לפני היום הגדול

מה עושים אחרי שניסינו את כל
הטריקים והתחבולות האפשריות?
פשוט, צועקים 'איפה אלוקים?' הוא
חייב להיות שם. הצעקה שלפני
היום הגדול.
 
 
לפני שמשיח מגיע, לפני שנגיע לסוף הגלות, תהיה תקופה בה בורא עולם יסתיר את עצמו יותר מתמיד. זה יהיה הדבר האחרון, כשנצטרך לגלות את אורו של בורא עולם בעולם כולו באמת. לכן, כדי לעשות זאת, אנחנו חייבים לבקש אותו, לרצות אותו. ואנו לא נבקש אותנו עד שהוא יהיה בהסתרה מוחלטת. לכן רבי נחמן מברסלב אומר, למרות שהבורא היה תמיד בהסתרה מאז בריאת העולם, זה לא ניתן להשוואה לעומת ההסתרה שלו בתקופה שלפני משיח, לפני היום הגדול.
 
לכן, לפני שמשיח מגיע, נקבל את ההזדמנות הכי גדולה שלנו.
 
לכן, לפני שמשיח מגיע, כל בני העולם ייראו כאלה 'חכמים', פתאום כולם יהיו אינטלקטואליים כאלה.
 
זה השלב הסופי של שאלת "היכן אלוקים?" כי איך אתה יכול לשאול שאלה כזו? רק אם 'תשליך' את המוח, את השכל שלך הצידה. אם המוח שלך מלא בעיוותים וסטיות, מסתובב כמו קרוסלה, אז אתה ממש צריך לשכוח מהכל, להשליך הכל הצידה, ולשאול: "היכן אלוקים באמת?", ואת השאלה הזו צריך לשאול בצורה הכי פשוטה שיש.
 
צריך להוציא מתוכנו החוצה את כל הדברים שאנשים נוטים לנתח בצורה אינטלקטואלית, על דרך 'כולנו חכמים, כולנו יודעים הכל…'
 
ואתם יודעים? הכיסוי הכי גדול שמכסה לי את אלוקים הוא המחשבה שאני יודע. כן, שאני יודע הכל. כזה חכם…
 
לפני שמשיח מגיע, אנחנו חייבים לעבור דרך המסך הזה, לעשות פריצת דרך משמעותית במסך המסתיר לנו את הבורא. כי פתאום, כל העולם יתמלא בכל מיני חכמים, אינטלקטואליים כאלה, ורבי נחמן אומר שכולם פתאום ינאמו וידברו, אפילו יפרסמו ספרים, ידברו בכל השפות, אבל אוי להם ואבוי לנשמתם! אתם יודעים למה? כי כל ילד קטן שמאמין באלוקים יודע יותר מהם. שהשם יציל אותנו מהחכמים הנואמים האלה.
 
רבי נחמן מברסלב אומר, שאם הם לפחות היו מדברים בשם השקרים, ניחא, זה לא היה כזה גרוע. אבל הבעיה היא שהם מדברים בשם האמת! מה קורה כאן?
 
לכן, רבי נחמן אומר שהדבר היחיד שכל אחד מאיתנו יכול לעשות הוא לשאול "היכן אלוקים?", ואם תשאל את השאלה הזו תראה שהוא ממש כאן לידך.
 
עכשיו יש לי שאלה. אתם זוכרים מתי התחלנו לבנות את המשכן במדבר? על פי התורה, היה זה אחרי חטא עגל הזהב. אם לא היינו חוטאים בחטא עגל הזהב לא היינו זוכים להקים את המשכן. כלומר, בדרך מסוימת משכנו את קדושתו של הבורא קרוב יותר לעולם בגלל עגל הזהב. כי אחרי החטא התחלנו לשאול "היכן אלוקים?", "ריבונו של עולם, איפה אתה?" בכינו, אוי כמה שבכינו, עד שמצאנו מקום בשבילו.
 
כשאתה שואל 'איפה אלוקים?' כשאתה שואל 'איה מקום כבודו?' – זה אומר שאתה לא יודע היכן הוא נמצא. אולם כך בורא עולם גילה את מקומו, דווקא מהמקום שלא יודעים. כך נהיה לנו בית המקדש.
 
זה מה שקורה לפני שמשיח מגיע. אנחנו צריכים לשאול "איפה אלוקים?" "איפה מקומו של הבורא?" "איה מקום כבודו?" – ואלו יהיו שאלות כאלה חזקות, עד, אם אפשר לנסח זאת כך, שאלוקים יהיה חייב לבנות את בית המקדש השלישי והנצחי.
 
כי זה ברור, עדיין לא מצאנו את מקומו, אחרת בית המקדש לא היה נחרב לעולם.
 
אם אתם מרגישים למטה, הכי למטה ונמוך שאפשר, ואתם חושבים ש'אלוקים לא יכול להיות שם כי אני מאוד רחוק ממנו', דעו שיש לכם את ההזדמנות להגיע הכי גבוה שאפשר. כן, דווקא ממקום כזה, דווקא עם מחשבה כזאת.
 
בדיוק כמו לפני שמשיח בא, כשנראה שאלוקים חלילה איננו, נעדר מהיקום, אז אנחנו חייבים לעשות את פריצת הדרך – אז באמת נמצא את המקום של אלוקים בעולם.
 
בשום מקום
 
בורא עולם התגלה אלינו במדבר, מכיוון שבמדבר אין דרכים ברורות, אין גבולות. במדבר אתה לא יודע לאן ללכת, אתה לא יודע מהיכן אתה בא ולאן פניך מועדות. אתה לא יודע מה המקום שלך בכלל, כל שכן היכן מקומו של אלוקים. המדבר, ללא ספק, הוא שום מקום, משולל מקום מוגדר. ושם, במדבר הזה, אתה מתחיל לשאול את עצמך 'איפה אלוקים?' ואתה מתקרב אליו. כי רק כשאתה נמצא בשום מקום בעולם, ואתה באמת שואל את השאלה הזאת, אז אלוקים יכול לדבר איתך שוב.
 
כשאלוקים אמר לאברהם אבינו להקריב את בנו יצחק הוא לא אמר לו לאן ללכת. הוא לא אמר לו באיזה מקום זה יהיה. אברהם הלך במשך שלושה ימים וחיפש את המקום עד ש"וירא את המקום". כי מתי אתה בעצם מגיע לדרגה בה אתה מוכן להקריב את הנשמה שלך לאלוקים? כדי להגיע לשלב הזה אתה חייב לחפש את המקום.
 
מעבר
 
יש מצב שבו אני יושב עם עצמי ומדבר אל עצמי. כך אני יכול להתחזק. אני יכול לעשות את זה רק אם אני מבין אפילו לרגע אחד ש'אני לא כזה גרוע כמו שחשבתי', כך שאוכל להנהיג את המוח שלי כרצוני, שהמוח שלי יתחיל לצחוק.
 
ויש עוד דרגה, אם אני לא מצליח לשבת ולשמוע את המוח צוחק, מה אני עושה? מה עושים אחרי שניסינו את כל הטריקים והתחבולות האפשריות? פשוט, לצעוק 'איפה אלוקים? חייב להיות אלוקים במקום כלשהו!' ואז, אם אני בוכה, 'אלוקים חייב להיות במקום כלשהו' והוא יתגלה אלי ממקום שהוא הרבה מעבר למה שאני מסוגל לתפוס.