הקדמה – ג תשרי

 

וזה ידוע, שהמרגיל עצמו בעוון זה בתמידות, חס ושלום, קשה להמציא לו שום תרופה, כמו שאמרו חז"ל שלעתיד לבוא הכל מתרפאין חוץ מבעל לשון הרע, אם כן יגיע לו לנפשו בושת גדול לנצח על ידי זה. ועיין לקמן, שער הזכירה פרק ה, מה שהעתקנו מהמדרש: אמר רבי שמעון: ומה מרים וכו’, אותם הרשעים שמכוונים לומר לשון הרע על חבריהם לחתוך את חייהם, על אחת כמה וכמה שיחתוך הקב"ה את לשונם, שנאמר (תהלים יב, ד): "יכרת ה’ כל שפתי חלקות", וזה מיוחד להקרא צרת הנפש יותר מן הכל, כי בזה מקולקל שלמותה, שנקראת נפש האדם מצד כוח הדיבור שבה, כפירוש רש"י בפרשת בראשית.

 

וזהו שכתב: "שומר פיו ולשונו", פירוש – בעולם הזה, "שומר מצרות נפשו". וזה גם כן כוונת דוד המלך ע"ה, מה שייחד זה הפרט, כי זהו תועלת גדול לחיי הנצח.

 

 

 

 

 

"לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר" (בראשית לז, יד).

 

נראה לי לרמז בזה עד כמה האדם צריך לשמור את עצמו לבל ישים עוול ודיבה על חברו, רק יסתכל במעלת חברו ויעלים עינו מחסרונו. וזה שנאמר (תהלים לד): "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב". פירוש, יסתכל רק (על) הטוב אשר בחברו. "נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב".

 

כי כאשר האדם מוציא דיבה על חברו אזי הוא גורם רעה לעצמו להיות נופל חס וחלילה ברשת היצר. כמו שמצאנו גם כן במלאכים שקטרגו בשעת בריאת העולם ‘מה אנוש כי תזכרנו’. אף שהיו אז במעלה גדולה מאוד, אחר כך נפלו למטה, כמו שנאמר: "ויראו את בנות האדם" וגו’. גם בירבעם שהוכיח לשלמה המלך כתוב במדרש רבה שהשיבו לו: הוא נכשל באחת ואתה בכמה.

 

 

והעניין הוא כי מלחמת היצר רבה היא מאוד ולולי הקב"ה עוזרו, לא היה יכול לו. לכן אם האדם מספר בגנות חברו ודימה בנפשו, ובלבבו ירים כי הוא בטוח להינצל מפיתיי היצר. לכן הקב"ה מסיר ממנו העזר ונופל ברשת ח"ו. לכן כאשר תסור מלהסתכל ברע של חברך אז תוכל לעשות טוב.

 

 

וזה הרמז גם כן כאן שאמר יעקב אבינו ליוסף "לך נא ראה את שלום אחיך". פירוש, שהשלמות והטוב אשר באחיך תראה, ולא תביט בחסרונם. "והשיבני דבר". לשון תשובה. תחזור בתשובה על אשר פגמת שהבאתם דיבתם רעה. אך טוב תראה בבני ישראל תמיד. (תפארת שלמה [ראדמסק] פרשת וישב).