לייזר לחלל של הראל

מי אמר שאי אפשר ללמוד מכל אחד? תתפלאו לגלות שגם מהקטנים והפחות מנוסים ברזי החיים אפשר, כמו הראל, ילד אוטיסט, והלייזר שלו לחלל. עדנה קדוש עם פוסט מרגש של אמא.

3 דק' קריאה

עדנה קדוש

פורסם בתאריך 14.03.21

אני רוצה לשתף אתכם בפוסט מרגש ומיוחד שפרסמתי בדף הפייסבוק שלי. כך כתבה אותה אמא מקסימה:

 

זה התחיל בארוחת ערב שבת אחת, די מזמן.

הראל היה בן 3 לערך וכרגיל הרוחות סביב שולחן השבת נעו בין צחוקים לעוד יותר צחוקים ותוך כדי גם אינספור הקנטות של כולם נגד כולם.

ככה זה בבית משפחת אלון, לא רק בליל שבת.

 

בין דאחקה לדאחקה שמנו לב שהראל מגיב בצורה מוזרה כתגובה למשהו שמישהו מיושבי השולחן אמר לו, והיו שני סוגי תגובות:

הראשון – משמיע מן 'פשששיו' כזה ובמקביל עושה תנועת העפה כזו עם האצבעות (מצמיד את האגודל לאמה ומעיף את האמה תוך כדי החלקה על האגודל, כאילו שהוא מעיף משהו לאוויר).

השני – מושיט את ידו הקטנה לאוויר בצורת תפיסה, משאיר את ידו קפוצה, מצמיד אליה את ידו השנייה בצורת עטיפה ואת שתיהן מאמץ חזק לליבו ואומר "תודה".

 

זה היה לי קצת מוזר, כי להראל יש יכולת הבעה וורבלית יוצאת דופן ונדיר שהוא משתמש בתנועות ידיים וקולות, הוא פשוט לא זקוק לזה, הוא מאוד מדויק במסרים שהוא מעביר.

 

בהתחלה התעלמתי מזה אבל כשזה חזר שוב ושוב, לסירוגין, פעם 'פשששיו' ופעם 'תודה' עצרתי את המהומה בשולחן ושאלתי אותו:

"הראלי, מותק, מה זה הדבר הזה שאתה עושה? התודה והפשששיו הזה? זה ממלחמת הכוכבים או מהאנגרי בירדס"?

 

"מה פתאום אימא!" ענה הינוקא מבלי למצמץ, "זה פשוט לייזר לחלל. בכל פעם שבר, עדי ורועי צוחקים עליי או מעליבים אותי, אני מעיף את הדברים שהם אומרים לחלל, ובכל פעם שהם אומרים לי משהו טוב אני תופס אותו באוויר ומכניס ישר ללב וסוגר עם הידיים שלא יברח".

 

דממה והס נפלו על השולחן.

היינו המומים. כולנו.

 

מאמרים נוספים בנושא:

יותר מרדוד

אלוקים לא טועה

הילדים המיוחדים של אלוקים

הכי מאושר בעולם

יש לי טרשת נפוצה, תודה.

אז זהו, תודה

יש אלוקים? אז למה הם מוגבלים?

רפאל, הבן של אודליה

לטייל עם אבא

לא מושלם זה דווקא כן מושלם

ניסיון על כיסא גלגלים

המתנה של נתנאל

לכל סבל יש משמעות

 

הקופיף הקטן הזה, בן 3, אוטיסט, אמנם בתפקוד גבוה, אך עדיין אוטיסט ובשל היותו כזה מתקשה בפירוש רגשות וסיטואציות חברתיות, המממ… עושה לנו בית ספר.

 

אתמול חזרתי מהלימודים ב"תדר" ובהשפעת החומר הנלמד ושיחה שהייתה לי עם שולה, (חברה יקרה מאוד) על שפת הירקון, נזכרתי בלייזר של הראל והיום בבוקר דיברתי איתו שוב על הנושא, 4 שנים אחרי שנולד הלייזר לחלל.

 

"הראלי, אתה יכול להסביר לי שוב את הלייזר לחלל"? שאלתי תוך כדי מזיגת השוקו לכוס.

 

"בטח אימא, זה פשוט, כל מה שאת אוהבת שאומרים לך ורוצה שייכנס לך ללב את תופסת ומכניסה ישר פנימה לתוך הלב שלך וסוגרת כדי שלא ייצא ומהדקת חזק, ממש כמו ששותלים בט"ו בשבט שתיל באדמה, ואחר כך מכסים באדמה כדי שהשתיל לא ייפול ושימשיך לצמוח בפנים, לגדל שורשים ולהתפתח. וכל מה שאומרים לך ועושה לך לא טוב את מעיפה לחלל בלייזר".

 

"אבל רגע, למה לייזר ולמה לחלל ולא לפח"?

 

"כי לייזר זה הכי מהיר, ולחלל כי משם זה לא יכול לחזור אף פעם יותר, בחלל זה הכי רחוק מכדור הארץ".

 

"רגע, אני רוצה להבין, למה אתה מתכוון, תסביר לי שוב, לא בדיוק הבנתי", אמרתי .

 

"זה פשוט, אימא, נכון שבר ורועי ועדי כל הזמן צוחקים על כולם"?

 

"כן, מתוקי, אבל אתה יודע שזה בצחוק".

 

"אולי הם חושבים שזה בצחוק, אבל מי שהם צוחקים עליו לא תמיד מבין שזה בצחוק, או שאולי הוא בכלל לא רוצה שיצחקו עליו בדיוק באותו הרגע, אולי אחר כך זה יהיה לו בסדר, אבל ממש עכשיו זה פוגע לו בלב ואז הוא יכול להיעלב ולבכות כי זה עושה לו פצע בלב וטיפות הדם של הלב זה הדמעות, אז כדי שלא ירדו לו טיפות דם מהעיניים של הלב אז הוא חייב להעיף את הצחוקיה הזאת לחלל . הלייזר לחלל זה פלסטר ללב".

 

 

"פלסטר ללב?" שאלתי ספק המומה, ספק עוד יותר המומה.

 

"כן, פלסטר ללב. נכון שכשנפלתי בגן שעשועים ונפצעתי בברך אבא שם לי פלסטר והדם הפסיק לרדת? אז ככה בדיוק הלייזר לחלל עושה ללב שנפצע כי צחקו עליו".

 

"המממ… הבנתי, זה באמת חכם מה שאמרת, ורגע, הקטע הזה שאתה כל הזמן אומר 'תודה', תסביר לי למה אתה עושה את זה".

 

"אה, זה גם פשוט, אני אומר 'תודה' כי זה כמו להשקות את השתיל במים כדי שיוכל להמשיך לגדול. זה לא מספיק רק לשתול אותו באדמה, צריך גם להשקות אותו".

 

"טוב, אתה חכם מדי עבורי על הבוקר, אני חייבת להפגיש אותך עם שוש ואורן (מפתחי שיטת "התדר"), נראה לי שיהיה להם מעניין לדבר איתך".

 

"הם אוהבים אנגרי בירדס ומלחמת הכוכבים"?

 

"הם אוהבים הכל".

 

* * *

מי אמר שאי אפשר ללמוד מכל אחד? גם מהקטנים ולכאורה הפחות מנוסים ברזי החיים, כמו גם מאלו שנתפסים בטעות כ"פחות" ולא חשוב מאיזו סיבה – אפשר!

 

אתם מוזמנים לשתף כל מי שלדעתכם נכון לו לשמוע על הלייזר לחלל של הראל, כל מי שנפגע ממה שאומרים עליו, כל מי שרגיש לסביבה, כל מי שלוקח ללב יותר מדי.

 

 

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן בפייסבוק – מידה טובה – הקוד להרזיה בריאה, או באתר www.ednakadosh.com

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה