הקשר בין הלשון והקבר..

אממ.. מודה, נכון שהכותרת מלחיצה קצת, מפחידה. אבל מה לעשות שזו המציאות והיא צריכה איכשהוא להיאמר ובעיקר להתבצע כי אנחנו חיים בעולם המעשה ועלינו החובה להשתדל. אז יאללה מוכנים לצלול עמוק ולנסוק עד לקבר ומשם לתת דרייב הכי רציני לעלות מעלה מעלה? סתם, זו הייתה אמירה צינית שמטרתה הייתה מעט לשבור את הקרח ולשעשע.. 😊

פרשת השבוע מתייחסת לכמה ביטויים, מושגים מאד חזקים ומשמעותיים בחיינו "לשון הרע" ו"קברות התאווה". שני מושגים על ברמה בומבסטית  שכל אחד בפני עצמו וביחד הם יוצרים משוואה מנצחת שהרי שניהם קשורים אחד בשני, תיקון של אחד מהם וודאי יביא לתועלת השני והשפעה ישירה ואפקטיבית לצידו. אם כך, מדוע אנשים מספרים לשון הרע? כי יש תאוות, והפוך; כאשר יש תאוות אז בהכרח יש גם לשון הרע.

תאוות – בית חרושת לרע

תאווה מייצרת לעולם מידות רעות. תאווה היא בעצמה התגלמות הרע שבא לידי ביטוי במעשה קרי התנהגות, בדיבור ובמחשבה באמצעות המוח/שכל/דעת, הלב שהוא הבית של הרגשות וכמובן חמשת החושים.

הערב רב, האספסוף ואחרי בני ישראל אומרים לשון הרע גמור על בורא העולם ונענשים על כך במלוא החומרה! כאשר אדם מתלונן הוא בעצם מדבר לא טוב על הקדוש ברוך הוא שהוא יוצר את הכל!

לשון הרע בעצמו זה מוות, קבר.

מדוע? כאשר אדם מספר לשון ומרכל הוא בעצן מכתים לגמרי את האדם האחר, הוא צובע אותו בשחור ומשחיר את נשמתו כפחם. האמירות שנאמרות הן שליליות ביותר, רעות, גסות, קשות, קשוחות, לא טוב יש בהן – אז ככזה אלו הם דברי חיים או דברי מוות?!

הרי כאשר אומרים לשון הרע, מי ששומע את הדברים ליבו נחמץ בקרבו, הדברים שנשמעים נצרבים באוזן והם אינם נעימים בעליל כך שמן הסתם ניתן לומר עליהם שהם קוברים בן אדם וממתים אותו ולא להיפך.

לא בכדי נאמר "מוות וחיים ביד הלשון" ואנחנו מכירים אלפי סיפורים חדשות לבקרים איך שלשון הרע הרסה חיים שלמים של בני אדם, משפחות שהתפרקו, זוגות שנפרדו, משפחות שהסתכסכו ומה לא.. הכל בגלל לשון רעה שמפיצה לא טוב בעולם. הלא טוב הזה הוא מוות!

הלא טוב הזה הוא מוות

מילים הם אמצעי תקשורת, המהווים כלי תקשורתי בהם בני אדם מעבירים מסרים ומידע. בורא עולם נתן לנו את כוח הדיבור ויכולת השימוש בו על מנת שנבנה את העולם ולא נחריב אותו.

מילה טובה, מפרגנת, חמה אוהבת מעודדת תורמת מורלית ומרימה את האדם. ולהיפך, מילה קשה פוצעת שורטת הורסת ומחריבה , והרי ידועים דברי חז"ל מילה שיצאה היא כמו סכין שנכנסה ללב ואי אפשר למחוק אותה.. קשה לשכוח אותה.

נחזור לקברים..

קבר מסמל למעשה את הדרך האחרונה של האדם בזה העולם. כאשר אדם נפטר מן העולם הקבר מהווה את ביתו באדמה עד לתחיית המתים.

בסופו של דבר כולנו נגיע לקבר.. אל מתחת האדמה, שהרי מן העפר באת ואל העפר תשוב.. כולנו יודעים שהחיים פה הם זמניים ולא נצחיים.. כולנו יודעים שאנחנו נמצאים פה על זמן שאול, קצוב, כל אחד מה שנקצב לו מאת הבורא יתברך מלמעלה. ברם, השאלה היא, מה אנחנו עושים פה עד שנגיע לשם? מה התפוקה והתכלית והמטרה בעולם הזה. התוצאה הסופית של החיים הם מוות, אולם אנחנו צריכים לתת את דעתנו מה קורה בתהליך עצמו, בשרשרת החיים, מן הרגע שנולדים עד אשר מחזירים את הנשמה ויורדים אל הקבר.

                                                                                       ↓

זכרו..! לדבר לשון הרע זה לא רק על בני אדם, אלא בראש ובראשונה זה על בורא העולם. לכן כאשר אנחנו מתלוננים ו/או מתאוננים שימו לב היטב כלפי ואל מי אנחנו באים בטענות..! לבורא העולם מגיע את כל התודות האינסופיות ואת כל הפאר, ההוד וההדר! הגיע הזמן לכבד את כבוד הקדוש ברוך הוא ולהמליך אותו וזה יעשה בעזרת אמירת תודות והודאות, שבחים ושירות!