מסכת מכות פרק א משנה ז-ח

א,ז  "על פי שניים עדים, או שלושה עדים–יומת המת" (דברים יז,ו)–אם מתקיימת העדות בשניים, למה פרט הכתוב "בשלושה":  אלא להקיש שלושה לשניים–מה שלושה מזימין את השניים, אף השניים מזימין את השלושה.  מניין אפילו הן מאה–תלמוד לומר, "עדים".  רבי שמעון אומר, מה שניים אינן נהרגין, עד שיהו שניהם זוממין–אף השלושה אינן נהרגין, עד שיהו שלושתם זוממין.  מניין אפילו מאה–תלמוד לומר, "עדים".  רבי עקיבה אומר, לא בא השלישי אלא להחמיר עליו, ולעשות דינו כיוצא באלו.  אם כך ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה.

א,ח  מה השניים נמצא אחד מהן קרוב או פסול, עדותן בטילה–אף השלושה נמצא אחד מהן קרוב או פסול, עדותן בטילה.  מניין אפילו מאה–תלמוד לומר, "עדים" (דברים יז,ו).  אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, בדיני נפשות; אבל בדיני ממונות, תתקיים העדות בשאר.  רבי אומר, אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות, בזמן שהתרו בהן; אבל בזמן שלא התרו בהן, מה יעשו שני אחים שראו כאחת שהרג את הנפש.