לחזר אחרי הצדיק – פרשת השבוע חיי שרה
פרשת השבוע חיי שרה - די לצדיק בתורתו ותפילתו ללא שום השתדלות אחרת, כי ממילא כל הבריאה מחזרת אחריו, וכל צרכיו מגיעים הישר לידו...
התורה הקדושה מספרת שאליעזר נתן לרבקה את התכשיטים לפני שבירר מי היא באמת, שנאמר: "ויקח האיש נזם זהב וכו' ויאמר בת מי את" (בראשית כד, כב-כג). איך הוא הסתכן ביודעין? הרי מאוחר יותר, נאלץ אליעזר לשנות את סדר הדברים כפי שסיפר ללבן ולבתואל, פן יקשו כפי שמפרש רש"י (שם, מז, ד"ה ואשאל), "היאך נתת לה ועדיין אינך יודע מי היא". כדי להבין את העניין היטב, אמשול לך משל על הנוקד והדגים:
למלך היתה בת יחידה, חמדת ליבו ובבת עינו, הלא היא הנסיכה. היא התברכה בכליל המעלות. חסד וטוב לב קרנו ממנה, ועיניה הנבונות קידמו את כל אחד בחיוך עדין של כבוד, ללא הבדל בין עשיר לעני, בין שר לבין עבד. עם כל זה, הצטיינה בחריפות השכל ובכושר ניתוח. בכל מדינות תבל לא נמצאה יפה כמוה. והנה, בניגוד לכל הגיון, וטרם מצאה את זיווגה, מיאנה להתייחס למיטב ההצעות שהוגשו למלך בעניינה. מזמן הגיעה לפירקה, והשעון צועד בהתמדה קדימה. החל המלך לדאוג, וקרא לבתו.
"יונתי תמימתי, הצעתי לך בנים של שרים, בנים של אילי הון, מוכשרים וגיבורים. מדוע הנך מסרבת לכל הצעה?" שאל המלך.
"אבי מלכי הוד תפארתי, שלא תעלה על דעתך הנשגבת שהנני כופרת בטובתך חלילה. הסיבה היא פשוטה: הרי ידוע לך היטב שמקור חיותי אינו אלא אכילת דגים בשבת. מאז שאני פעוטה, תמיד דאגת לי לדגים מיוחדים וטעימים. האם שמת לב, אבי מלכי ויקיר ליבי, שתמיד הסתגרתי בתוך עצמי בחודשי החורף?"
"בודאי, בתי", ענה המלך, אך סבור הייתי תמיד שהדבר מחמת הקור הגדול שהנך סובלת ממנו".
"לא ולא", הגיבה הנסיכה, "בחודשי החורף אין הדגים זמינים בממלכה, שהם בורחים מן המים הצוננים של מדינתנו דרומה לים הגדול. בהיעדר דג לשבת קודש, נפשי עגומה עלי ואז אני דועכת. רק כאשר מתחדש הדייג באביב, כל פנימיותי פורחת מחדש. הנני זקוקה לבעל שיוכל להבטיח לי דגים כל ימות השנה, אפילו בחודשי החורף".
המלך שמע מעט ועשה הרבה. שיחתו עם הנסיכה אירעה בעיצומו של חורף, וחלפו כבר מספר שבועות שלא הוגש דג על שולחן המלך, לא בשבת קודש וכל שכן לא בחול.
רצי המלך יצאו בהולים מן הארמון, וכרוז בידם: 'מי שיצליח להביא את הדג המשובח ביותר לבית המלך, לקראת שבת ראש חודש בעוד שבועיים ימים, הוא יזכה לידה של הנסיכה!'
כל המלוכה רגשה: רובם תמהו, מי הוא זה ואיזה הוא שיעלה דג ברשתו ממימיה הקפואים של המלוכה בסוף חודש טבת!? אחרים שאלו: מה, המעדיף המלך בן של דייג על פני בן של שר?
הדייגים התייאשו. ההפלגה אל עבר מימי הדרום החמים הינה מסע בת שלושה שבועות, ואילו ההפלגה בחזרה, לנגד כיוון הרוחות, הינה בת ארבעה שבועות. תוך שבעה שבועות, לקראת שלהי חודש אדר, מתמלאים הנהרות בשפע דגים. ואז, מי צריך דג הבא מעבר לים? למרות הכל, יצאו בעלי התושיה לקדוח בקרחי הנהרות הקפואים, אולי ישחק מזלם.
אכן התעוררו כמה דגיגים רדומים בתחתית הנהר, לנוכח מינים שונים של פתיונות שהוצעו להם. בני הדייגים הצליחו להרים שלל בקצה החכה – אחד רץ לארמון עם קרפיון של מאתיים גרם, והשני עם שני סרדינים של ארבעים גרם. המלך הודה להם בנימוס, ושלח אותם הביתה עם מתנה. בכל אופן, לא הובא אף דג הראוי לעלות על שולחנו של המלך. תמורת שני סרדינים, לא זוכים בנסיכה.
בקצה המלוכה גר נוקד צנוע, פרוש מהבלי העולם הגדול. הוא התפרנס מגבינות צאן ומכירת צמרן, והסתפק במועט. רעיית הצאן במורדות הגבעות הירוקות לא הסיחו את דעתו מקונו, ולמשך כל היום היה מזמר שירות ותשבחות לבוראו, כמנהג הרועים הכשרים מדורות קודמים. גם הוא שמע בעלמא על כרוז המלך, אך לא שת ליבו לעניין מכמה טעמים: היעלה על הדעת שמלך ירצה להשתדך עם נוקד פשוט? ואפילו אם תרצו לומר הן, מאין יביא דג באמצע טבת?
ליד בקתת הנוקד ישנה באר, ממנה שתה הנוקד וממנה השקה את הצאן. מימי הבאר נבעו ממעין מים חיים, והצטיינו בצלילותם. יום אחד, לעת ערב, דלה הנוקד מים מן הבאר כדי להשקות את הצאן, והוא בו בזמן צופה במחזה מרהיב של שקיעת החמה, כאשר האופק המערבי זוהר ממש, צבוע כתום וזהב. המראה עוצר הנשימה הרחיב את דעתו, עד שפתח בשירה חדשה למי שאמר והיה העולם. הנוקד דלה והשקה, שוב דלה והשקה, מבלי לשים לב למה שהוא עושה בכלל. עיניו מרותקות לריקוד אורות השקיעה וליבו דבוק השמימה. שוב הוריד את הדלי בגלגלת ושוב דלה. הפעם, הדלי כבד מן הרגיל. במאמץ מוגבר, העלה הנוקד את הדלי, והנה! דג גדול, יפה, עם סנפיר וקשקשת במשקל לא פחות משלשה קילוגרם בתוך הדלי! מיהר הנוקד להתאושש מתדהמתו, עטף את הדג שישתמר היטב, סגר את הצאן בדיר והשאיר להם מים ומזון שיספיקו למספר ימים, ומיהר לארמון.
המלך התפעל. גם בשיא העונה, לא רואים במלוכה דג כזה גדול ומשובח. "הכל טוב ויפה", אמר המלך, "קרה לך נס חד פעמי. אך איך אדע שהינך מסוגל לספק את רצון הנסיכה, להביא לה דג כזה כל שבוע?"
הנוקד משך בכתפיו. "אדוני המלך", אמר, "לא דגתי בכלל. לא עשיתי שום השתדלות. הדג פשוט עלה בדלי מן הבאר שלי".
המלך חשב לרגע. אין זה סתם כפרי פשוט שמגדל צאן. יש דברים בגו. "בוא איתי", אמר המלך, "אנחנו יוצאים לנהר".
המלך, בלווית הנוקד ואנשי המשמר, צעדו לעבר הנהר בקצה שטחי הארמון. הנסיכה ומשרתותיה צפו מאחור. הקרח על פני הנהר היה מלא חורים, מקידוחי הדייגים, אך איש לא העלה דבר. בזהירות, הלכה הפמליה על פני הקרח. בכל מקום אליו התקרב הנוקד, החלו לקפוץ דגים החוצה דרך החור הסמוך. נעמד המלך והשתאה, עד שדג גדול קפץ הישר לתוך ידיו של הנוקד.
הנסיכה צהלה. "זהו זה, אבא, הוא הראוי!" כבר לא נשאר שום ספק בליבו של המלך: הוא מצא את חתנו.
הנמשל
כשנוכח המלך שהנוקד מסוגל להעלות דגים בלי שום השתדלות, בניגוד למשתדלים הגדולים שלא מצליחים, ידע שלפניו איש צדיק וישר, אהוב למעלה ונחמד למטה וראוי להיות חתן למלך. יותר לא הצטרך להתעניין בזהותו של הנוקד – מי הוא, מי הם אבותיו, כיצד מתפרנס, היאך מידותיו, וכדומה. מדוע?
כותב רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות, הלכות ט' באב, הלכה ג'), "תיקון כל הארבעה יסודות שהם כלל המידות הם על ידי בחינת מאורי אור שנמשכין מהצדיק". ארבעת היסודות – אש, רוח, מים, ועפר – הם המרכיבים של ארבעה חלקי הבריאה – דומם, צומח, חי ומדבר. נמצא שכל הבריאה תלויה בצדיק כדי לקבל את תיקונו.
סימן מובהק של הצדיק האמיתי הוא, איפוא, שכל חלקי הבריאה – דומם, צומח, חי ומדבר – מחזרים אחריו כדי לקבל את תיקונם. כך, אפילו הדגים בקרקעית הנהרות הקפואים במלוכה קפצו לידו של הנוקד – שהינו רמז לצדיק – העיקר להגיע לתיקונם ולגרום נחת רוח לנסיכה, רמז לשכינה הקדושה. די לצדיק בתורתו ותפילתו ללא שום השתדלות אחרת, כי ממילא כל הבריאה מחזרת אחריו, וכל צרכיו מגיעים הישר לידו.
כך, כשאליעזר העבד ראה את מי הבאר עולים לקראת רבקה, כשם שעלו לקראת אברהם אבינו, אזי ידע שהיא צדיקה גמורה הראויה לביתו של יצחק. לכן, היה מוכן להעניק לה מתנות עוד לפני שבירר את יתר העניינים. מי ייתן והשם יתברך יזכה אותנו בהתקשרות אמיתית לצדיקים אמיתיים, אמן.
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net
כ"ד חשון התש"ע
11/11/2009
משל יפה,אבל…
המשל יפה מאוד,ומהנמשל אפשר ללמוד את הצפון בחוכמת התורה. בתחתית המאמר מופיע לינק לאתר של הרב,אבל לצערי האתר באנגלית,וקשה לי להבין. לא כדאי שאולי האתר היה גם בעברית , הרי נאמר "עניי עירך קודמים…" בברכה אייל
כ"ד חשון התש"ע
11/11/2009
המשל יפה מאוד,ומהנמשל אפשר ללמוד את הצפון בחוכמת התורה. בתחתית המאמר מופיע לינק לאתר של הרב,אבל לצערי האתר באנגלית,וקשה לי להבין. לא כדאי שאולי האתר היה גם בעברית , הרי נאמר "עניי עירך קודמים…" בברכה אייל