כשהעבר וההווה נפגשים
אפשר לרקוד על שתי חתונות ולצאת בזול? לא להיפגע? שרון רוטר מנסה לברר מה קורה בקו שמפריד בין העבר להווה והאם אפשר לשתף פעולה בין השניים.
בזמן האחרון העולם שחזרתי חוזר אלי, דופק בדלתי ולא מרפה ממני. אני לא יודעת אם זה בגלל שאני כמהה לגעת שוב בעולם המאפשר יצירה איכותית, עתיר תקציבים וקהל שצמא לתרבות, או שאולי כבר שכחתי את המחיר שצריך לשלם עבורו. שנים שמרתי על עצמי לא להיחשף לעולם השקר של המדיה וערוציה. שנים נשארתי ספונה בביתי ויצאתי רק לעשות את שליחותי בדבר הבורא, בידיעה שאין סיכוי שיהיה בה שמץ של הבלי העולם הזה.
אבל עכשיו, כשההצעות משם חוזרות ונשנות, אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי האם יש באפשרותי לשלב בין כל העולמות ואולי לא להיפגע? האם אוכל לשמור עצמי גם בלוע הזאב? האם מחיר החשיפה יהיה כזה שאהיה מוכנה לשלם אותו? כי שמתי לב שבתעשיית הבידור המחיר בדרך כלל מגיע על חשבון המשפחה והזוגיות. זה אינו מדע מדויק ולא עשיתי סטטיסטיקות, מחקרים וטבלאות. זה גם לא אומר שכל מי שנמצא בעולם הבידור משלם את המחיר הזה, או שזהו המחיר היחידי לשלם. אבל קורה פה ושם, יותר ויותר לדעתי, שעם ההצלחה המשפחה או הזוגיות מתפרקים. אני לא יכולה ממש להצביע באופן מדויק על הסיבות לכך, מה גם שכל מקרה לגופו, אבל כן יודעת שיש קשר או בקלות יכול להיות, וזה מחיר שאני לא רוצה לשלם.
מחיר נוסף הוא של הפרסום. רבי נחמן מברסלב הזהיר רבות בעניין מפורסמים של שקר. הוא התייחס בעיקר למפורסמי שקר (ובכללם גם כאלה המתיימרים להיות רבנים) – כאלו שהכבוד והגאווה "עלו להם לראש" והרחיקו את הקב"ה מהתמונה. אבל פרסום הוא פרסום באשר הוא, וזאת בדיוק הסכנה שלו – הפער שנוצר בנפש האדם וחוסר האיזון שהחשיפה לכל כך הרבה אנשים יוצרת.
בין אם יש לך עור של פיל ואתה מסוגל להתמודד עם כל הביקורת, תלונות והטוקבקים המרושעים ועם כל מה שיש לאנשים לומר עליך (כולל כמות האנרגיה השלילית המסיבית שעלולה לנשוב לכיוונך), ובין אם כמות האהבה והרצון להתחבר איתך – כל אלה יוצרים בך תחושה שאתה מיוחד, מורם מעם ואהוב עד בלי די, בשני המקרים לא קל לשאת.
מאמרים נוספים בנושא:
לחלום בגדול ולהגשים בצעדים קטנים
רצה אליו – ראיון עם הזמרת שרון רוטר
האנרגיה זו מגיעה בעוצמה רבה מאוד וקשה להימנע מ"לגנוב" את הכבוד של הקב"ה לעצמי וליפול למלכודת "כוחי ועוצם ידי".
וכאן אני שואלת את עצמי – אם אחרי כל העבודה והלימוד במשך תקופה ארוכה, האם אני מספיק חזקה לא ליפול למלכודת הזאת? האם אני מספיק מאומנת כדי להמשיך ולהזכיר לעצמי כל הזמן שהכל זה השם יתברך? ששום דבר פה לא שלי? שהוא מחייה אותי בכל רגע ורגע? הוא מרים והוא מפיל ואת הכל אני עושה רק כדי להאיר את אורו בעולם דרכי? שההצלחות הן שלו אבל גם הכישלונות? שהכל בכל מקרה לטובה? האם לא אפול למלכודת של תחושת הפינוק שבה לוקחים ומחזירים אותך במוניות, נותנים לך סעודות על חשבון ההפקה, מאפרים, מלבישים ומתייחסים אליך כמו למלכה, ובנוסף לכל גם מרווחים טונות של כסף?
מצד שני, קשה מאוד לחוזר בתשובה להתנתק לגמרי מהעולם שעזב. אני גם לא בטוחה שזה נכון, במיוחד לי כיוצרת. יש אנשים שמצליחים לעשות את החיבורים ונהנים מהפירות של אהבת ישראל, חיבור לעם וקירוב לבבות.
יש משהו שלם בלחבר את שני העולמות – מי שהיית ומי שאתה. מרגיש לי לא נכון למחוק את העבר כאילו לא היה, כאילו אין לו חלק בי. הגעגועים ליצירה איכותית, מקורית משלי, לתנאים האולטימטיביים והפיננסיים לקיים אותה מכרסמים בי עד בלי רחם. עבודות הבית והטיפול בילדים מכבידים עלי כי אין לי סיפוק, על אף עיסוקיי המקצועיים השונים, מהיותי אדם יוצר כפי שהייתי.
אם באמת אוכל לרקוד על שתי החתונות ולצאת בזול? האם יכולה להיות ברכה בעבודה עם אנשים מובילים בחברה הישראלית, אלו שיש להם הכוח להשפיע על דעת הקהל, אלו שמחזיקים בדעות ואמונות שונות משלי? האם באמת אוכל להשתלב ואולי גם להשפיע מעט טוב?
לאלוקים פתרונים, ואני רק מבקשת "ותקננו מלכנו בעצה טובה מלפניך".
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור