לשמוע ספרים

"מה דעתך לקבל חודש מנוי חינם לאפליקציה שמקריאה ספרים?" שאלה אותי היחצ"נית היחידה שהצלחתי לעניין אותה להציע לי דברים בחינם.

ככה זה כשאתה יותר מדי אוהב מתנות – נותנים את האגוזים למי שאין לו שיניים. "האמת היא שאני אוהבת לקרוא בעצמי. הרי זה כל הקטע בספר, לא?" שיחקתי אותה קשוחה.

"אבל ככה את יכולה לשמוע גם כשהידיים שלך עסוקות כמו בנהיגה, שטיפת כלים וספונג'ה", התעקשה כיאה ליחצ"ניות.

"טוב, סבבה, אנסה".

שאני אסרב למשהו בחינם?

אז הורדתי את האפליקציה למכשיר וחיפשתי ספר שאני רוצה לקרוא. מצאתי את אדל של יוכי ברנדס, וקיוויתי שהוא יחסית נאמן למקור. לחצתי על "הפעל" והתחלתי לשמוע. מה אומר לכם? לא מצאתי הצדקה אמיתית לפונקציה הזו. נכון שלפעמים הידיים עסוקות ואתה פנוי להאזין, אבל אני מעדיפה לשמוע מוסיקה או שיעור תורה בזמן הזה. ואין כמו לשכב במיטה תחת שמיכה עבה בלילות החורף הקרים ולקרוא עד שהעיניים נעצמות.

אז נכון שהעולם משתנה, וכבר יש מחקרים שאפילו המוח האנושי עתיד להשתנות בעקבות ההשתלטות וטשטוש ההבדלים בין המסך שלי לביני (וכבר ניכרים בשמות "אייפון", "פייסבוק") בעיקר בדור החדש שצומח. אבל אם אתם רואים לנכון להתייחס לעובדה שאנשים (ובעיקר ילדים) קוראים פחות ופחות, ולמצוא לכך מענה בתוך המסך, אז חייבת להיות לכך הצדקה הרבה יותר מסתם קריאה לקונית.

מאמרים נוספים בנושא:

סרטון החיים הטובים

המסכים המבדילים

זהירות, טלפון!

מלכודת אלקטרונית

משחק השמחה

איך נהיה שמחים?
האלף-בית של החיים

הזדמנויות נסתרות

נכון שהמחיר לשמיעת ספר הוא נמוך ממחיר קנייתו, ונכון שיש הבדל בין לשמוע ספר לבין לראות סרט (עדיף לשמוע ככה הדמיון לפחות ממשיך לעבוד) – אבל לי זה פשוט לא עבד.

אחרי ששמעתי כמה פרקים עברתי לקרוא את הספר בעצמי. אולי אני אולד פאשן, אבל המילה הכתובה עושה לי את זה. ואם כבר עשיתם עיבוד הקראה, אז הייתי מצפה לשמוע משהו כמו תסכיתי רדיו של פעם, קרי משחק תפקידים, כמה קולות שונים, פוליס (רעשי רקע כמו צעדים, גשם וזכוכית מתנפצת) וגם מוסיקה אווירתית.

רוצים להפוך ספר לפסקול? השתמשו בכל האמצעים האפשריים על מנת ליצור חוויה אחרת שתעפיל על הקריאה העצמאית…

גם הילדים לא התלהבו.

הייתה להם ביקורת על הקולות, קצב ההקראה והלקוניות. בנוסף, הספרייה היהודית דלה עד כדי ביזיון. כי אם כבר הקראה יבשה אז עדיף שספר קודש ירוץ לי באוזניים, ואז יש גם ערך מוסף. גם אם לא שמעתי הכל, משהו בטח ייקלט ויתיישב ואצא נשכרת.

או כמו שכתב מיכה שטרית בשירו "אינתי עמרי": "מילים מילים מילים, הרבה הרבה הרבה, אבל לא בעניין, לא בעניין שלנו".

אז נראה לי שבינתיים אמשיך לקרוא, ובד בבד אתפלל שיהיו יותר תכנים של פרוזה אמוניים, איכותיים ואומנותיים שנוכל ללכת לישון עם ספר טוב, בלי להתפשר על מה שאנחנו אוהבים ועל מה שאנחנו מתחברים אליו.

* * *

שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com