“ואז.. פתח הגולם את עיניו ועמד על רגליו”

"ואז.. פתח הגולם את עיניו ועמד על רגליו"

המהר"ל מפראג – רבינו יהודה ליווא (בגרמנית אריה) בן רבי בצלאל

מילניום, שנת  2000 חודש פברואר למניינם, טסנו בנות המשפחה לפראג. טיול שהזמנו מעכשיו לעכשיו, ממש ברגע האחרון עלינו על מטוס לצ'כיה לביקור קצרצר של כמה ימים.

מזג האוויר היה  קפוא להפליא, קור אימים שמקפיא אפילו את האוויר, העיר הייתה קודרת וחשוכה אבל בכל זאת טיוריסטים חדשים שמחפשים אטרקציות ללמוד, להכיר ולהתוודע להעיר החדשה ולא רק להסתובב בכיכר העיר והמטרונום.

החלטנו ללכת 'על עיוור' מבלי להיעזר במפה כלשהיא , וכאילו שאנחנו כבר תושבי המקום התחלנו לצעוד רגלית. זה היה מאד מצחיק עד כדי טיפשי, ובפרט לאור העובדה שאין לנו מושג לאן אנחנו צועדים, או יותר נכון לאן רגלנו נושאות אותנו.. עד מהרה גילנו מקום מפתיע במיוחד.

לפתע במורד הרחוב התחלנו לשמוע קולות מוכרים וצלילים בעברית, שמחה מלאה את ליבנו כאילו מצאנו מיליון דולר. כולנו מכירים את התחושה העילאית, כשאתה נמצא בחו"ל ופוגש ישראלי הוא כבר נהיה אחוק וסחבק ואנחנו כבר כאילו מכירים שנים, מחליפים טלפונים ומבטיחים להיפגש לקפה. חובה.

וכך, שאנחנו הולכים בעקבות הצלילים המוכרים לנו בעברית, נתקלנו בקבוצת מטיילים ישראלים מהארץ שהיו בדרכם ל.. לא פחות מאשר המהר"ל מפראג.

לא תכננו בכלל ולא ידענו לאן פננו מועדות, אבל יצא שהגענו בדיוק שמימי לציון המהר"ל. איך אומרים הצדיק הזמין אותנו אליו. כמו משום מקום בין סמטאות העיר הקרירה והאפילה מצאנו את עצמנו בקברו. אז הייתי חילונית למהדרין (כמו שאני קוראת לזה 'בגלגול הקודם שלי' חחח), לא הבנתי ולא ידעתי את המשמעות החשובה של הליכה לקברות צדיקים, בטח של צדיק יסוד עולם שכזה.

צדיקים מספרים על המהר"ל

האדמו"ר החסידי צבי אלימלך שפירא מדינוב ("בני יששכר") כתב על המהר"ל: "שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש".

האגדה מספרת כי המהר"ל יצר גולם כדי להגן על הקהילה היהודית מרדיפות. האדמו"ר רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (אבי חסידות וורקא) השווה את תורתו לתורת האר"י (אשר נולד ונפטר במהלך ימי חייו של המהר"ל).

האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה (ממשיך דרכו של "היהודי הקדוש") השווה את כתביו לספר הזוהר.

המסורת מייחסת את הכתוב בדף השער של ספר התניא שכתב רבי שניאור זלמן מלאדי ("בעל התניא", מייסד חסידות חב"ד)  "על פי ספרים.. קדושי עליון" לספרי המהר"ל והשל"ה.

"ואז.. פתח הגולם את עיניו ועמד על רגליו"

בספר נפלאות המהר"ל מסופר כיצד ברא המהר"ל מפראג את הגולם וכך כתוב: "בכ' באדר שנת הש"מ יצא המהר"ל עם שנים מתלמידיו לכיוון הנהר. וכאשר הגיעו מצאו מקום אשר יש בו חמר וטיט. בהתחלה השתמשו ביסוד העפר – ציירו באדמה ציור של אדם, צורת ראש בטן ידיים ורגליים. אחר כך השתמשו ביסוד האש – עשו ייחודים ועל יד כך המשיכו את יסוד האש בתוך הגולם ואז נתאדם גוף הגולם כגחלת אש.

ואז השתמשו ביסוד המים – המשיכו ביחוד הייחודים ועל ידי כך המשיכו את יסוד המים בתוך הגולם, ואז נכבה האש כי באו מים בהגוף והתחילו אדים לצאת מן גוף הגולם, וגם נתמלא עם שערות כבן שלושים וגם ציפורניים נתהוו בראשי אצבעותיו.

ובסוף השתמשו ביסוד רוח – המשיכו בייחודים, ואמרו את הפסוק: "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז). כי גם באוויר הנשימה צריך להימצא אש, מים ורוח..

ואז…

"פתח הגולם את עיניו ועמד על רגליו.." עיין שם בספר "חלב הארץ" בארוך.

מספר עובדות מאד מעניינות על המהר"ל מפרג:

1. השבוע, י"ח אלול, יום הילולת המהר"ל הקדוש, נפטר בגיל 97, אשתו נפטרה חצי שנה לאחר מכן, וקהילת פראג הקימה על קברם מצבה גדולה.

2. כעבר שמונים ותשע שנים, בח"י אלול שנת התנ"ח, נולד רבי ישראל בן אליעזר המכונה הבעל שם טוב מייסד תורת החסידות.

3. באותו יום כעבור שנים נולד רבי שניאור זלמן מייסד שיטת חב"ד בחסידות הוא חיבר שורה של ספרים ביניהם התניא, ליקוטי תורה, והשולחן הערוך של האדמו"ר הזקן.

4. המהר"ל ייסד את חברת קדישא בפראג וכתב את תקנותיה, אשר היו הבסיס לתקנות "חברת קדישא" באירופה כולה.

מספריו הקדושים

 "גור אריה" – חמישה כרכים ובהם ביאור לפירושו של רש"י על התורה. "גבורת השם", "באר הגולה" – מאמרים להגנת היהדות, "נצח ישראל", "אור חדש" – על חג פורים, "דרך חיים" – על מסכת אבות.  

דמותו הקדושה אפופה הוד של סוד, ואין ביכולתנו כלל להגדירו, להבינו ולהערכיו, וכפי שאני תמיד מסיימת את המאמר על הצדיקים: הדליקו נר לעילוי נשמתו הקדושה, שימו פרוטה לצדקה וקראו פרקי תהילים, אם אפשרי אז גם סעודה לכבודו, בקשו מהצדיק שיהיה מליץ יושר בעדכם בפני בורא העולם. מבטיחה לכם שהצדיק לא נשאר אף פעם חייב..! זכותו תגן עלינו.