המגן והחומה של הבעל

איך היא כבר יכולה לעזור לי?
חושבים הרבה בעלים, אבל האישה
היא המגן והחומה של הבעל, המשענת
והמחסה שלו בזמנים קשים. אצלה
ימצא את העצה הנכונה היחידה!

בגן החכמה – פרק 74

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

ונזדעזע התם מאוד מאוד…

התם מזדעזע כי הוא יודע שיש דין ויש דיין, ובודאי זו אמת ששלחו אחריו לכן יש על מה לפחד. כשדבר כזה קורה זה נקרא יראת שמים, שהאדם יודע שיש מידת הדין בעולם. וכשרואה שמידת הדין מתוחה עליו ח"ו – הוא מפחד וחושב על כל מיני עצות ודרכים כיצד להמתיק את הדין ולבטלו מעליו. לעומת זאת, אדם שרואה שיש עליו דינים אך אינו מתעורר לפחד מהשם הוא כמו החכם, שבהמשך נראה כיצד הוא מזלזל בכל העניין של העזאזל, מכיוון שהוא כופר בעיקר וכל שכן במידת הדין.

ורץ וסיפר לאשתו בפחד גדול באשר הנ"ל שלח אחריו…

כשהתם בצרה כזו, לראשונה בכל ימי חייו, הוא מיד רץ לספר זאת לאשתו. הוא יודע מהו ערכה של האישה, הוא מודע לבינה היתירה שלה, לאמונה שלה. הוא גם יודע שבצדקותה היא תוכל באמת לעזור לו, שלא כמו אותם המזלזלים בנשים שלהם ובעת צרה לא מספרים לה כלום, וחושבים: איך היא כבר יכולה לעזור לי? הרי האישה היא באמת המגן והחומה של הבעל, כמו שאמרו חז"ל: "השרוי בלא אישה – שרוי בלא חומה". לכן, הצדיק מוצא באשתו משענת ומחסה בזמנים קשים. וכך נהגו כל הצדיקים לאורך כל הדורות ונמלכו בנשותיהם, כפי שמציינת הגמרא בהרבה מקומות: "אלך ואמלך בבני ביתי".

ואל יקשה בעיניך שבזמן שהמלך קרא לתם הוא לא נמלך באשתו. אדרבה, מרוב שהזדרז לעשות את דבר המלך לא היה לו פנאי להשיב לה, ובחלק זה ציינו שכאשר אדם מתמהמה לקריאתו של המלך זהו פגם. אך דע, שאינה דומה קריאתו של מלך לקריאתו של שד… כי כשהמלך קורא לאדם בודאי יצא מזה רק טוב ואשתו בודאי תשמח אחרי מעשה, שנענה לקריאת המלך, כמו שאמרו חז"ל: "מזכין לו לאדם שלא בפניו". כלומר, בכל דבר שהוא לטובתו של אדם לא צריכים להודיע לו, אלא אפשר לזכות אותו בלי ידיעתו כלל. וכאשר ישמע על כך הוא בודאי ישמח. מה שאין כן בקריאתו של השד, שאז יש לקחת עצה ולמצוא מוצא מן הסבך, ובודאי להודיע לאשתו שנפל לתסבוכת זו ולבקש את עזרתה ולא ללכת כעיוור אל הלא נודע, שלדבר כזה היא לא תסכים בשום אופן.

ויעצה לו אשתו לשלוח עבור הבעל-שם…

לאישה יש אמונה פשוטה והיא תמיד יודעת לייעץ לבעלה את העצה הנכונה היחידה: לך לצדיק!

האישה לעולם אינה מתבלבלת, וברגע שזוכה להאמין בצדיק היא כבר לא זזה מאמונתה. דבר זה מצאנו במחלוקת קורח ועדתו, כאשר הנשים כולן נשארו נאמנות למשה, וכמו שידוע לנו מבעל ה"ישמח משה" שזכר את כל הגלגולים שלו, ושאל אותו בנו: באיזה צד היית במחלוקת קורח ועדתו – עם משה או עם קורח? אמר לו: הייתי באמצע, מתנדנד לכאן ולכאן. התפלא בנו: לא היית עם משה?! אמר לו: דע, שהיה זה ניסיון קשה ביותר, כי כל ראשי הסנהדרין היו לצד קורח, ורק הנשים ופשוטי העם שלא ידעו חכמות אחזו במשה… ומי מהחכמים שנשאר מתנדנד, זה נחשב למעלה יתירה…

בפרט במצבים של ניסיונות קשים ופחד, כאשר מתבלבלת דעתו של האדם ואין הוא יודע להשית עצה לנפשו, לכן עליו להיוועץ באשתו מכיוון שהיא תדע את העצה הנכונה. כי מה שלא יהיה, האישה לא תזוז מהאמונה שכבר עמדה עליה. מה שאין כן הגבר, בעת ניסיון הוא יכול ליפול מאמונתו מכיוון שהאמונה שייכת ביותר לנשים, כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: צריכים ללמוד אמונה מהנשים.

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)