מיסטר צ.י.ע

אתם מתארים לעצמכם מה היה קורה
אם על כרטיס הביקור שלכם היה כתוב:
"ישראל ישראלי, צ.י.ע. יש לי קשרים
למעלה"? ובכלל, איך זה קשור ליחסים
שבין הורים וילדים?
 
 
לא מזמן צפיתי בהרצאה של הרב שלום ארוש והרב אמנון יצחק שליט"א. זה היה כמו לצפות בשני סופרסטארים על אותה במה, ולי היו כוכבים בעיניים. לשניהם יש התבוננות ותובנות מדהימות על התורה שהם חולקים איתנו, אבל אני רוצה להתמקד בדבר אחד במיוחד. הרב שלום ארוש כזה מוכשר, הוא יודע לדבר אליך ישר ולעניין, על הנקודה העיקרית, על העיקר של המסר שיש בדבריו. הוא אמר שהיצר הרע הוא כזה ערמומי, ואחת התחבולות המוצלחות שלו היא לגרום לך לחשוב שאתה יודע להסתדר לבד בדרך שלך (במיוחד אם זה קשור לחזרה בתשובה, שאז אתה 'אלוף' בלעשות את זה לבד). היצר גורם לך להתגאות בעצמך שאתה עושה כל כך הרבה מצוות, שאתה לומד תורה, שאתה חי חיי רוחניות אדירים, ומה לא?
 
והוא עושה לך את זה רק כדי להסיח את דעתך מהדבר העיקרי.
 
והנקודה העיקרית היא, כמו שהסביר הרב ארוש, היא הבסיס והעיקר לכל מי שאתה. לגבר – שמירת הקדושה האישית שלו. לאישה – לשמור על גדרי הצניעות שלה. כל השאר, זה כמו תוספת הקרם שעל העוגה. אם גבר הולך ברחוב ונועץ את מבטיו בנשים ובמראות אסורים, הוא מאבד מכוח המצוות שהוא עושה ונשאב אל צד הטומאה. הוא הפסיד את העיקר. פספס את הנקודה העיקרית של חייו. אם אישה תרוץ משיעור תורה אחד לשני, תאפה חלות ותעשה הפרשת חלה לחצי מנשות השכונה ותעזור לעניים ומסכנים, אך היא לבושה בצורה שמושכת את תשומת לב הגברים ברחוב גם היא, כמו הגבר, הפסידה את העיקר. פספסה את הנקודה העיקרית של חייה.
 
אני יודעת שזו גלולה קשה לבליעה. אבל זאת המציאות. זה הזכיר לי משהו שקראתי באתר של המתקשרים האוטיסטים. אחד המתקשרים – דניאל שמו, שנעזר בתקשורת מסייעת כדי להעביר את מסריו, אמר: "אישה יכול להתפלל ולומר תהלים כל היום, אבל אם היא אוכלת בשר חזיר, התהלים לא מבטלים את עבירת אכילת הטרף".
 
השמירה על הקדושה האישית של הגבר כוללת שמירת עיניים ואי פגימה בברית. אלה שתי הנקודות העיקריות בתיקון של הגבר. הרב ארוש מסביר ששמירת הברית היא תנאי מקדים לשמירה וקיום כל התורה כולה. כתוב בליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב, כי אדם שפוגם בברית נחשב כמי שעבר על כל התורה כולה.
 
הוא עובר על "אנוכי ה' אלוקיך", משום שלא אכפת לו בכלל מבורא עולם.
 
הוא עובר על "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי", משום שהוא עובד עבודה זרה ממש – סוגד לתאוותיו הגופניות, ומתאווה אליהן יותר מלבורא עולם.
 
הוא עובר על " זכור את יום השבת לקודשו" כשמכניס טומאה לחייו.
 
למעשה, הוא עובר על כל התורה כולה, כי כל הקדושה שיש בעולם תלויה בקדושת הברית שלו.
 
לחובבי הגימטרייא הנה משהו מעניין: ברית =613: ב=2, ר=200, י=10, ת=400, +1 של המילה עצמה. יתירה מזו, הקבלה מלמדת אותנו שיוסף הצדיק הוא הצינור שדרכו עוברות כל הברכות והשפע מהספירות העליונות – ממלכות ועד לעולם הגשמי שלנו. זה משפיע על החלק בגוף בו נמצאת הברית. ועל ידי פגם הברית אדם גורם נזק ואפילו חוסם את צינור השפע שלו ושל אשתו וילדיו, וזה דבר שאף משפיע על כל העולם כולו.
 
ומצד החיוב, כאשר אדם עושה מאמצים ומשתדל לשמור את הברית ואת קדושתו האישית, הוא מוכתר כ"צדיק יסוד עולם" – מיסטר צ.י.ע. ואם זה לא מספיק, אז כל מה שהאדם הזה מבקש הוא יקבל. מדהים לגלות כל פעם מחדש כמה בורא עולם אוהב אותנו, נכון? אם רק היינו יכולים להבין את זה באמת…
 
אתם מתארים לעצמכם מה תואר כזה היה עושה על כרטיס הביקור שלכם:
 
ישראל ישראלי, צ.י.ע.
יש לי קשרים למעלה!
 
במשך שנים התבוננתי לעומק על הנושא הנ"ל, ומצאתי כמה נקודות למחשבה באחד הקשרים החשובים שיש לאדם בעולמו: הקשר בין הורים-ילדים.
 
איך ישראל ישראלי צ.י.ע קשור להורים וילדים? שימו לב.
 
בימינו, הורים רבים מתלבשים כמו ילדיהם פחות או יותר. אבות רבים לובשים ג'ינסים קרועים, נועלים נעליים כמו של הילדים וכן הלאה. אימהות רבות מנסות להיראות כמו בנות הטיפשה-עשרה שלהן, כשהן לבושות ג'ינס צמוד וחולצות שלא משאירות מקום לדמיון הפרוע. כך, אם תרצו או לא, מתנהלת תחרות סמויה  של 'מי יותר חברה של בתה'.
 
ואיך זה משפיע על ילדיכם? אני מאמינה שלהתלבש כמו הילדים דווקא מפחית את הכבוד שלנו כהורים (וזה לא כבוד לשם כבוד, אלא אותה יראת כבוד שצריכה להיות לילדים). אנחנו רוצים שמבוגרים אחרים יראו אותנו כצעירים יותר, אבל האם אנו מבינים שגם הילדים שלנו יראו את זה? אמא שרוצה להיראות כמו בת ה-17-18 שלה, כשהיא בעצם בת 40 פלוס, דווקא שמחה מהרעיון הזה שממלא אותה בגאווה. אבל מצד שני, עד כמה הילדים שלה מסתכלים עליה כאמא שלהם? "אני אמא/אבא שלך, לא החבר/ה שלך" – הצהרה זו נשמעת כמעט בכל בית. אבל בכנות, אנחנו מובילים את הילדים שלנו למצב לא הוגן בגלל שאנו מתלבשים כמותם.
 
תחשבו על זה. כשהלכתם לראיון עבודה, מן הסתם או שלא, וידאתם שהתלבשתם כמו סופר מקצוענים. דאגתם ללבוש את הבגד הכי יפה, את זה שמכבד את בעליו, וסידרתם את השיער כמו שצריך. למה זה היה חשוב כל כך? כי רצינו להראות בפני המראיין כאדם מכובד ומצליח. מחקרים בנושא הראו שאם ישנם שני מועמדים פוטנציאליים לאותה משרה, זה שהתלבש בצורה מכובדת יותר יתקבל! עובדה. ולא רק, כולנו מודעים לכך שהחברה נוטה לשפוט אדם קודם כל בגלל המראה שלו. מוצא חן בעיניכם או לא, זה העולם בו אנו חיים. ומה אנו עושים ברגע שנכנסנו הביתה? מחליפים לטרנינג או בגד פשוט ונוח.
 
אתם חושבים שהילדים שלנו חסינים מפני השינוי המהיר הזה? ממש לא. למעשה, הם מושפעים מאוד ממה שמתחולל בנפשנו בגלל נושא החיצוניות. תחזרו אחורנית כמה שנים, לתקופת הילדות-נערות. איך ההורים שלכם התלבשו? מן הסתם, בגדים פורמאליים רגילים, כאלה שהעניקו להם את התואר 'הורה בלי שטויות'. אני בטוחה שכיבדתם את ההורים שלכם הרבה יותר ממה שהילדים שלכם מכבדים אתכם. אתם מבינים למה הילדים של היום לא מכבדים את הוריהם?
 
נכון, החיצוניות לא קובעת אבל יש לה השפעות לא מעטות, במיוחד כשמדובר בילדים שלנו, בנשמות הרכות שרשמי החיים נחקקים עליהן לא פעם חזק מדי. ובעיקר, כשרשמים אלה מועברים על ידינו, ההורים. יש כאן חומר למחשבה.