרעת. כלומר, יכולתו של המצורע להכיר בחסרונותיו היא חיונית כדי לאפשר לו להכיל את חסרונותיו של הזולת, שחסרונות הזולת הם בעצם החסרונות שלו הם! כשאדם חי במודעות שהוא עצמו אינו מושלם, הוא יגלה יותר אמפתיה כלפי זולתו ויוכל להכיל את מגבלותיו.
חוק המראה
הבעל שם טוב הקדוש מבקש להביע רעיון עמוק הרבה יותמלמד אותנו תודעה הרבה יותר עמוקה הקשורה לראייה שלנו על האחר ותפיסת המציאות, שבעצם מלמדת אותנו המון על עצמנו.
הבעל שם טוב מלמד אותנו את שיטת המראה. כאשר אני מביטה על המראה ורואה את עצמי , הפירוש שלי לאיך שאני נראית נמצאת אצלי בתוכי. האם אני אוהבת את מה שאני רואה? מרוצה ממני? אהבתי את כיוסי הראש? בעיני אני יפה או מכוערת, רזה או שמנה, מוצלחת או כשלון מהלך? מהם התחושות שלי כלפי עצמי – הם דברים עמוקים פנימיים של החוויה הסובייקטיבית האישית שלי.
במילים אחרות, אדם מסוגל לראות כל בחוץ הוא ׳מנגעי עצמו׳. הווה אומר, כל דבר שאנו תופסים במציאות שסביבנו הוא השתקפות של התובנות שלנו על המציאות ועל העולם.
ולפיכך ביקורת שלנו על הזולת מעידה בראש ובראשונה עלינו כמבקרים. אדם רואה בזולתו חיסרון שהוא עצמו לוקה בו, ״כל הפוסל במומו פוסל״
כלומר שאם אני רואה שבת הדודה מתנהגת בצורה כזו או אחרת מרכלת ומקנאה, משמע שהיא גם קיימת אצלי, אחרת לא הייתי רואה את זה בה. ואם אני רואה שהשכן בעל חסדים ונותן צדקות – אף בי יש את התכונה הזו
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור