לחופש יש מחיר!
אומרים שלחופש אין מחיר וזה נכון, אבל יש מקרים שיש לו מחיר משתלם. ולא רק, הוא גם בא עם בונוס מפתיע. תשאלו את שרון רוטר, היא כבר גרפה את הקופה.
באופן רשמי צריך לומר בתקופה הראשונה של אחרי החגים, "אחרי החגים שמח ומבורך".
נכון שהחגים הסתיימו בשבוע שעבר, אבל שבת הגיעה מיד אחר כך והמשיכה את המסורת של הקודש השזור בחול.
השנה הרגשתי שאני כבר ממש לא יודעת אם היום זה יום טוב/ שבת/ חול המועד/ ערב חג או יום חול רגיל. המעברים היו כל כך חדים ומהירים שמצאתי את עצמי עוצרת לפני כל פעולה לחשוב מה אני עושה, ואם שייך לעשות אותה. מה גם, שכל שניה היינו צריכים לבשל או לתכנן מה לבשל או מה לקנות בשביל לבשל – מה שעוד יותר בלבל. לא פעם מצאתי את עצמי נזכרת לשלוח מייל דחוף באמצע החג.
האמת, בתחילת התשובה זה היה קורה לי בתדירות גבוהה, אבל מאז שהראש שלי נמצא ב"תכנית שבת" המצבים מאוד ברורים וידועים והסיכוי לטעויות שואף לאפס. הרי אנחנו חושבים שבת ברמה הכי בסיסית, כמו לקרוע נייר טואלט או לאכול רק את האפונה ולא את הגזר מתוך האורז. זה באמת נכנס לדי.אן.איי (כמו גם נטילת ידיים בבוקר ,כשהידיים פתאום מרגישות חמות ונפוחות כשרק קמים, והנטילה מנטרלת את התחושה הזו).
אבל בחודש האחרון התכנית התבלבלה – טוב ורע, אסור ומותר, קודש וחול – כולם הרגישו שזורים זה בזה.
מאמרים נוספים בנושא:
בדרך כלל אני לא אוהבת להיות מבולבלת – זה גורם לי לתחושת חוסר אונים, שאין לי שליטה על המציאות. אבל דווקא הפעם נעם לי הבלבול הזה. תחושת הערבוב שבה הרגשתי כמו צפה על פני המים בלי להבדיל, בלי לדעת, אלא רק להיות. להתכרבל ולהתנחם בקודש, לזלוג בחזרה אל החול ולהתגעגע לשניהם. לשחרר את השליטה לתנועה הגלית הזו של הכנות לקודש, הפסקה והבלחה אל החול – וכך חוזר חלילה שוב ושוב.
לרגע אולי הבנתי מה זה תודעת משיח, ושפתאום יש איזשהו היגיון בערבוב והבלבול כבר לא מאיים. ואיך שזה ככה זה טוב, שאין לי שליטה על המקום או הזמן ורק לוח הזמנים של המצוות מתווה את דרכי.
מצד אחד יש סכנה בלא לדעת, אבל מהצד השני יש סדר מובנה וברור שמחזיק אותנו מחוברים לזמן, למקום ולקב"ה. אפשר לזרוק את השכל כי יש על מי להישען – הסידור, זמני התפילות והסעודות. הכל כל כך מאורגן שזה מאפשר לנו לרוקן את המחשבות ופשוט להיות מחוברים לרצון הבורא האמיתי.
וזאת בשבילי גאולה – אני לא שולטת, אני לא המארגנת ולא הכל עלי. יש לי תפקיד ברור ויש לי גם בחירה איך לבצע אותו, כל השאר זה בונוס שנועד לאפשר לי לשחרר בלי הפקרות, לשחרר לתוך החיבוק של השכינה ולתת לה להוביל אותי בעיניים עצומות לרווחה.
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור