חברה עם תוויות
יש משהו בטבע האנושי שאוהב, משום מה, לקטלג כל דבר וכל אדם לתוך מסגרות מוכרות תחת כותרות שונות המתאימות לקטלוג שנבנה אי-שם בתוכנו, מעין 'קטלוג אנושי'. אבל השאלה היא – האם זה הכרחי?
יש משהו בטבע האנושי שאוהב, משום מה, לקטלג
כל דבר וכל אדם לתוך מסגרות מוכרות תחת כותרות
שונות המתאימות לקטלוג שנבנה אי-שם בתוכנו, מעין
'קטלוג אנושי'. אבל השאלה היא – האם זה הכרחי?
יש משהו בטבע האנושי שאוהב, משום מה, לקטלג כל דבר וכל אדם לתוך מסגרות מוכרות תחת כותרות שונות המתאימות לקטלוג שנבנה אי-שם בתוכנו, מעין 'קטלוג אנושי'. יכול להיות שזה נובע מנוחיות, סדר או אירגון, אבל השאלה היא – האם זה הכרחי? או בעצם – האם הקיטלוג הוא דבר חיובי או שלילי, ועד כמה אפשר לומר שסיווג זה הינו אמיתי?
איך זה קורה? לרוב, כשהמפגש עם אדם מסויים הינו מפגש ראשוני וההתרשמות היא חיצונית לחלוטין. בשלב זה, עד לבירור יותר מעמיק 'למען הסדר הטוב', אנו 'מדביקים' עליו תווית ומצרפים אותו לקטלוג שלנו. דרך נוספת להדבקת תוויות היא, כאשר התווית ניתנת מראש בהתאם למעמד או למקצוע בו עוסק האדם (עו"ד, רו"ח, פקיד, וכו'), או קיטלוג על פי מוצאו של האדם, השתייכותו לזרם כזה או אחר וכן הלאה.
כמובן, שהדבקת התוויות על אנשים, שנבעה מהתרשמות ראשונית- חיצונית, יוצרת גם את הסימפטיה הראשונית אליהם. אולם פעמים רבות (אם לא בכל המקרים) מתגלה לנו מציאות שונה לחלוטין ואף הפוכה מאותה התרשמות.
ננסה להמחיש זאת על ידי הדוגמא הבאה:
אדם מגיע לקורס ללימוד מקצוע מסויים. הוא נכנס לכיתת הלימוד וסוקר את האנשים שזה עתה נפגש עמהם. במחשבה מהירה הוא אומר לעצמו: האדם היושב מצד ימין נראה לי כאישיות חיובית (זאת משום שההתרשמות הראשונית-חיצונית ממנו עונה 'היטב' לאחת מהתוויות בקטלוג שלו). לעומת זאת, זה שיושב משמאל הוא אדם רע, וכדאי להיזהר ממנו (גם כאן, כתוצאה מההתרשמות הראשונית-חיצונית והתווית 'המתאימה').
לאחר שבוע, תוך כדי מהלך הלימודים, מתברר לו, שהאינטואיציה שלו קלעה למטרה – ההוא מימין אכן אדם חיובי וסימפטי, ואילו ההוא משמאל אדם שלילי, מופנם, לא מחייך ולא חברותי. לכאורה התברר שהקביעה שבתחילת השבוע היתה מדוייקת.
אולם קיימת אפשרות נוספת: מכיון שהוא נתן בליבו ציונים חיוביים או שליליים לחבריו לכיתת הלימוד, הוא עצמו גרם מבלי לשים לב לעובדה שחבריו התנהגו אליו כפי שהתנהגו. התהליך החל בעצם חלוקת התוויות, כאשר הוא נכנס לכיתת הלימוד וסקר את חבריו לכיתה וקיטלג אותם.
בעקבות ההחלטה התת-מודעת על טבעם של החברים לכיתה, מתחיל תהליך נוסף: כאשר אותו אחד שנראה חיובי מסתכל על הסוקר, הרי הסוקר מבלי לשים לב מאיר לו פנים, ואולי אף מחייך אליו מעט, זאת משום שהנסקר ענה לדרישות המתאימות של תווית 'האנשים החיוביים', לכן יכולה להתפתח ביניהם ידידות אמיצה.
לעומת זאת, היושב משמאל, שמראש קיימת כלפיו עמדה שלילית, מתקבל בפנים חתומות, לא מחייכים אליו ואף לא מסתכלים עליו, דבר הגורם להתפתחות מערכת שלילית של דחיה בלתי מודעת, ואפילו עויינות – שאף אותה קשה להסביר. בדרך זו עובר אליו מסר שלילי, שגם הוא כתוצאה מההתרשמות הראשונית-חיצונית. אולם תוך כדי זמן הלימודים יכולה מציאות ראשונית זאת לטפוח על פניו של הסוקר ולהתגלות כסותרת והפוכה לחלוטין – האדם משמאל מתגלה כאדם חיובי מאוד, חברותי, וכאחד שיש מה ללמוד ממנו.
יכול להיות שהסוקר ינסה לשנות עמדה (כלומר, להחליף תווית ולשנות את מיקומו של ההוא משמאל בקטלוג, למקום חיובי יותר), ואולי לא. תלוי איך הוא ירגיש עם עצמו כשהאמת תתגלה. אולם מקור הבעיה נובע מעומס התוויות והרצון לשבץ אנשים במשבצת זו או אחרת, עד שמרוב תוויות לא רואים מה נמצא תחתן, ומי משובץ והיכן. והדבר אכן כואב.
בנוסף לקיטלוג הסובבים אותנו, אנו נוטים אף לשבץ את עצמנו בתוך מסגרת מסויימת. עובדה זו לכשעצמה עלולה לעכב את האדם מלעשות דברים מסויימים להתעלותו הרוחנית או הגשמית, ולו רק בשל העובדה שהוא נושא על עצמו תווית מסויימת שיכולה להיות לו לרועץ ומחסום, כלומר למנוע ממנו התפתחות והתקדמות שתתרום לאישיותו משום שעשיית דברים מסויימים, שיכולים להוביל להתעלות הזאת, סותרים את הקריטריונים של התווית, או יותר מזה – את ההגדרות של מהותו וערכו של אותו אדם הנושא תווית זו, שעל פיה הוא קובע את ערכו ומהותו. כמה חבל.
בחברה עם תוויות לא רק הגדולים נפגעים אלא גם הקטנים. אילו רק יכולנו לדעת עד כמה תוויות אלו בעלות השפעה הרסנית – לא היינו משתמשים בהן, אלא אם כן, כפי שיוצג בהמשך, נמצא שימוש נכון והולם שיסייע לנו. למרות הבהירות והנוחיות שמעניקות התוויות, השימוש בהן עלול לתבוע מחיר עצום. כך למשל, שימוש בתוויות יכול לחבל בסתר בתחושת הערך העצמי של האדם, וקל וחומר על ערכו העצמי של ילד שמודבקת עליו תווית שאיתה הוא צריך לגדול. ובנוסף, עלולה התווית להשפיע על התגשמות הכשרונות הטבעיים של האדם, על הבעת יכולתו העצמית, בטחונו העצמי וכן הלאה.
רעיון התוויות, לצערנו, הפך להיות משהו מאוד פופלארי ומוכר בחברה. לקטלג אדם בגלל מקצוע, מוצא או השתייכות לזרם או קבוצה מסויימת גורמת לכך שרבים הם הנפגעים מעצם הרעיון של סיווגם על פי קריטריונים. באופן טבעי, הגבלת אנשים בתוך משבצת מעוררת התנגדות פנימית גדולה. ולא פעם אנו שומעים את הסברה האומרת, שברגע שמדביקים לאדם תווית מסויימת, הוא נשאר לכוד בה, וכך באמת מרגיש אדם כאשר הוא מקבל תווית מהסובבים אותו. האם לא טוב יותר להאמין שכל אחד יכול להיות כל מה שהוא רוצה להיות מבלי שתודבק עליו תווית? האם נסתרת מעינינו העובדה שכל אחד מרגיש שהוא מוגדר על פי מהותו וערכו האמיתי כיציר נברא על ידי בוראו, ולא על פי קיטלוג אנושי המפחית את ערכי כאדם?
בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, אנו עסוקים כל הזמן בחלוקת אנשים לקטגוריות, גם אם הצהרנו שאנו שוללים שיבוץ וסיווג כזה. ברגע שבו אנו נפגשים עם אדם, אנו מתחילים לשייך אותו לקטגוריות, כפי שראינו בדוגמא של הסוקר והנסקרים בקורס.
א – ב – ל! אם נדע להשתמש נכון בסיווג, נוכל להפיק ממנו תועלת רבה, למשל:
א. סיווג בני אדם לפי אופיים עשוי לסייע לנו בציפויות שיש לנו מעצמנו ומאחרים.
ב. סיווג לפי אופי יכול לסייע בתוך הבית בין ההורים לילדיהם. הורים, על פי סיווג זה, יוכלו לחנך את ילדיהם כראוי, לאחר שיבינו את צרכיו המיוחדים של כל ילד וילד. ועל כך אמר שלמה המלך, עליו השלום (משלי): "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". זאת משום שכל ילד הוא עולם בפני עצמו, וכל אחד מהם צריך תשומת לב במידה מסויימת (כפי שהוא דורש), חום או אהבה וכן הלאה. יש ילד שצריך 'ליווי' תמידי של הוריו בכל מה שהוא עושה, ולעומתו יש ילד שמעדיף להיות עצמאי וכמה שפחות תלוי בלווי הוריו.
כמו כן, על פי סיווג זה, יוכלו ההורים לסיר מעל כתפיהם את נטל האשמה על כך שילדיהם מתנהגים באופן מסויים, לאחר שיבינו שישנן נטיות אופי מולדות שונות מילד אחד לשני. ובנוסף, סיווג זה יסייע בשיפור היחסים בין בני המשפחה וכן עם שאר קרובי המשפחה (חיבור חיובי עם הסובבים תוך כדי הכרת מהותם, תכונותיהם וכן הלאה).
ג. סיווג על פי אישיות עשוי להבהיר לנו מה הם כוחות הנפש שבהם חנן אותנו הבורא, וזאת על מנת שלא נתייגע לחינם בניסיון להיות מה שאיננו מסוגלים ויכולים להיות, וכמובן כדי שלא נאלץ אחרים להיות מה שהיינו רוצים שהם יהיו.
ד. סיווג על פי אישיות עשוי לעזור אף בתחום ההיכרות לקראת הנישואין. רווקים ורווקות יכולים להעזר בסיווג זה כדי להחליט איזה טיפוס יכול להתאים להם כבן זוגם העתידי. למרות שבדרך כלל טיפוסים בעלי אופי מנוגד נמשכים זה לזה, הרי שנישואין של שני ניגודים יכולים להצליח רק אם בני הזוג יכבדו איש את צרכיו ורגשותיו של זולתו. למרות שרבים לא מצליחים לגלות מיהו האדם העומד מולם לפני שנישאו. לרוב, אנשים נוטים לחשוב שבן הזוג, למרות שהתגלו בו חסרונות מסויימים, ישתנה לאחר החתונה. לכן, הכרת מגבלותיהם וכוחות הנפש שלהם, על פי סיווג זה, עשויה לסייע להם במידה מסויימת בבחירת בן זוג שיתאים להם באמת.
אנו רואים, אם כן, שניתן לעשות שימוש הולם ונכון כאשר אנו משייכים אנשים לתוך מסגרת, ולו רק בכדי לקבל תמונה אובייקטיבית שתעזור לנו לזהות מגבלות או כוחות נפש של האדם העומד מולנו, כדי שנדע כיצד להעריך את השפעתם על חיינו. דבר השונה מאוד במהותו מהקיטלוג המצוי כיום, הגורם, פעמים רבות, לסווג אנשים לקטגוריות שליליות בזמן שההיפך הוא הנכון.
דוגמא לסיווג בני אדם על פי תכונותיהם או כוחות הנפש שלהם אנו מוצאים במקורות ובדברי חז"ל: ברכתו של יעקב אבינו ע"ה את בניו – כל אחד מהם הוגדר על פי כוחות הנפש והתכונות המאפיינות אותו, זאת משום שבדרך זו יכלו האחים לדעת ולהכיר איש את תכונות זולתו, כדי שיוכלו לדעת כיצד לעזור להבין ולסייע אחד לשני וכן הלאה. כך גם אנו מוצאים סיווג דומה בארבעת הבנים שאותם אנו מזכירים אחת לשנה סביב שולחן ליל הסדר, וכך גם לגבי ארבעת המינים של חג הסוכות המסמלים ארבעה סוגי בני אדם, ארבעה טיפוסים של תלמידים, ארבעה נותני צדקה – מדברי חז"ל בפרקי אבות וכדומה.
אולם לפני הכל, ולפני כל 'קטלוג אנושי' שאנו בונים, עלינו לשייך ולהשתייך תחילה "לקטגוריה" אחת – להיותנו עם ישראל, בניו של מלכי מלכי המלכים הקב"ה, שאצלו יתברך אין שום קטגוריות, שום תוויות או משבצות למיניהן. אצלו יתברך כולנו אהובים ויקרים, כי ה' יתברך מסתכל עלינו בצורה אמיתית – שכל אחד מאיתנו חלק אלוקָ ממעל – חלק ממנו, ולכל אחד מאיתנו העניק הבורא מתנה שאין לאף אחד זולתנו (ובעזרת מתנה זו אנו זוכים לתרום להתעלות האישית שלנו וכן לסובבים אותנו). כל אחד מאיתנו מיוחד ויחודי אצל ה' יתברך.
ובנוסף, מכיון שאנו מצווים לקיים את "והלכת בדרכיו", מן הראוי שנוריד את עוצמתן של המסגרות והתוויות וכל הקטלוגים השונים ולראות את האמת הנפלאה הזאת שדרכה מסתכל עלינו הבורא. (אלא אם כן, כפי שהוסבר לעיל – השימוש בסיווג זה הוא נכון ואובייקטיבי הבא לסייע לנו בבניית תמונה אובייקטיבית להכרת כוחות הנפש של הזולת ושל עצמנו). ואז – רק אז – כשנוריד את עוצמת המסגרות הללו – נוכל לראות מה מסתתר תחתן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור