לצעוק בלי לצעוק
מה זה לצעוק בלי לצעוק? אז ככה, יש סוג של שהוא כמו פצצה מתקתקת בתוכנו שחייב לצאת החוצה למען בריאותנו הנפשית והפיזית. איך עושים את זה? שרון רוטר מסבירה.
חודש חשוון די מילא את ציפיותיו כמרחשוון. אני לא יודעת אם זה בגלל השינוי לשעון חורף שמוריד באופן סופי את הגרדום ומכריז חגיגית "תקופת שלטון האור הסתיימה – היכונו לביאת החושך"', או בגלל שחזרנו לשגרה ביג טיים. כך או כך, השעה שבע בערב מרגישה כמו חצות הליל ומצב הרוח בהתאם.
האווירה הסמיכה של החושך לא פסחה עלי ונתנה את אותותיה. הרגשתי את הכובד רובץ על נפשי ומכל עבר שמעתי את חבריי הקרובים, וגם אלה הרחוקים, זועקים את השבר שפקד אותם. היה כל כך הרבה צער מסביב, וכל כך מעט שמחה. מתוך אותה מרירות חשוונית אני מקבלת בברכה את חודש כסלו – המגלם בתוכו תקווה אדירה למעט אור שיגרש את כל החושך הזה.
נכון שחנוכה יגיע רק בסוף החודש, ועד אז עלינו לחכות בסבלנות, אבל המזל הוא שצריך רק אור קטן כדי לגרש את החושך. ואולי הוא יתחיל להשפיע כבר מעכשיו….
אני מרגישה שבורא עולם משווע לצעקה שלנו. לכל אחד יש את הבוץ שלו בחייו ואי אפשר להפחית מההשפעה של הבוץ הזה על הנפש, גם אם נדמה שלאחר יש בוץ גדול משלנו.
זה נכון שבאופן אובייקטיבי מי שאיבד קרוב הוא יותר מסכן ממי שיש לו מינוס אימתני בבנק, אבל בסופו של דבר הקושי הוא קושי, והוא מעיב על איכות חיינו. מתוך המקום הזה אנחנו מתבקשים לזעוק. נדמה לי שהזעקה שלנו היא כמו האור הקטן של הנרות – אמנם היא קטנה ומקומית, אבל יש בכוחה להשפיע באדוות רחבות ולגרש הרבה מאוד חושך.
מאמרים נוספים בנושא:
העוצמה הפנימית שלך
לצעוק זה מה שנשאר
פתח הישועות
זעקה של תקווה
הבעיה היא לרוב, כשאני צועקת, זה יוצא על הילדים. קשה לי לצאת החוצה ולתת צעקה ספונטנית שתקרע את השמים. לכן גילה לנו רבי נחמן מברסלב סוד גדול המכוון בדיוק אל הדור שלנו, וכך הוא אומר:
"דע, שֶׁיְּכוֹלִין לִצְעק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאד. וְלא יִשְׁמַע שׁוּם אָדָם כְּלָל, כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל כְּלָל, רַק הַצְּעָקָה הִיא בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, וְזֶה יוּכַל כָּל אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַצְּעָקָה וְיִכְנס קוֹל הַצְּעָקָה בְּמַחֲשָׁבָה וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ קוֹל הַצְּעָקָה מַמָּשׁ עִם הַנִּגּוּן כְּדֶרֶךְ שֶׁצּוֹעֲקִין, וְיִכְנס בָּזֶה עַד שֶׁיִּצְעַק מַמָּשׁ בִּבְחִינַת קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, וְשׁוּם אָדָם לא יִשְׁמַע כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ צִיּוּר כְּלָל רַק צְעָקָה מַמָּשׁ, כִּי יֵשׁ סִמְפּוֹנוֹת בָּרֵאָה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל וְגַם יֵשׁ סִמְפּוֹנוֹת דַּקִּים הַיּוֹצְאִים מִן הָרֵאָה אֶל הַמּחַ. וְעַל כֵּן יְכוֹלִים לְהַכְנִיס הַקּוֹל דֶּרֶךְ הַסִּמְפּוֹנוֹת הַדַּקִּים הַהוֹלְכִים אֶל הַמּחַ עַד שֶׁיִּצְעַק מַמָּשׁ בְּמוחוֹ עַל יְדֵי מַה שֶּׁמְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ קוֹל הַצְּעָקָה מַמָּשׁ. שֶׁבְּזֶה הוּא מַכְנִיס קוֹל הַצְּעָקָה אֶל הַמּחַ וְיוּכַל לַעֲמד בֵּין כַּמָּה בְּנֵי אָדָם וְיִצְעַק מְאד, וְשׁוּם אָדָם לא יִשְׁמַע כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים יוּכַל לְהִשָּׁמֵט מִזֶּה אֵיזֶה קוֹל דַּק שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנָס הַקּוֹל דֶּרֶךְ הַסִּמְפּוֹנוֹת. שֶׁל הַמּחַ אֶל הַמּחַ יוּכַל לְהִשָּׁמֵט לִפְעָמִים שֶׁיֵּצֵא הַקּוֹל דֶּרֶךְ הַסִּמְפּוֹנוֹת הַמּוֹצִיאִין קוֹל אֲבָל הוּא בְּדַקּוּת גָּדוֹל וּבְלא דִּבּוּר [הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין מוֹצִיאִים שׁוּם דִּבּוּר בִּשְׁעַת הַצְּעָקָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל] קַל יוֹתֵר לִצְעק כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר קָשֶׁה יוֹתֵר לִתְפּס אֶת הַקּוֹל אֶל הַמַּחֲשָׁבָה וְלִבְלִי לַהֲנִיחוֹ לָצֵאת דֶּרֶךְ הַקָּנֶה הַמּוֹצִיא קוֹל, אֲבָל בְּלא דִּבּוּר קַל יוֹתֵר". (שיחות הר"ן, אות ט"ז).
בתורתו על הצעקה, מגלה לנו רבי נחמן כמה חשוב הדמיון שלנו, הכוונה, הכינוס והחיבור. יש צורך בהתבטלות ובהרפיה, כדי לחוות את החוויה הזאת. אפילו תיאור פיזיולוגי מפרט לנו רבינו: הגוף יכול ממש לצעוק בלי לצעוק, בלי לערב את הגרון כמעט, רק מהריאות הישר אל המוח.
זה פתרון פלאים לכל אחד מאיתנו. כי באמת, לא תמיד אפשר למצוא את המילים בעיקר לא בזמן המצוקה והשבר. לפעמים צריך לחזור לפרימיטיביות שבנו, למקום קדום ועמוק המרכז בו המון רגש עצור. הרגש הזה הוא כמו פצצה מתקתקת בתוך הגוף שלנו והוא חייב לצאת למען בריאותנו הנפשית והפיזית, וגם, בניתוב הנכון, למען יכולת ההשפעה שלנו על העולם כולו.
אממה, אם נעמוד ונצעק כולם יחשבו שהשתגענו, לכן מציע רבי נחמן את הקסם הגדול – צעקה בלי צליל. כך נוכל ליהנות מהתרופה הזו ללא תופעות הלוואי שלה.
"אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!" – נכון שלא שמעתם?
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור