יראה ועבודה

עצה – יראה ועבודה

 

כל הצרות והגלויות הם רק מחמת גאות, שהוא בחינת ריבוי, שנדמה לו לאדם כאילו רבו ימיו וכאילו יש לו קביעות בעולמו, ובאמת צריך האדם לדעת, שאין לו בעולמו כי אם זה היום לבד שעומד בו, וישתדל לעסוק בו בעבודת השם בחינת (תהילים צה): "היום אם בקולו תשמעו".

 

 

על ידי שלוש תאוות, שהם: תאוות ממון, תאוות אכילה ותאוות משגל –  על ידי זה פוגמים בכבוד הקדושה, ואז הנשמה ערומה מבלי לבוש בבחינת (יחזקאל טז): "ואת ערום ועריה".

 

 

 

הזהיר מאוד כמה פעמים על עניין השיחה בינו לבין קונו שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה ועניין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים. אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאוד בעניין זה כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו כל יום על כל פנים שעה אחת בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקיים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדיין לא זכה להתקרבות כראוי אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי. ואמר שדוד המלך עליו השלום ייסד מזה ספר התהלים. על מיטתו וכיסה עצמו בסדין, אז היה מדבר ומשיח כל ליבו לפני השם יתברך כמו שכתוב (תהלים ו): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי אשחה" וכו’. אשרי מי שירגיל עצמו לקיים הנהגה זו העולה על הכל.

 

ועיין בספר ליקוטי מוהר"ן – חלק ב’ ליקוטי תנינא המתחיל מסימן צג והלאה, ושים ליבך לכל מה שנאמר שם בעיניין זה. ותרגיל עצמך לקיים הדברים הנאמרים שם והשם יתברך יעזור בכל פעם שתזכה לפתוח פיך שתוכל לפרוש שיחתך לפניו באמת.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.