חמוציות הפלא

"אי אפשר לבוא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים, וילך בדרך עצתם, ועל ידי שמקבל מהם עצתם, נחקק בו אמת" (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ח"א, ז).
 
התנסות קשה בחיים יכולה, ברוב הפעמים, לשמש קרש קפיצה ולהעלות את עצמנו לדרך חדשה, הזדמנות להעצים את הצמיחה רוחנית שלנו. לא מזמן היה לי מבחן אמונה כשהתעלפתי, והפנים שלי 'נמעכו' על הרצפה. מהתנסות זו צמחה החלטה חדשה, אחת מאותן עסקאות שעשיתי עם עצמי ושתמיד נדחפו הצידה. בסופו של דבר, היה עלי להתמודד איתה ברגע של אמת שלא איחר להגיע.
 
מאז אותה תקרית, החלטתי שאני מבקרת כמה שפחות אצל רופאים, לא משתמשת בכדורים וכו', אלא נשענת רק על השם, על אהבתו וידיו הפתוחות המקבלות כל יהודי באהבה. בכל יום אנו מתפללים: "…והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו. כי א-ל רופא רחמן ונאמן אתה…" (מתוך תפילת שמונה עשרה). אז איך אני יכולה לבקש משהו ולא להאמין באמונה שלמה במה שאני מבקשת? זה יהיה שקר. אין לי שום ספק שהשם יכול לרפא ולתת חיים. אני גם מאמינה שהשם ברא טיפולים טבעיים לכל המחלות, אם רק יכולנו לגלות אותם ולהשתמש בהם…
 
השם שם אותי בעולם הזה והביא אותי לנקודת זמן זו ברחמיו וחסדיו המרובים. הוא כיוון אותי לרב עליו אני סומכת, לכן החלטתי לשמוע מה יש לרב לומר לי בעניין זה, לקבל את עצתו ולנסות להשאיר את המחשבות שלי איפשהו שם מאחור. עד לנקודה זו, קיבלתי תרופות לייצב את לחץ הדם שלי שהיה גבוה, אבל המטרה שלי הייתה לעשות תרגילי כושר ולאכול תזונה בריאה במקום הכדורים. ניסיתי לעשות את זה לבד בעבר, אבל כל ניסיון החזיר אותי לכדורים כשלחץ הדם שלי 'הרקיע לשחקים'. אבל הפעם, הייתי נחושה בדעתי. זה יהיה שונה מכיוון שאני לא עושה את זה לבד. הכנסתי קדושה למשוואה. יצרתי קשר עם הרב שלי וביקשתי את הדרכתו. ההמלצה שלו הייתה הליכה של חצי שעה ביום, לאכול חמוציות, לשתות הרבה מים, ולבדוק את לחץ הדם פעם בשבוע. הבנתי גם שהמרשם הזה חייב ליווי של תפילות, המון תפילות, כדי שזה יצליח.
 
יצאתי אל הדרך.
 
אתם בטח חושבים את מה שכבר אמרו לי הרבה לפניכם: רב לא רופא, אז למה אני מקבלת את הדיבורים שלו כמו תורה מסיני? כאילו הוא אלוקים? לא, הוא לא רופא, אבל אם אדם יודע משהו לגבי הידע הנדרש כדי להיות רב עם סמיכה (מוסמך), אז הוא היה מבין את עומק חכמתו. מעל לכל, הרב הזה שפניתי אליו מלומד בנושאי רפואה וטיפול טבעי, בין כל שאר הדברים שהוא מבין בהם. אחד הדברים החשובים ביהדות הוא פיקוח נפש. אנו נדרשים במקרה של פיקוח נפש לא פעם לעבור על ההלכה כדי להציל חיי אדם, אפילו על הלכות שבת הקדושות והמיוחדות. אז למה שהרב יסכן את חיי וייקח אחריות על הבריאות שלי אם לא היה בטוח בתוצאות? הוא לא היה לוקח… בזה הייתי בטוחה.
 
ולא, הוא לא מדבר כאילו הוא אלוקים. אבל מזווית הראיה שלי, הוא אדם שקשור בקשר עמוק לבורא עולם, בקשר הדוק לאורך כל הדרך – מהצדיק העליון והראשון ועד אליו. "…ועל ידי שמקבל מהם עצתם, נחקק בו אמת…" כך אומר רבי נחמן מברסלב. זו אמת שכולנו צריכים לבקש ולחפש.
 
אחרי שבוע וחצי של אכילת חמוציות, הליכה ושתיית המון מים, נעשיתי מודאגת מאוד. לא הייתה ירידה משמעותית בלחץ הדם. לא שאין לי אמונה, אבל כמו אצל כולם, גם האמונה שלי צריכה חיזוקים. אני מאמינה שהשם יכול לעשות הכל אם הוא רוצה. הבעיה היחידה שהייתה לי היא: האם אני ראויה לרחמים שלו? האם אני ראויה לניסים שלו? מי אני בכלל שאחשוב שהוא יענה לכל התפילות, או לפחות לתפילות שלי בעניין זה?… ולמה זה לא עובד? אז התקשרתי שוב לרב שלי שאמר לי להמשיך עם התוכנית החדשה, שאתאזר בסבלנות ואמשיך להתפלל.
 
זה כל מה שהייתי צריכה לשמוע. ידעתי שאני דואגת יותר מדי וניסיתי לא להיות אובססיבית, אבל היצר הרע ה"נאמן" שלי "עודד" אותי להישבר. זה לא קל ללכת נגד הזרם, דבר שלרוב האנשים נראה כדבר נורמאלי. בעבר, כל פגישה פנויה ביומן של הרופא הייתה נושאת את שמי. אבל לא הפעם. ידעתי שאם אשבר, הוא ייתן לו עוד כמה סוגים של כדורים ואני בסך הכל רוצה 'להיגמל' מהם. ולא רק, אם אשבר אני בסופו של דבר מגלה ספק ביכולת של השם לרפא, ולא רק אותי.
 
אחרי שלושה שבועות עם 'תוכנית החמוציות', לחץ הדם ירד!!! תודה לא-ל, זה היה תמריץ חזק שעזר לי להמשיך ולהשליך את כל הדאגות מעלי. לחץ דם, כידוע, נגרם גם מלחץ, אז הפחתת הדאגות תעשה פלאים, נכון? זה מה שעשיתי. לחץ הדם לא הגיע למצב האידיאלי, למרות השינוי המשמעותי באותו בוקר, אבל ידעתי שאני יכולה להיות רגועה ולהמשיך עם התוכנית. למרות שהפנמתי והבנתי שמדובר בביטחון מלא בתוכנית שהרב הציע לי, עדיין, היה לי קשה להתגבר על הרגשות המעורבים שגעשו בתוכי. אבל לא נכנעתי. החלטתי להמשיך לדבוק בתוכנית שהוא נתן לי ולא לאפשר להיגיון לקחת חלק ב'משחק' הזה. קשה להתמודד עם דברים ש'התאזרחו' בנפש תקופות ארוכות. זה מאתגר יותר מלתת לאדם לכתוב ביד שהוא לא כותב בה…
 
קבלה והפנמת העובדה שאנו יכולים לצלוח החלטות קשות כשאנו מעבירים סמכות למישהו אחר, היא דבר מאוד משחרר. זה מוריד ממך נטל כבד מאוד מהכתפיים. לחוזרים בתשובה שבינינו (ואפילו לשומרי תורה ומצוות מבטן ומלידה), אנחנו יכולים לראות את עצמנו כמו תינוקות שזה עתה נולדו המטופלים ותלויים בטיפול המסור והאוהב של ההורים, כך שנגדל בדרך הנכונה ושהם יעזרו לנו לקבל החלטות נכונות בחיים. ומכיוון שנוכחותו של אבינו שבשמים לא מוחשית בעולם הזה, אנו יכולים לפנות אל אותם אנשים שהקדישו את חייהם בלימוד תורתו לטובת הכלל, הרבנים היקרים שמקדישים את חייהם למען הכלל.
 
זה לא אומר שזה מבטל את הרצון או הזכות שלנו להבין. בשביל המודעות האישית שלי, חקרתי קצת לעומק את החמוציות ושמחתי לגלות את הדברים הבאים (בתמצות כמובן, כי לזה צריך מאמר בפני עצמו): חמוציות מלאות בויטמין Cשעוזר למערכת החיסונית, אנטי דלקתיות, מכילות כמות גדולה של חומר נוגד חמצון, מכילות חומר נוגד סרטן, כך למשל הן עוזרות מאוד למניעת סרטן-השד. הן עשירות במרקמים דלי קלוריות. מסייעות לבעיות במערכת העיכול, החומרים נוגדי החמצון שקיימים בחמוציות מסייעים לתפקוד כלי הדם, דבר שמפחית את הסיכון לחלות במחלות לב שונות, התקפי לב ואירוע מוחי. אין בהן כולסטרול, וגם לא שומן. בקיצור, חמוציות פלא, פירות פלא! והכל הודות לבורא עולם שברא אותן והרשה לאדם להשתמש ולפתח אותן לטובתו.
 
חוץ מכל הדברים המדהימים שהפרי הקטן הזה מכיל בתוכו, דבר אחד ברור לי כשמש: בלי תפילה, תשובה, וקיום ציווייו של השם – כל החמוציות, ההליכה, הכדורים וגם לא הרב היו עוזרים לי, אלא אם כן זהו רצונו של השם. אנחנו צריכים להשתדל, לעשות את מאמצים כנים כדי לפעול על פי תוכניתו של השם, וכל השאר תלוי ב"א-ל רופא רחמן ונאמן" שלנו.
 
"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך" (שמות טו, כו).