המפתח לביטחון לאומי

גג ממוצע של סוכה לא יכול לשאת אפילו
משקל של חתול. גשם חזק יכול להבריח
את יושבי הסוכה, ורוח חזקה תגרום לגג
להתעופף ברחובות השכונה. ולזה עוד
קוראים ביטחון?!
 
 
"וישכון ישראל בטח בדד…" (דברים לג, כח).
 
כל שנה אנו קוראים את הפסוק הנ"ל בשמחת תורה, כאשר אנו מסיימים לקרוא את התורה כולה ומתחילים אותה מבראשית…
 
שתי שאלות בסיסיות עולות: הראשונה, מה הקשר בין הפסוק הנ"ל וסוכות? והשנייה, מהו המסר הנצחי שאנו מקבלים מפסוק זה?
 
סוכות הוא הוכחה מוחשית שעם ישראל הוא עם האמונה, לכן הוא גם מעל הטבע. הזוהר הקדוש אומר שעניין הסוכה הוא "צל האמונה". כלומר, אדם שגר בסוכה עטוף ומוסתר תחת כנפי השכינה הקדושה – "צילא דמהימנותא". מבחינה רוחנית, אין מקום בטוח בכל העולם כולו יותר מהסוכה.
 
נשמע מוזר…
 
על פי הלכה, הסוכה היא מקום מגורים זמני, לכן גג הסוכה חייב להיות מחומר טבעי הצומח מן האדמה, כמו קני סוף, עלי דקל וכן הלאה. גג ממוצע של סוכה לא יכול לשאת אפילו משקל של חתול. גשם חזק יכול להבריח את יושבי הסוכה, ורוח חזקה תגרום לגג–סכך להתעופף ברחובות השכונה.
 
ולזה עוד קוראים ביטחון?!
 
ובכן, כן.
 
הסוכה היא מקום בו אדם לומד ורוכש אמונה. אנו עוזבים את מגורי הקבע לזמן קצר – שבעה ימים, דווקא בתקופה שמזג האוויר נעשה קריר יותר. אנו לומדים שהביטחון האמיתי שמעל ראשינו הוא לא התקרה המוצקה שאנו מכירים בכל ימות השנה, אלא השם יתברך! במשך שבעה ימים השם רוצה ללמד אותנו לסמוך ולבטוח בו, ורק בו, כמו שאומר דוד המלך: "בידך אפקיד רוחי" (תהלים לא, ו).
 
המסר הפנימי והמהותי של הסוכה הוא, שאצל העם היהודי הלא הגיוני הוא דווקא ההגיוני, והעל טבעי הוא טבעי. הקשר של השם יתברך עם העם הנבחר – עם ישראל, שונה מאוד מהקשר שלו עם שאר אומות העולם.
 
באופן טבעי, אדם מרגיש בטוח תחת קורת גג מבטון. אבל טילים, רקטות או אפילו גנבים – אדם, גם תחת קורת גג שכזו כבר לא מרגיש בטוח. וזה המסר של הסוכה: תחת ענפי הדקל או קני הסוף – אנו יודעים שאנו עטופים, מוגנים ומוסתרים תחת כנפי השכינה הקדושה, ודווקא שם אנו מרגישים הכי בטוחים. השהות תחת גג-סכך, כך מסתבר, הרבה יותר בטוחה מקורת גג הבית המוכר, ואם זה בית שבו אין קדושה לכן גם לא תמצאו בו את ההגנה שהשכינה הקדושה מעניקה.
 
נשמע כמו סיפור מעשייה, נכון? עיניים חסרות אמונה רואות בסוכה כבית בובות של היהודים. אבל, עם עיני האמונה אנו יודעים שהסוכה היא העסקה האמיתית, לכן הצדיקים והאדוקים לא עוזבים את הסוכה כל השבוע. כי מי רוצה לעזוב את השכינה הקדושה אפילו לרגע?
 
במהלך חג הסוכות, אומות העולם מסתכלות עלינו כעל מטורפים, אבל זה לא מפריע או מטריד שום אדם מאמין לבנות ולגור בסוכה במשך שבעה ימים. זו התשובה לשאלה הראשונה – מה הקשר בין "וישכון ישראל בטח בדד…" וחג הסוכות? אנחנו, עם ישראל, יודעים שהביטחון הלאומי שלנו לא תלוי בכמות הנשק, המטוסים וכל סוגי התחמושת שישנם, או בבונקרים ומבצרים למיניהם. ההיפך, המקום הכי הבטוח בעולם ליהודי הוא מקום בו שורה השכינה הקדושה, וזו הסוכה. באופן סמלי, אנו העם היחיד שגר בתוך סוכה, לא תמצאו שום אומה אחרת שעושה זאת. המגורים לבד מעניקים לנו חיי אמונה, ובמקביל, אנו מקבלים הגנה טובה ונשמרים מכל מה שנכלל ב"לא תלכו בחוקותיהם" מכל הבחינות. לחוקי הטבע המיוחסים לאומות העולם, ושעל פיהם הם נוהגים, אין שום קשר לעם האמונה.
 
וזה מוביל אותנו לשאלה השנייה: מהו המסר הנצחי שאנו מקבלים מ"וישכון ישראל בטח בדד…"?
 
נושא הביטחון הלאומי הוא משהו שאף פעם לא יורד מהכותרות בתקשורת הישראלית. בפרט בזמן האחרון, כששום גבול לא יכול להיות מוגדר "רגוע", ואפילו מדינות שלא גובלות עם מדינת ישראל פיזית, כמו אירן או טורקיה, מאיימות עלינו. הפוליטיקאים מחפשים שוב ושוב פתרונות למצב הביטחוני, אבל ללא כל הצלחה, כפי שהאירועים האחרונים מעידים.
 
ברגע שהמנהיגים יבינו שעבור ישראל הביטחון הלאומי תלוי בשני תנאים: אחד, שנשכון לבדד, מכל הבחינות, עם השכינה הקדושה ובלי שום השפעות מבחוץ. וזה אומר שהבתים והארץ שלנו חייבים להיות מקום של קדושה, וכמו הסוכה, ראויים לשכינה הקדושה. אז עם כל הכבוד לדמוקרטיה, ארץ ישראל לא יכולה להיות מקום לכל מיני מפגני הוללות, על כל המשתמע מכך, מכיוון שזו התאבדות לאומית.
 
התנאי השני הוא, שהביטחון הלאומי שלנו תלוי באמונה. אנו חייבים להבין שכעם הנבחר השם מצפה מאיתנו לחיות את חיינו על פי החוקים הרוחניים של האמונה, שבאים במקום כל מושג טבעי של ביטחון, כמו יתרון צבאי. ועל ידי לימוד האמונה אנו מחזקים את עצמנו ואת הארץ בה אנו חיים. זה המפתח לביטחון לאומי.
 
חג שמח!
 

* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס"