התורה של הנחש

לאחרונה אני קוראת ספר מדהים שנקרא נחל קדומים מאת הרב עופר ארז. בספרו, הרב ארז עושה לקורא היכרות עם מושגים תורניים גבוהים, אולם 'מלביש' אותם בשפה פשוטה שווה לכל נפש. ורבי  נחמן מברסלב בעצמו לימד שפשטות היא חותמת איכות לתורה ורוחניות אמיתית.
 
בין המושגים שהוא מעלה בספרו, מסביר הרב ארז שיש מה שנקרא 'שדין יהודאין' – 'שדים יהודים' (על פי תורה של רבי נחמן מליקוטי מוהר"ן כ"ח) – אלה אותם 'תלמידי חכמים' שלומדים את התורה כדי לזכות בכבוד, יוקרה והעצמה אישית שלהם. ניתן לזהות אותם, לרוב, על פי הדיבור המורכב והשפה 'הגבוהה' בה הם משתמשים. התורה שלהם נשמעת מאוד מורכבת ומסובכת 'מורמת' ו'חכמה', אבל בפועל, גרועה וחסרת ערך.  למה? כי אין דבר כזה 'תורה טבעית' או כל מושג אחר שהם ממציאים ואוחזים בו. תורה, היא או היא סם החיים או סם המוות – תלוי במה האדם זוכה, ואין שום דבר באמצע!
 
אם אדם מקבל את התורה שלו ממקורות שליליים ורעים, זה ירעיל אותו מבחינה רוחנית בדיוק כמו הפעולה הנוראה של שתיית כוס מלאה ברעל.
 
מאמרים נוספים בנושא:
מה יש לי ביד?
סוס האשליות
גימיקים  ותחבולות
היופי  שבפשטות
 
בספרו, הרב ארז אומר מסביר גם מהי 'התורה של הנחש'. כפי שכולנו יודעים, אדם הראשון וחוה לא היו אמורים לאכול מעץ הדעת טוב ורע כשהיו בגן עדן. כוח הרוע הקדמוני, הנחש, הופיע ושכנע אותם לאכול. איך הוא הצליח לעשות את זה? עם הטענה המפורסמת של "והייתם כאלוקים". והרב שלום ארוש מסביר בהרחבה בספרו גן  הדעת, שמאז האנושות כולה מנסה לתקן את החטא הגדול הזה כבר קרוב ל-5,774 שנים…
 
כשאדם וחוה אכלו מהעץ, הרע הפסיק להיות חיצוני לאנושות והפך לחלק בלתי נפרד מהתהליך הרוחני שאנו עוברים. הרב עופר ארז מסביר שהרע הזה הוא עכשיו חלק מאיתנו, הנחש הזה הוא חלק מאיתנו, בתוכנו, וגם הוא לומד תורה. הוא גם יודע לצטט את הנאמר בתורה, והוא גם יודע ללמד תורה. ואיזו תורה הוא מלמד אותנו? אפשר לקרוא לזה 'תורת הרוע' – כמה אנחנו רעים ועל כך שאין לנו תקווה ולעולם לא נצליח לתקן את עצמנו, וכמה אנחנו בכלל רחוקים מהתיקון והצמיחה הרוחנית שלנו, והכי עדיף לוותר מראש ולהרים ידיים. למה? כי זה ייקח לנו לפחות 24,000 שנים בגיהינום עד שנתקן איזה גלגול חיים אחד, אז למה להתעקש? למה 'לסבול' כל כך הרבה?…
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
כל העניין שלי הוא רק אמונה!
מלא נקודות טובות
ברסלב  האמיתי
 
הרב ארז מסביר שמאז החטא הקדמוני כולנו נולדנו עם 'תורת הנחש' שמותקנת ב'דיסק הקשיח' שלנו. והמדובר באותו חלק קריטי-עצמי שלנו שאוהב להתמקד ברע שבנו ושל אחרים, זה שאוהב לגרום לנו ליפול לעצבות ודיכאון.
 
ומהי תרופת הנגד ל'תורת הנחש'? בפשטות: תורת הצדיק! הרב ארז מסביר שאת תורת הצדיק צריך לרכוש, ללמוד, לתרגל וליישם, כי זאת הדרך היחידה להתגבר על 'תורת הנחש'.
 
והמפתח לתורת הצדיק גם הוא פשוט מאוד, אנחנו צריכים להאמין בה. כשרבי נחמן מלמד אותנו, למשל, שאסור להוכיח את הזולת (או את עצמנו – כלומר לדון לכף חובה), ושאנחנו צריכים למצוא נקודות  טובות – אז אנחנו צריכים להאמין במה שהוא אומר. כשהוא אומר לנו ששעת התבודדות כל יום היא הדרך היחידה לתקן את עצמנו בקלות ובלי כאבים כי זאת הדרך היחידה – אז אנחנו צריכים לעשות את זה. אמונה, היא מילת המפתח – להאמין בצדיק ובמה שהוא אומר.
 
ואם לא נעשה את זה? נשקע בבוץ של 'תורת הנחש' שאומר לאנשים ש'כעס קדוש' הוא דבר טוב, שמשחק הכדורגל שמשודר עכשיו בטלוויזיה יותר חשוב מאשתך וזמן האיכות שתעניק לילדים שלך, או שאתה יכול לתקן ולשנות את עצמך לבד, בלי העזרה של אלוקים.
 
איך אנחנו יכולים לדעת אם משהו הוא 'תורת הנחש' או תורת הצדיק? כאן הדברים קצת מסתבכים, אבל הנה כמה סימנים וכללים שיעזרו לנו להבחין בין השתיים:
 
תורת הצדיק פשוטה – אם רבי נחמן כותב בצורה מפורשת שהכעס מפסיד מהאדם את ממונו, כלומר שהחומה הופכת לחימה ואז אדם מפסיד כסף שרצו לתת לו משמים – אז הוא מתכוון לזה. אם הרב שלום ארוש כותב שהילדים הם המראה של ההורים שלהם, אז זאת עובדה ברורה. אם אתם לא מצליחים להבין את מה שנאמר לכם בצורה מפורשת מהספרים הקדושים, או אם אומרים לכם בדיוק את ההיפך – אז רוב הסיכויים שאתם מתעסקים עם תורת הנחש.
 
תורת הצדיק משמחת אנשים – תורת הנחש בדרך כלל נשמעת 'מתוקה' ממבט ראשון, כמו האפקט הכימי של תחושת ה'היי' שמקבלים אחרי ששותים משקה תוסס שעושה לכם את זה. ובנוסף, אם השינויים לא נראים באופק או אחרי זמן קצר, אז זאת תורת הנחש.
 
תורת הצדיק מעודד אנשים להכניס את אלוקים לתמונה – אם אנשים בקושי מזכירים את אלוקים, אם הם לא מסבירים איך אלוקים הוא הפתרון היחיד, אם הם מדברים על עצמם ועל הרעיונות והפתרונות שלהם יותר מאלוקים – גם זאת תורת הנחש.
 
תורת הצדיק מובילה לענווה – אנשי תורת הנחש לא פעם מתנהגים בענווה כשזה מתאים ונוח להם, אבל ענווה אמיתית אי אפשר לזייף. כשאדם עניו באמת הוא לא כועס, הוא לא מניפולטיבי, לא מחפש שליטה, לא מנסה לבזות או לכפות את עצמו, ויש לו המון סבלנות, אמונה, ושלווה פנימית אמיתית. ואת זה מקבלים רק על ידי לימוד וחיים אמיתיים עם תורת הצדיק.
 
אז תיזהרו מחיקויים זולים, כי רוב הסיכוי שמדובר בתחפושת של הנחשששששש….