חלק ב-תורה ח- המשך

 

וזה בחינת זוהמת הנחש, כי עירוב ובלבול המדמה, שמערב ומבלבל באמונות כזביות, זה בחינת זוהמת הנחש, כי כל המנחשים והקוסמים, כולם הם ע"י כח המדמה שאינו מבורר ומתוקן, שמערב ומבלבל אותם באמונות כזביות של שטות ושקר, שהם זוהמת הנחש. ועל כן ישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן (שבת קמו), כי שם זכו כולם לנבואה, ע"י משה רבינו, רבן של כל הנביאים, שהיה מנהיג האמיתי שלהם, ועל ידי זה נתברר ונתתקן המדמה אצלם, וזכו לאמונה שלימה בה’, ועל כן פסקה זוהמתן, זוהמת הנחש, שהוא אמונות כזביות, כי זכו לשלימות אמונה הישרה דקדושה ע"י בירור המדמה, שזכו ע"י רוח נבואה כנ"ל.

 

וזה בחינת ה דהששי, הנאמר במעשה בראשית, כמו שכתוב: ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, ודרשו רז"ל (שבת פח), שכל העולם היה תלוי עד ששה בסיון, שקיבלו ישראל את התורה. כי עיקר חידוש העולם, דהיינו לידע שהעולם מחודש והשם יתברך ברא את העולם ברצונו, הוא תלוי באמונה, כי ע"י שכל אי אפשר להבין חידוש העולם, ועל כן האפיקורסים כופרים בזה, מחמת שאי אפשר להבין זאת בשכל, כי עיקר חידוש העולם הוא רק ע"י אמונה, כי אנו מאמינים בה’ שהוא יתברך ברא את העולם מחדש, כי באמת חידוש העולם היה ע"י בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים לג): וכל מעשהו באמונה. נמצא, שעיקר חידוש העולם תלוי באמונה, ועל כן היה העולם תלוי עד קבלת התורה, כי אז זכו לאמונה שלימה, ע"י רוח נבואה כנ"ל, ועל כן אז דייקא נתגלה חידוש העולם, כי עיקר חידוש העולם תלוי באמונה כנ"ל:

 

ועל ידי אמונה, יהיה חידוש העולם לעתיד. כי התקבצות החסדים, שעל ידם יהיה חידוש העולם, בבחינות (תהלים פט): כי אמרתי עולם חסד יבנה, הוא ע"י אמונה, בבחינת (שם צב): להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. אמונתך בלילות – זה בחינת האמונה, שהיא תלויה בכח המדמה, שהוא בחינת לילה, בחינת חלום לילה, שבא ע"י המדמה. ועל ידי זה: להגיד בבוקר חסדך, היינו בחינת חסד הנ"ל, שעל ידו יהיה חידוש העולם לעתיד כנ"ל. וזה בחינת (איכה ג): חדשים לבקרים רבה אמונתך. רבה אמונתך – היינו אמונה, על ידי זה יהיה חידוש העולם, בחינת: חדשים לבקרים, בחינת: להגיד בבוקר חסדך וכו’, כנ"ל:

                  

י

 

וכשיהיה חידוש העולם לעתיד, אז יתנהג העולם ע"י נפלאות, היינו ע"י השגחה לבד, שהיא בחינת נפלאות, שלא כדרך הטבע. כי חידוש העולם לעתיד הוא בבחינת ארץ ישראל, כי עיקר ארץ ישראל הוא ע"י בחינת (תהלים קיא): כח מעשיו הגיד לעמו וכו’, כמו שפירש רש"י על פסוק: בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ופירש רש"י שבשביל זה פתח ב’בראשית’, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, כדי שלא יאמרו אומות העולם: ליסטים אתם וכו’, על כן פתח ב’בראשית’, כי הוא יתברך בראה וכו’.