זה לא הקפה!
קפה טוב או כוס תה מהביל יעירו אותנו ויגרמו לנו להרגיש טוב? ממש לא. לא הגורם המתווך הוא שעושה אותנו רעננים ומלאי חיות, זה דווקא מישהו אחר שמושך בחוטים של חיינו!
"נכון, בחיים חווים נפילות" אומר לנו רבי נחמן מברסלב. "וכשזה קורה, כל מה שצריך הוא רק לפתוח את הפה ולשאת תפילה מהלב ואז תצליחו לטפס בחזרה. תאמינו שהקב"ה שומע כל מילה. הוא מבין אתכם, ולא משנה באיזו שפה אתם מדברים. תאמינו בכוחה של התפילה הזו. אמרו לו, 'ריבונו של עולם, אני יודע שאתה פה איתי, גם במקום הזה שהגעתי אליו, המקום הנמוך והכואב הזה גם כשאני מסכן ואומלל. אבל היי, יש לי קצת אמונה, אני מאמין בתורה הקדושה שנתת לנו, אני מקיים מצוות, אוהב את הבריות, מאיר פנים, מחייך (לפעמים…) ואני מדבר איתך עכשיו. כן, יש לי כמה נקודות טובות'…"
בלי אמונה, אדם נופל לייאוש מוחלט. 'אני כלום, והכל כלום'… אוי ואבוי! זה מצב לא טוב, לא לדבר עם בורא עולם יותר. כי זה מה שמנציח את הגלות הפרטית של האדם, ובהמשך גם את הגלות של העולם כולו.
וכן, בהחלט אפשר לצאת מהגלות הזאת. אנשים סובלים, אבל אם רק היינו יודעים כמה בורא עולם אוהב אותנו. זה כמו מיליארדר שזכה לחבוק ילד כשהוא כבר אדם מבוגר – כמה הוא אוהב אותו? כמה הוא רוצה לתת לו? זו דוגמה שהיא רק פירור קטן מאיך שבורא עולם אוהב כל אחד מאיתנו באמת.
אבל לאנשים יש שאלות. זה בסדר לשאול, אבל אני מדבר על שאלות שמרחיקות את האדם מהאמונה. כל הדברים שקורים בעולם, ובעיקר לעם ישראל, מבלבלים אותנו. האמונה היא – להאמין הכי חזק בבורא עולם עד שכל השאלות הללו נעלמות.
ואנחנו בוטחים בו, כי הוא הבטיח לנו את כל הטוב אם נלך בדרך שהנחיל לנו – התורה. אבל מה אנחנו באמת עושים בפועל? כשאנחנו צריכים משהו, אנחנו משקיעים באמצעים כדי להשיג את הדבר הזה. שמים את כל האמונה שלנו – לא בבורא עולם, אלא ברעיון שעולה בראשנו, באיזה אמצעי, גורם מתווך, כדי להשיג את מה שאנו רוצים. 'אם אעשה את זה, אז דברים יסתדרו לי. זה יציל אותי. אז אשקיע את כל המאמצים שלי בדבר הזה'.
מאמרים נוספים בנושא:
מוכרחים? כן!
בשמחה תמיד?!
איך נהיה שמחים?
האלף-בית של החיים
מה עושה לכם את זה, הספל או הקפה?
אז יש לנו קפה טוב או כוס תה מהביל שיעיר אותנו, שיגרום לנו להרגיש טוב. 'אעשה כך וכך כדי שיהיה לי שקט נפשי, ואז אוכל ללמוד/לעשות/ לשנות'… אז זהו, שלא. אנחנו מתמקדים יותר מדי במתווך ולא בדבר העיקרי. כשהמתווך לא עוזר לנו כמו שרצינו, אנחנו קורסים. אבל רבי ישראל הבעל שם טוב הקודש זיע"א אומר לנו משהו שיוציא אותנו מזה, 'הקב"ה אוהב אותנו והוא רק טוב עם כל אחד, תמיד. אז אין מה לדאוג בכלל!'… וזה באמת מחזק.
אז למה דברים לא מסתדרים לנו לפעמים? למה אנחנו לא רואים בצורה גלויה את האהבה והחסד של בורא עולם? האמת היא, שישנו שפע אדיר שמחכה לנו. אבל כאשר יש הפרעות רוחניות שמתנגדות לאדם – ובלשון הרוחנית קוראים להפרעות הללו 'קליפות' – אז השפע הזה נגנב מאיתנו.
אבל בורא עולם תמיד איתנו, מזין אותנו, מעניק לנו, נותן לנו הכל, מגן עלינו. אין שום דבר מלבדו. הוא תמיד ער, שומר עלינו, מקשיב, משגיח. אף אחד לא יכול לעשות או לקחת מאיתנו שום דבר, אלא אם כן זה ברצונו. אף אחד לא יכול לגעת בנו אם הוא לא החליט שכך יהיה.
אבל אם זה העניין, אז איך יכול להיות שהקליפות הללו מסוגלות לגנוב לנו את השפע? מה קורה פה?
התשובה היא – שדבר זה לכשעצמו הוא טוב!
על ידי שלא נילחם במה שאנחנו צריכים לעבור בחיים האלה ונקבל את הכל עם אמונה, ביטחון ואהבה – דבר זה לכשעצמו מביא לנו את הישועה והריפוי שהנפש צריכה. אמונה משמעה, שאין אף אחד מלבדו, אין טבע ואין בני אדם, לא חפצים ושום מתווכים, רק בורא עולם. אנחנו לא צריכים אף אחד. כאשר אדם רחוק מאמונה הוא נופל לגלות. כלומר, הוא לא יהיה מסוגל להתפלל במצב כזה. ובזמן כזה הוא טועה לחשוב שבורא עולם שכח אותו…
להרגיש על פסגת העולם, לעשות את הבלתי אפשרי, ובלי מתווכים!…
אז מה באמת קורה כאן? ובכן, רבי נתן מברסלב מסביר ואומר, שאם נקבל את השפע והברכה האלה דווקא במצב העכשווי שלנו, זה לא יהיה טוב עבורנו. לכן הקב"ה מאפשר לקליפות לקחת אותם מאיתנו לפרק זמן מסוים כדי שנוכל לתקן ולשפר ואז להיות ראויים להם. מכירים את עניין הצינורות – פעם פתוחים, פעם סגורים? אולם כאן זה אפילו יותר עמוק מרק צינורות פתוחים או סתומים. הישועה של האדם באה מתוך האמונה שלו – זה מה שממתיק לו את הדינים והופך אותו לראוי לשפע והברכה. עכשיו כל הטוב הזה בהחלט יהיה טוב בשבילו.
בורא עולם תמיד כאן. אבל מה הוא רוצה מאיתנו? תפילה. חיזוק. אמונה. ביטחון. שלא ניתפס באמונה במתווך, כי האמצעי הזה קיים רק בגלל שאיננו ראויים לראות ניסים גלויים, אז צריך לעבוד חזק דרך הגורם הזה, אבל לא להפוך אותו לעיקר. נכון, כולנו נהנים ומרוויחים מניסים נפלאים שקורים איתנו כל יום בחיינו, אבל ברגע שאנו הופכים את המאמץ כאמצעי בלבד להתגבר, ורואים את ידו של הבורא בעניין, האמונה שלנו מתחזקת ואז כל המקטרגים מנועים מלקטרג עלינו.
למה?
כי אמונה חזקה יותר מכולם!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור