הילכות בורר,ברירה בשני מיני מאכלים ועוד

סימן שיט - הלכות בורר (המשך)- א. מותר לאכול בשבת במזלג או בכף, ולקחת אוכל מתוך פסולת, על דעת לאכול לאלתר, ואין זה נחשב כבורר בכלי, שהואיל ודרך בני אדם לאכול על-ידי כף או מזלג

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן שיט – הלכות בורר (המשך)
 
 
א. מותר לאכול בשבת במזלג או בכף, ולקחת אוכל מתוך פסולת, על דעת לאכול לאלתר, ואין זה נחשב כבורר בכלי, שהואיל ודרך בני אדם לאכול על-ידי כף או מזלג, נחשב כמו בורר בידו, ולאו דרך ברירה היא. (ילקו"י ד/ג רפא)
ב. איזהו בורר "לאלתר" שמותר? אם היה יושב בתוך הסעודה, מותר לברור לצורך אותה סעודה, אפילו נמשכת סעודתו שלוש שעות או יותר. ואם הוא בורר סמוך לסעודה, מותר לברור לצורך כל אותה הסעודה קודם הסעודה, כיון שמיסב לסעוד סמוך ממש לברירתו. ויש אומרים שהוא שיעור כשעה קודם הסעודה, ויש אומרים שהוא כשיעור חצי שעה קודם הסעודה, והנכון לדינא שיברור סמוך לסעודה ממש. לפיכך אסור לברור אוכל מתוך פסולת עד צאת האנשים מבית הכנסת בשחרית. (ילקו"י ד/ג רסה)
ג. מי שאינו יושב בסעודה, וכגון שאוכל פירות דרך עראי, אין לו לברור [אוכל מתוך פסולת] אלא על דעת לאכול לאלתר. ויש אומרים שהוא כדי שיאכל את מה שבורר תוך שעה מעת ברירתו.
ד. הבורר בשבת אוכל מתוך פסולת על מנת להניח לאחר זמן דקיימא לן דחייב, יש אומרים שאם יאכל את מה שבירר לאלתר, יתקן בכך את האיסור, ונתברר עתה שמה שבירר היה לאלתר. ויש חולקים ואומרים שאינו נפטר מחיובו אף אם לבסוף יאכל מיד את האוכל שבירר עתה, מאחר שבירר על דעת לאכול לאחר זמן, וכבר נעשתה המלאכה ונתחייב, לא יתקן מאומה במה שיאכל עתה את מה שבירר. ולדינא טוב ונכון לאכול לאלתר את מה שבירר, שמא יתקן את האיסור במה שיאכל לאלתר. [ואין בזה איסור הנאה ממעשה שבת].
ה. וכן אם בירר בידו אוכל מתוך פסולת על דעת לאכול לאלתר, ונמלך ולא אכלו לאלתר, יש אומרים שאינו עובר על איסור בורר, שהרי בעת הברירה היתה מחשבתו להיתר, והולכים אחר מחשבתו בעת עשיית המלאכה. ויש חולקים, ולכן יש להיזהר שלא לבוא לידי זה.
ו. אבל אם ברר אוכל מתוך פסולת בידו על מנת לאכול לאלתר, [הוא או אחרים], ואכל ונשאר ממנו לסעודה אחרת, אין בכך כלום, הואיל ומחשבתו היתה להיתר, ומלאכת מחשבת אסרה תורה. ובלבד שלא יערים לברור יותר ממה שצריך לו. (ילקו"י ד/ג רעב)
ז. מי שהיו לפניו תערובת של בוטנים עם קליפותיהם, וכדומה, ומשך ידו בשבת כדי ליקח מהאוכל, ובטעות עלתה בידו הפסולת, לא חשיב כבורר פסולת מתוך האוכל, שהרי לא נתכוין לברור הפסולת מהאוכל. (ילקו"י ד/ג רעד)
ח. הבורר בשבת באיסור, וכגון שבירר אוכל מתוך פסולת על מנת להניח, או שבירר פסולת מתוך אוכל [אפילו לאלתר], יש אומרים שדינו כדין המבשל בשבת, שאם עשה כן בשוגג אסור לאכול את מה שבירר בו ביום, ולערב מותר לאוכלו מיד עם צאת השבת. ואם עשה כן במזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר במוצאי שבת מיד. ויש שכתבו לחלק בין איסור בורר לאיסור בישול, שבורר מאחר שלא נעשה שינוי בגוף הדבר, אינו דומה למבשל בשבת שגוף הדבר נשתנה מכמות-שהיה. ועוד, שהרי היה יכול לברור בדרך של היתר על פי המבואר לעיל, מה שאין כן בבישול שלא שייך בישול בהיתר [אלא אם כן בישול בחמה שאינו דרך בישול]. לכן אין לאסור לו לאכול את מה שבירר מדין הנאה ממעשה שבת. והעיקר לדינא להקל בזה, שמאחר ואיסור הנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן, סמכינן שפיר על סברת האומרים שבמלאכת בורר מותר ליהנות. ובפרט אם חזר ועירב את הפסולת לתוך האוכל, שאז אינו נהנה ממעשה הברירה.
 
סימן שיט – ברירה בשני מיני אוכלים
 
ט. הביאו לפניו בשבת שני מיני אוכלים מעורבים, כגון אורז ואפונה המעורבים, או גרעינים ובוטנים מעורבים, והוא חפץ באחד מהם, אותו מאכל שחפץ בו עתה, נחשב לאוכל, והמאכל השני שאינו חפץ בו עתה נחשב לפסולת, ולכן יש לו לברור האוכל שרוצה בו עתה על דעת לאוכלו לאלתר. ולא יברור המין שאינו חפץ בו, ויש אומרים שאם יעשה כן יהיה חייב מן התורה משום בורר. ואף שיש אומרים שבשני מיני אוכלים מותר לברור אף את המין שאינו חפץ בו עתה ולאכול את מה שנשאר בקערה שלפניו, מכל מקום מאחר והוא ספק איסור תורה אין להקל בזה. (ילקו"י ד/ג רעו)
י. ב’ מיני אוכלים המעורבים זה עם זה, ורוצה לאכול משניהם לאחר זמן, ובורר כל מין לבדו, יש אומרים שאין בזה דין בורר, דהי אוכל והי פסולת. ויש אומרים שחייב חטאת.
יא. הביאו לפניו בשבת שני מיני אוכלים מעורבים, ועבר ובירר את האוכל שחפץ בו כדי להניח, יש אומרים שאינו חייב אלא אם כן בירר בשחרית כדי לאכול בבין הערבים. ויש אומרים שאף שלא עשה כן משחרית לבין הערבים, כל שלא בירר לצורך לאלתר חייב.
יב. ולפיכך אם מעורב בצלחת עצמות אף שיש בהם מוח, ורגיל למצוץ המוח שבהם, אם אינו חפץ בהם עתה, אסור להסירן מהצלחת. ואם הוא בשעת האכילה וכדי לאכול את הבשר צריך לסלק את העצמות כדי שלא יכנסו לפיו, יש להקל כמו שיתבאר להלן לגבי עצמות דגים.
יג. וכן סלט ירקות שמעורב בו בצל, ואינו חפץ לאכול את הבצל, לא יסיר את הבצל מהסלט, אפילו סמוך לסעודה, מאחר שאינו רוצה בבצל נחשב אצלו כפסולת, ונמצא שבורר פסולת מתוך אוכל, ולכן יקח את הירקות וישאיר את הבצל בצלחת. (ילקו"י ד/ג רפ)
יד. ומכל מקום אם מסובים עמו אחרים הרוצים לאכול מאותו מין שאינו חפץ בו עתה, מותר לברור מין זה כדי ליתן להם שיאכלוהו לאלתר, שמאחר שבשבילם מין זה נקרא אוכל חשיב כבורר אוכל לאלתר. (ילקו"י ד/ג רפא)
טו. אף-על-פי שהבורר אוכל מתוך אוכל בשבת צריך לברור את האוכל שחפץ בו עתה, ולא להיפך, מכל מקום אם הכל מין אחד אלא שיש בו גדולים וקטנים, מותר לברור כרצונו מה שנוח וקל לו לברור, בין מה שרוצה לאכול עתה בין מה שרוצה להניח לאחר זמן ואין בזה דין בורר כלל. (ילקו"י ד/ג רפב)
טז. אולם שני מיני דגים נחשבים כשני מיני אוכלים, אף-על-פי שהן חתיכות גדולות וכל אחת ניכרת בפני עצמה. ולכן אסור לברור מין אחד מחבירו אלא יקח אותו מין שרוצה לאכול ויאכלנו לאלתר. (ילקו"י ד/ג רפד)
יז. וכן אם יש בהם חתיכות שנקדחו בטיגון, וישנם כאלה שנתבשלו, אפילו במין אחד שייך ברירה, ויברור מה שנחוץ לו לאכול לאלתר בלבד. (ילקו"י ד/ג רפד)
יח. וכן חתיכות בשר שחלק מהן מבושלות, וחלק מטוגנות או צלויות שייך בהן דין ברירה.
יט. וכן פירות החלוקים בטעמם, כגון שזיפים שיש בהם חמוצים, ויש בהם מתוקים, וכל כיו"ב, יש לברור מה שרוצה לאכול תיכף בלבד. (ילקו"י ד/ג רפד)
 
סימן שיט – ברירה במשקין
 
כ. קומקום תה שיש מסננת בפיו הצר [הנקרא "זרבובית"] למנוע חדירת עלי-התה לתוך הכוס, מותר למזוג ממנו בשבת, ואין לחוש בזה משום בורר.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה