השמחה – היא מידה בפני עצמה!

...אומר המאמר החסידי הידוע: השמחה אינה מצווה מפורשת מהתורה, אבל מה שהשמחה עושה שום מצווה אינה יכולה לעשות, והעצבות אינה עבירה מפורשת מהתורה, אבל מה שעצבות יכולה לגרום שום עבירה...

3 דק' קריאה

הרב יעקב הרצברג

פורסם בתאריך 06.04.21

השמחה אינה מצווה מפורשת מהתורה, אבל מה
שהשמחה עושה שום מצווה אינה יכולה לעשות…
 
 
כפי שכל מי שמכיר קצת את חסידות ברסלב יכול להבחין, שהנושא של השמחה תופס חלק גדול ונכבד מאוד בתורתו של רבי נחמן מברסלב זי"ע.
 
וכך כותב הרבי באחד מהמאמרים הרבים על השמחה:
 
"והכלל, שצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות להיות אך שמח תמיד, כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, ואפילו במילי דישטותא (ענייני צחוק ושטות)".
 
וכן אומר המאמר החסידי הידוע: השמחה אינה מצווה מפורשת מהתורה, אבל מה שהשמחה עושה שום מצווה אינה יכולה לעשות, והעצבות אינה עבירה מפורשת מהתורה, אבל מה שעצבות יכולה לגרום שום עבירה לא יכולה לגרום.
 
ידוע הדבר, שחסרון השמחה מהווה מכשול גדול ומניעה עצומה לכל דבר טוב שיש בחיים. כשאדם בעצבות הוא רואה כל בעיה הכי קטנה כאילו היא הר גדול, והוא נבהל מכל מיני מצבים. אך אם היה בשמחה, היה נחלץ ממצבים אלה ללא שום קושי, כמו שכתוב: "כי בשמחה תצאו…" – ולומד רבי נחמן מפסוק זה, שהשמחה היא "עולם החרות", היינו שעל ידי השמחה יוצאים לחרות מכל המגבלות, ויכולים לזכות לישוב הדעת, כלומר, יכול האדם להנהיג את מוחו כרצונו מבלי שיהיה מושפע מכל מיני חלישות הדעת, דאגות, פחדים וכדומה.
 
כאשר אדם רגיש לכל מיני חסרונות שיש לו, וכל דבר קטן מטריד ומרגיז אותו, ואין לו סבלנות לחיים בעולם הזה, שהם כאמור מלאים בטירדות ואף ביסורים מכל מיני סוגים – ידע שהכל רק בגלל שחסרה לו שמחה, מכיון שהשמחה היא כח החיים הבסיסי ביותר שבלעדיו אי אפשר לעשות שום דבר, לא בענייני העולם הזה וכל שכן בעניינים רוחניים, וכשאין לאדם שמחת חיים פשוטה, הוא בודאי אינו יכול לא לצאת מהתאוות, ולא לעשות תשובה, ולא להתפלל באמת, מאחר והוא נמצא במצב של חוסר כוחות כדי להתמודד עם הקושי והמלחמה הכרוכים בעבודות אלו.
 
מובן אם כן, שהשמחה מהווה תנאי הכרחי לעצם החיים של האדם, ועוד הרבה לפני שמדברים על תשובה ועבודת ה’, חייבים קודם כל לראות ולוודא שהשמחה על מקומה. וזו הסיבה וההסבר לריבוי המאמרים והדיבורים שיש לרבי נחמן ולתלמידיו על השמחה, כי בלעדיה אי אפשר להתחיל בכלל לדבר על תשובה ועבודת ה’, כאמור.
 
זהו כלל שצריך כל אחד להבין היטב – לפני שאתה חושב על איזה עניין בעבודת ה’, אם זה תשובה, ואם עזיבת התאוות, או כל דבר שיהיה – קודם כל עליך לבקש שתהיה לך שמחת חיים פשוטה, שאינה תלויה בשום דבר, כי רק אז תוכל לחשוב להשיג עוד דברים, הן ברוחניות והן בגשמיות. 
 
רבי נחמן מלמד אותנו, בהרבה ממאמריו, וכן מלמדים אותנו תלמידיו האמיתיים, שקודם שרוצים להתחיל איזה עניין בחיים, בין בדברים של חול ובין בדברים של קודש, צריך קודם כל להיות במצב של שמחה, כי השמחה היא רוח חיים בסיסית שבלעדיה אי אפשר כלל לראות את המציאות בצורה נכונה, מאחר וכאמור, בלעדי השמחה כל דבר נראה קשה ומעיק.
 
על רכישת מידת השמחה יש הרבה מאוד מניעות, היינו העבודה ותשומת הלב לעניין השמחה הפשוטה והתמידית, כי כל אדם שואף תמיד להשיג כל מיני דברים בחייו: יש הרוצים חוכמה, ויש הרוצים כבוד ומעמד, ויש הרוצים כסף, ויש הרוצים להגיע להבנות עמוקות בתורה ובאמונה, ולכן אינם שמים לב לעבודה חשובה זו – השמחה! וזאת מכיון שאינם חושבים שרכישת מידת השמחה היא עבודה בפני עצמה, אלא נדמה להם שאם ישיגו את מבוקשם (היינו את הכבוד, החוכמה או הכסף, כל אחד לפי מה שמעניין אותו) – אז ממילא תבוא גם השמחה.
 
אבל באמת אין הדבר כך, כמו שהסברנו בתחילת דברינו, מכיון שהשמחה היא עניין בפני עצמו, והיא מידה בפני עצמה, וצריך בהכרח להגיע אליה לפני שמתחילים איזה דבר, והיא הדבר הראשוני והבסיסי ביותר בשביל החיים של האדם, ממש כמו אויר לנשימה. לכן כותב רבי נחמן באותו מאמר שהבאנו לעיל, ובמאמרים אחרים, שכל חיות האדם והבריאות שלו, הן בריאות הגוף והן בריאות הנפש, הכל על ידי השמחה.
 
לכן כשאדם רואה שלא הולך לו בחיים, ורוצה לעשות משהו בנדון, צריך תחילה לבקש מה’ שיתן לו שמחה, וירבה בתפילות על זה שיהיה אך שמח תמיד, ורק אחרי שהוא רואה שיש לו שמחה, רק אז יכול להתחיל לעבוד על עניינים אחרים, כגון, לצאת מתאוות ולעשות תשובה. וכל עוד אדם אינו בשמחה אין ממש בעבודתו, מאחר וכל מה שעושה וכל מה שחושב מושפע מהעצבות שיש לו ואינו מקושר עם אור האמת כלל.
 
יתירה מזאת, הזוהר-הקדוש מכנה את העצבות כ"סיטרא אחרא", היינו דבר שהוא אינו מצד הקדושה אלא מהצד השני. וכן כתוב בספר המידות: "מי שהוא בעצבות – ה’ אין עמו". היינו כמו שהסברנו, שמחמת חוסר השמחה ראייתו ותפיסתו הרוחנית מעוותת ואינו יכול להיות מקושר עם האמת.
 
על כן, הבה ונתחזק להעלות תמיד חיוך על שפתינו, לספר בדיחות ולשמוח תמיד, בלי הרבה מחשבות וחוכמות, אלא רק עם שמחה פשוטה, אז נוכל בודאי גם לחזור בתשובה ולעשות רצון ה’ בחשק ובהתלהבות. ומי שאין לו שמחה, שידע בבירור – הכתובת היחידה לפנות אליה ולבקש שמחה, היא ה’ יתברך בעצמו. ונראה  הדבר, שהקב"ה מאוד שמח בתפילה כזאת שאדם מבקש על השמחה, וכי מה היא נחת הרוח הכי גדולה לאבא? האם לא כשהוא רואה את ילדיו שמחים? לכן את הבקשה על השמחה הוא בודאי ימלא ברצון.
 
ה’ יתברך ישמח את כל עמו ישראל, ויתקיים בנו הפסוק "כי בשמחה תצאו, ובשלום תובלון, ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה, וכל עצי השדה ימחאו כף". אמן. נצח. סלה. ועד.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. ברסלב

י"ד אדר א' התשפ"ב

2/15/2022

על כן, הבה ונתחזק להעלות תמיד חיוך על שפתינו, לספר בדיחות ולשמוח תמיד, בלי הרבה מחשבות וחוכמות, אלא רק עם שמחה פשוטה, אז נוכל בודאי גם לחזור בתשובה ולעשות רצון ה’ בחשק ובהתלהבות. ומי שאין לו שמחה, שידע בבירור – הכתובת היחידה לפנות אליה ולבקש שמחה, היא ה’ יתברך בעצמו. ונראה הדבר, שהקב”ה מאוד שמח בתפילה כזאת שאדם מבקש על השמחה, וכי מה היא נחת הרוח הכי גדולה לאבא? האם לא כשהוא רואה את ילדיו שמחים? לכן את הבקשה על השמחה הוא בודאי ימלא ברצון.

2. רוני

י"א אדר התש"ע

2/25/2010

איך אפשר להיות בשמחה באמת?? לא חסר לי כלום בחיים ברוך ה’ אבל אני לא בן אדם שמחח איך אפשר להיות שמח באמתת??

3. Anonymous

י"א אדר התש"ע

2/25/2010

לא חסר לי כלום בחיים ברוך ה’ אבל אני לא בן אדם שמחח איך אפשר להיות שמח באמתת??

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה