התבודדות

עצה – התבודדות 

 

צריך האדם להרבות בתפילה מאוד מאוד כל ימי חייו, ואפילו כשרואה, שמתפלל הרבה ואינו נענה, והתאוות והבילבולים מתגברים עליו בכל פעם ביותר, אף על פי כן אל יטעה שתפילותיו הם לריק, חס ושלום, רק ידע ויאמין, שאין שום דיבור נאבד לעולם, וכל תפילה ושיחה בינו לבין קונו עושה רושם, והצדיקי אמת מלקטים כל אלו התפילות והשיחות ובונים מהם בניינים נפלאים בחינת בניין המשכן. וצריך כל אחד להתחזק הרבה בתפילה ושיחה תמיד, יהיה איך שיהיה, עד אשר על ידי ריבוי התפילות יהיה נשלם הבניין בשלמות, ואז יכמרו רחמיו יתברך, ויקרב אותו בשלמות, וישוב אל השם וירחמהו, אך עף על פי כן כשיהיה לו איזה ישועה, אל יטעה שעל ידי תפילותיו ומעשיו הטובים פעל זאת, רק ידע שהכל רק בחסדו יתברך ואף על פי שאנו יודעים, שאי אפשר לנו לפעול הישועה השלמה בתפילתנו לבד כנ"ל, אף על פי כן אנו צריכים לעשות את שלנו להרבות בתפילה בכל כוחנו.

 

 

 

מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי:  "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו), ואפילו מסיפורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב (תהלים צו): "ספרו בגויים את כבודו", שאפילו בסיפורי הגויים צועק כבוד השם יתברך, כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך הוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחיבה גדולה. וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו מתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרוצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך, כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול, בחינת: "הוא תהילתך והוא אלוקיך" (דברים י), שהוא יתברך הוא בעצמו התהילה והתפילה, ולפעמים האדם מתפלל לפני השם יתברך כביכול. וגם כשהשם יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום מן האדם הוא צריך גם כן להתפלל ולהשליך התפילות אחריו יתברך בחינת: "השלך על ה’ יהבך" (תהילים נה), שצריך לזרוק ולהשליך אחריו יתברך תפילות כשהוא מסתלק ומתרחק מן האדם. וזה בחינת: "זכאה מאן דידע לזרקא חיצין" וכו’ כמובא בתיקונים (תיקון יג), שצריך לזרוק אחריו יתברך תפילות כנזכר לעיל.