לראות טוב? מחליפים משקפיים!
לראות טוב: מה שרואים בחוץ הוא לא מה שקורה בתוך האדם העומד מולנו. מחליפים משקפיים כדי לראות טוב, לראות נכון ואת הדבר האמיתי.
עד כמה חשוב להסתכל במשקפיים הנכונות על הסובבים אותנו ובכלל?
זה קרה בעקבות אותו מאורע גדול שהתרחש במדבר. אבל לפני כן, על אדם אחד מספרת התורה במיוחד, עד שאפילו נתנה לו פרשה על שמו. כן, יתרו חותן משה רבינו. יתרו, למי שלא יודע, היה גדול הכופרים ולא הייתה עבודה זרה בעולם שלא עבד אותה. יש בוודאי מי שהיה רוצה לראות אותו משלם ביוקר על מעשיו, נכון? אבל זאת לא דרכו של הקב"ה, ומכאן נבין עד כמה הרחמים שלא בלתי ניתנים להבנה, כי רצונו שכל בני בשר יקראו בשמו – עולה על הכל! לכן הוא מקבל באהבה את יתרו ומקרבו. על זה אומר הזוהר הקדוש, שכאשר יתרו זכה להכיר את הקב"ה אז התעלה והתקדש מאוד של הבורא בכל העולמות, כי זו עיקר גדולתו של הקב"ה – שגם שאר אומות העולם והרחוקים ביותר יכירו בגדולתו ומלכותו (וכפי שאומר גם רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן י).
רצון הקב"ה בכל מתן התורה הוא קודם כול שנכיר בגדולתו ומלכותו, שהרי אנו אומרים בהגדה של פסח שגם אנו כמו יתרו היינו עובדי עבודה זרה ועתה קֵרבנו המקום לעבודתו. ולשם מה קֵרבנו המקום לעבודתו? כדי שיתגדל ויתקדש שמו בעולם. לכן עיקר עבודתנו היא לא לשמור את האור רק לעצמנו, אלא לפעול שעוד ועוד רחוקים ונידחים ישמעו ויקבלו עליהם עול מלכותו יתברך ויתקרבו לאמונה הקדושה.
ואיך זוכים לזה? על ידי אהבה אמתית, בבחינת מה שכתוב במשנה: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". כי אם אתה באמת אוהב מישהו ואתה רואה שהוא הולך בדרך לא נכונה – אתה מרחם עליו ורוצה בכל הלב לקרב אותו לדרך הטובה. אתה לא יכול להתעלם מצרתו וממצוקתו. אפילו שהוא בעצמו לא מודע לכך שהוא בסכנה, ואפילו אם נדמה לו שטוב לו – אתה יודע שהוא בסכנה. ואם אתה אוהב אותו, אתה לא יכול לעמוד מנגד באדישות. זה בוער בך לעשות משהו למענו, כל מה שרק תוכל, כדי לעורר ולקרב אותו לדרך הנכונה והראויה לו.
כי ככה זה, צריכים לאהוב את עם ישראל ולהפגין הרבה מאוד רחמים. נכון, כשרואים רשעים וחוטאים הרגש הראשון שמתעורר הוא רגש שנאה וסלידה. רוצים לומר 'הם רשעים, שלא יהיו פה יותר…' – אבל זה לא נכון. זה לא רצון הבורא וזה בהחלט לא כבודו, זה גם לא מוסיף לו שום גדולה. צריכים להידמות לקב"ה וללכת בדרכיו ובמידותיו. וגם, לדעת שהקב"ה לא חפץ במות המת כי אם בשובו מדרכו. לכן את רגש השנאה צריכים להחליף ברגש האהבה והחמלה, רחמים על נפש טועה ומסכנה. וכך אומרת המשנה: אם אתה רואה רשע, תחליף את דרך ההסתכלות של הניכּוּר והשנאה לדרך הסתכלות של אהבה, של רחמים, כמו שהשם יתברך יושב ומצפה לכל אדם שיחזור בתשובה שלמה, גם אתה תאהב כל אדם ותקרב אותו לתורה.
יש כאן רמז נוסף לדרך מעשית וברת יישום לקרב את הזולת. לא מעט אנשים חושבים שהם לא למדנים, לא גאונים, לא יודעים להרצות, להתווכח ולשכנע, אז איך אפשר לדבר עם אנשים? איך אפשר לקרב מישהו? המשנה אומרת לנו שאנו טועים, ובגדול. כי עיקר הקירוב הוא על ידי אהבה! אם אתם אוהבים את הזולת, אתם יכולים לקרב אותם. כן, רק על ידי אהבה!
מאמרים נוספים בנושא:
פעם היו שני חברים
למה? שנאה שחצתה גבולות
עדיין בוער
בכוח האהבה
אהבה, זה מה שצריך
הקב"ה אוהב אותנו
ועיקר הקירוב הוא ההתקרבות לאמונה. אשריהם ואשרי חלקם של המזכים והמפיצים והמקרבים את עם ישראל לקיום מצוות מעשיות. אין לתאר את מעלתם ואי אפשר להעריך את גודל כוחן של המצוות שמאירות ומעירות את הנשמות החבויות. אבל העיקר הוא – לקרב לאמונה. לתת לאנשים לטעום את טעמה של המידה הנפלאה הזו שיש בה הכל. למה? כי לצערנו, מהתורה והמצוות אפשר להתרחק אבל מי שטעם את טעמה של האמונה האמיתית – לעולם לא יתרחק.
זאת, משום שהתכלית של התורה כולה היא לקרב את האדם אל בוראו. מי שמקיים תורה ומצוות ולא מרגיש את הבורא, לא חי את מציאותו, לא מדבר אתו ולא מודה לו – למעשה, רחוק מאוד ממנו. קרבתם אותו, והשארתם אותו בחוץ. אם מחזקים רק את הפן של התורה והמצוות בלי אמונה, האדם עדיין רחוק. ומה הפלא אם יום בהיר אחד יתגברו עליו התאוות והוא יקום ויעזוב הכל? הרי הוא מעולם לא היה קרוב באמת…
נמצא, שהעיקר הוא האמונה. התכלית של כל התורה והמצוות היא האמונה הפשוטה. ואכן, גם מה שהתורה מספרת לנו (פרשת יתרו) על קבלת התורה של עם ישראל – הכל היה על ידי האמונה בבורא – עם ישראל האמינו בגדולתו ומלכותו וידעו שראוי לקבל את כל אשר יאמר, ולכן קיבלו את התורה.
רבי נחמן מברסלב אומר, שעיקר קבלת התורה הייתה שעם ישראל זרקו את השכל וקיבלו עול מלכותו יתברך. וזה עיקר האמונה. לא ללכת עם ההבנה שלנו שאדם זה הזיק לי והאדם השני אשם במה שקרה לי ושכל מה שעובר עלי זה רע וכן הלאה. אלא, ללכת עם האמונה שאין עוד מלבדו, שהכל ברצונו והכל לטובה!
וכך אומר רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות, פסח ה"ז יט) וזו לשונו:
"כי עיקר האמונה השלמה הוא לסלק דעתו לגמרי כאילו אין לו שום דעת, ולסמוך על האמונה לבד שקיבלנו מאבותינו הקדושים ובזה יינצל מכל מיני קושיות וחקירות ומבוכות, כי אין לו שום מבוכה וקושיה בעולם שיבלבל אותו מאחר שמסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל כלל וסומך רק על אמונה לבד.
"כי באמת, דעתנו אין ואפס ממש כנגד דעת אבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב ומשה וכו' וכל הצדיקים שבכל דור ודור מאז ועד עתה, וצריכין אנו לסמוך רק עליהם אשר הורישו לנו אמונה הקדושה אשר היא חיינו ואורך ימינו ולבטל דעתנו לגמרי ולסמוך רק על האמונה אשר נטעו בנו, בחסדי ה'.
וישראל קדושים על ידי שזכו אז לזה, שביטלו דעתם לגמרי וסמכו רק על אמונה שעל ידי זה זכו אחר כך לקבלת התורה, כמו שכתב רבינו זכרונו לברכה על פסוק "עם נבל ולא חכם" – 'עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו', שסילקו דעתם לגמרי וביטלו שכלם מכל וכל וסמכו רק על האמונה, כמו שכתוב 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'". עד כאן לשונו.
זאת הגאולה העיקרית, כי משיח יגלה בעולם את האמונה בשלמותה, כפי שאומר רבי נתן (ליקוטי הלכות, שם אות כא). והמטרה העיקרית של ההפצה היא לקרב את הגאולה ושהארץ תימלא דעה את השם וכל בני בשר יקראו בשמו יתברך. לכן עיקר ההפצה הוא להפיץ את דרך האמונה הפשוטה, הבסיסית והיסודית שאין עוד מלבדו ושהבורא צדיק, ושהעולם מתנהג מידה כנגד מידה, ושכל מה שהקב"ה עושה – לטובה הוא עושה!
ברגע שאדם מתחיל להאמין בבורא, מדבר איתו ומודה לו – הוא מתחיל לראות ניסים, הוא ראוה כמה הקב"ה מטיב איתו ומשפיע לו, הוא מרגיש שבורא עולם אוהב אותו ולא יעזוב אותו לעולם! מכאן הדרך סלולה לפניו לקבל על עצמו בשלמות ובנעימות את אורה ועולה של התורה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור