מסכת עבודה זרה פרק ב משנה ו-ז

ב,ו  אלו דברים של גויים אסורין, ואין איסורן איסור הניה–חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, הפת, והשמן שלהן, ושלקות.  רבי ובית דינו, התירו בשמן.  כבשים שדרכן לתת בהן יין וחומץ, וטרית טרופה, וציר שאין בו דגה, ההחליק, וקורט של חלתית, ומלח סלקונטית–הרי אלו אסורין, ואין איסורן איסור הניה.

ב,ז  אלו מותרין באכילה:  חלב שחלבו גוי וישראל רואהו, והדבש.  והדבדבנייות–אף על פי שהן מנטפות, אין בהן משום הכשר משקה.  וכבשין שאין דרכן לתת בהן יין וחומץ, וטרית שאינה טרופה, וציר שיש בה דגה, ועלה של חלתית, וזיתי גלוסקה מגולגלין.  רבי יוסי אומר, השלוחין, אסורין.  חגבים–מן הסלילה, אסורין; מן האופתק, מותרין.  וכן בתרומה.