מסכת זבים פרק ה משנה ה-ו

ה,ה  הטמא על מקצת משכב, והטהור על מקצת משכב–טמא; מקצת טמא על המשכב, ומקצת טהור על המשכב–טהור.  נמצאת טומאה נכנסת לו ויוצא הימנו, במיעוטו.  כיכר של תרומה שהוא נתון על גבי משכב, והנייר בינתיים–בין מלמעלן, בין מלמטן–טהור.  וכן באבן המנוגעת, טהור; רבי שמעון מטמא בזו.

 

ה,ו  הנוגע בזב, ובזבה, ובנידה, וביולדת, ובמצורע, ובמשכב, ובמושב–מטמא שניים, ופוסל אחד; פירש–מטמא אחד, ופוסל אחד:  אחד הנוגע ואחד המסיט, ואחד הנושא ואחד הנישא.