מסכת נידה פרק ב משנה ו-ז

ב,ו  חמישה דמים טמאים שבאישה–האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזג.  בית שמאי אומרין, אף כמימי תלתן, וכמימי בשר צלי; ובית הלל מטהרין.  הירוק–עקביה בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין.  אמר רבי מאיר, אם אינו מטמא משום כתם, מטמא משום משקה; רבי יוסי אומר, לא כך ולא כך.

 

ב,ז  איזה הוא האדום, כדם המכה.  והשחור, כחרת.  דיהה מכן, טהור.  וכקרן כרכום, כברור שיש בו.  וכמימי אדמה–מבקעת בית כרם, מצף כמים.  וכמזג–שני חלקים מים ואחד יין, מן היין השרוני.