כעס

 

כעס מזיק לפרנסה והעשירות מאוד מאוד. וחשוב לדעת, כשהיצר מסית אותך לכעוס, תדע שבזאת השעה משפיעים לך מלמעלה איזה סך ממון, והיצר רוצה לקלקל השפעה זאת על ידי הכעס שהזמין לך, שהוא מזיק את ההשפעה של העשירות. ואפילו אם כבר יש לאדם ממון, הוא יכול לאבד אותו על ידי הכעס.

 

על ידי תאוות הממון נעשים לאדם שונאים, וכפי התגברות תאוות הממון כן מתגברים השונאים. וכשמתגברת תאוות הממון ביותר, נעשים על ידי זה שונאי-חינם. על ידי תאוות הממון נתעכר ונתבלבל מוחו של האדם ונעשה כסיל. וכל מה שמתאווה יותר לממון, כך נתעכר יותר מוחו.

 

 

 

מספרים, שפעם בעת המחלוקת שהתעוררה על רבנו, רצה מחוצף אחד מהחולקים, להיכנס אל רבנו ולהזיק לו. כשנכנס, עמד רבנו עם פניו אל הקיר והושיט רבנו את ידו מלאחריו ואמר לו: "הרי הנך רוצה להזיקני, נו הזיקני!", כאומר: עשה מה שברצונך!

 

יש דיעות אצל אנשי שלומנו, מה עלה בגורלו של זה, יש אומרים שנעמד במקומו ולא היה יכול לעשות כלום מרוב הפחד שנפל עליו, ויש אומרים שנאלם, והיו שאמרו, שלא לקח זמן רב והלך לעולמו.

 

כמו כן מספרים שפעם בא אל רבנו ידידו מנעוריו, שלמד יחד עימו בקטנותו, לפני שנכנס חשב בדעתו, כשיכנס לרבנו ויתן לו את ידו, ילחץ את ידו של רבנו בחוזקה, כאומר, הרי שנינו למדנו יחדיו ב’חידר’ ומכירו אני עוד מנוער.

 

כשנכנס לרבנו, עמד אז רבנו עם פניו אל הקיר. פנה אליו רבנו בצחות ואמר, בלי שראה מי נכנס: "קח את ידי, אולם אל תלחצני!" – ונתבייש החבר מאוד ונפל עליו פחד גדול מרבנו.

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.