הלכות כיבוד אב ואם

סימן רמ - הלכות כיבוד אב ואם (המשך) - א. גם מי שיש לו אשה ובנים, והוא עצמו כבר הגיע לזקנה, חייב במצות כיבוד אב ואם, וחייב לעמוד מפני הוריו כמבואר.ב. גם ילד קטן או ילדה קטנה שלא הגיעו לגיל מצוות,

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן רמ – הלכות כיבוד אב ואם (המשך)
 
 
א. גם מי שיש לו אשה ובנים, והוא עצמו כבר הגיע לזקנה, חייב במצות כיבוד אב ואם, וחייב לעמוד מפני הוריו כמבואר.
ב. גם ילד קטן או ילדה קטנה שלא הגיעו לגיל מצוות, יש לחנכם לכבד את הוריהם כראוי. דהיינו להרגילם לעמוד מפניהם כמלוא עיניו, וליזהר שלא לשבת במקומם הקבוע להם, ולהכנס לתוך דבריהם, וכל כיוצא בזה בדיני כיבוד ומורא. ומן הראוי שההורים לא ימחלו לקטנים [בפניהם] על כבודם, כדי שיתרגלו לקיים את המצוה.
ג. אף מי שהוריו מסרוהו לאימוץ בקטנותו, חייב בכבוד הוריו כראוי, אף שלא טרחו בגידולו כלל. וכן בן שנולד לאחר שאמו נתגרשה, ומעולם לא היה לו קשר עם האב, והאב ויתר בפני בית דין על כל זכויותיו וקשריו עם הבן, אף על פי כן חייב במצות כיבוד אב, ואם מת אביו חייב בדיני אבלות, בשבעה ושלושים, ושמירת י"ב חודש באמירת קדיש וכדו’.
ד. אם אמו נתגרשה מאביו, ושניהם רוצים שהבן ידור עמהם, והבן כבר גדול ובר דעת, ובית הדין לא הכריע בדבר, אם האב הוא עם הארץ במקום שירצה ידור. אבל אם אביו תלמיד חכם יעדיף לדור אצל אביו. ומן הראוי להיוועץ בזה עם רבותיו שידונו בכל מקרה לגופו.
ה. בן מאומץ אינו חייב לכבד את הוריו המאמצים כדין כיבוד אב ואם, אלא ינהג בהם כבוד משום הכרת הטוב. ובן מאומץ לא יושב שבעה על פטירת אביו ואמו המאמצים, אפילו אם גידלו אותו מקטנותו, אך יראה עצמו שהוא בצער על פטירתם, ואם אפשר לא יגלח כל שבעה.
ו. ממזר חייב בכבוד אביו ואמו ובמוראם. ואפילו אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו.
ז. שתוקי, דהיינו ששותק אם שואלים אותו מי הוא אביו, [שאינו יודע מי הוא אביו], חייב על הכאת וקללת אמו, ואינו חייב על אביו, ואפילו נבדקה אמו ואמרה בן פלוני הוא, אינו נענש על פיה. אבל חייב לכבד את מי שיש ספק אם הוא אביו, ככל ספק דאורייתא לחומרא.
ח. בן שנולד על ידי הזרעה מלאכותית, או תינוק מבחנה, דינו כבנו לכל דבר, וחייב לכבד את אביו ולירא מפניו, כאביו לכל דבר.
ט. מי שיש לו בן מנכרית אינו בנו כלל, ודינו כגוי, וממילא אין בו שום חיוב כיבוד אב ואם, שאין בן נח מצווה אלא על שבע מצוות בלבד. ויש אומרים שגם גוי צריך לכבד את הוריו מצד נימוס, ומצד הכרת הטוב.
י. בן לאב נכרי ואם יהודיה, אין לו שום יחס לאביו, ואפילו אם אביו התגייר אחר כך, אין חיוב לכבדו. ואם גידלו אחר שנתגייר חייב מדין מגדל בן חבירו ומצד הכרת הטוב.
יא. גר צדק אסור לו לקלל ולהכות או לבזות את אביו הגוי, שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. וצריך לנהוג באביו ואמו מקצת כבוד מדין הכרת הטוב. וגר שהורתו שלא בקדושה אף אם לידתו היתה בקדושה, אינו חייב על מכה אביו וקללתו. וכשם שאינו חייב על אמו, שנאמר ומקלל אביו ואמו, את שהוא חייב על אביו חייב על אמו, וזה שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו.
יב. ומכל מקום אין ראוי לגר ולגיורת לבקר את הוריהם הגויים באופן תדיר, כדי שיתרחקו מהם ולא יחזרו לסורם. וכל שכן כשיש להם בנים. אך מותר להם לבקרם לעיתים, כדי שלא ייראו ככפויי טובה. וכן אם ההורים חולים מותר להם לבוא ולבקרם. וכן הנכדים מותר להם לבקרם.
יג. גר צדק שאביו או אמו הנכרים חולים, מותר להתפלל עליהם לרפואתם, וגם רשאי לומר קדיש עליהם אחרי פטירתם. וכדי שלא יראה תמוה לרבים, יאמר ההשכבה בהבלעה ולא באופן מיוחד.
יד. יש אומרים רבן שהוא סגי נהור [עיור] חייב לעמוד מפני אביו ואמו, כשיודע שהם בתוך ד’ אמותיו, שהרי סומא חייב בכל המצוות כולן.
טו. בן שאביו סומא [סגי נהור] חייב לעמוד מפניו מדין כיבוד ומורא אביו.
טז. מצות כיבוד אב ואם היא גם כשההורים קפדניים ומטריחים ומצערים את ילדיהם בכל מיני טענות ותביעות, ובפרט לעת זקנתם. וכן גם כשהם מקללים את בניהם, או שהם קשים במדות ובדעות וזרים ומשונים במעשיהם, ואינם נוהגים בדרך ארץ. ואפילו אם כל העולם מצדיקים את הילדים, חייבים הם בכבודם ובמוראם, ואסור להם לבזותם ולנהוג בהם בזלזול. ומ"מ אם התנהגות ההורים היא בלתי נסבלת, וכגון שהאב או האם הם בעלי מדות רעות [שגם אחרים אומרים כן], או שהאב שותה לשכרה, יכולים הבן או הבת להניחם ולא לבוא אליהם, ואף שמשום כך ייבצר מהם לכבדם.
יז. גם כשההורים רשעים ומחללי שבת בפרהסיא וממשיכים בדרכם, צריכים הבנים לנהוג בהם כבוד, ועל ידי כך יתאהב שם שמים על ידיהם, אולי ישמעו וישובו, כי התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
יח. אולם כל זה שייך כשההורים אינם מפריעים לבניהם שזכו להכיר את האמת ולשוב לצור מחצבתם, ומוקירים אותם על אומץ לבם ועוז רוחם, או לכל הפחות נשארים אדישים כלפיהם. אבל אם הם עויינים אותם על כך שחזרו בתשובה וצוררים הם להם בגלל שנאתם לדת, הרי הם בכלל האפיקורוסים שבודאי שאין לכבדם, ומנעם ה’ מכבוד, ואם אפשר עדיף שהבן יפרד לגמרי מהורים כאלה, וידור בעיר אחרת.
יט. אב או אם שהמירו את דתם והלכו לדת אחרת, אין הילדים חייבים בכבודם, לא בחייהם ולא במותם. ומכל מקום לא יבזו ולא יקללו ויכו אותם.
כ. ואמנם אם אחיו הגדול רשע ובעל עבירות, אין חיוב לכבדו.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. נעה

ט' סיון התשפ"ב

6/08/2022

ההלכה הייתה מעולה

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה