נחמן הקטן, פרק 22

נחמן הקטן ושמעון ראו את
חברים מהכיתה אהרון כשהוא
עומד במגרש המשחקים עצוב
ובודד. הם הבינו מיד שמשהו
קרה…

עוזרים לחבר

נחמן הקטן – פרק 22

פעם אחת בהפסקה, ראו נחמן הקטן ושמעון חברו את אהרן, חברם מהכיתה. הוא עמד במגרש המשחקים כשהוא לבד ועצוב.

"מה שלומך?" שאלו השניים.

"כל הזמן מרביצים לי", השיב אהרן בעצב, "מעליבים אותי מאוד. אני לא רוצה מחר לבוא לכיתה ללמוד", המשיך כשדמעות זולגות מעיניו.

"אל תתייאש, אסור לוותר. תתפלל אל השם הוא תמיד עוזר", הציעו השניים, "הרי השם שומר על כל אחד מישראל, תבקש ממנו שישמור גם עליך".

"אבל איך? איך אתפלל?" שאל אהרן.

"עמוד בצד במקום שקט", הסבירו השניים, "ודבר עם השם: ‘אבא שבשמים, שמור עלי שהחברים מכיתה ומהשכונה לא ירביצו לי…’ ספר להשם על כך שהחברים מציקים לך, ספר לו הכל! אמור לו שיש לך צער גדול להגיע ללימודים, דבר איתו במילים שלך ממש: ‘השם, קשה לי. בבקשה תשמע אותי, רחם עלי, עשה שיאהבו אותי כמו שאני, שיראו את הדברים הטובים שיש בי, רחם עלי שאמצא חן בעיניך ובעיני כל רואי…"

"כל הזמן מרביצים לי ומעליבים אותי מאוד, אני לא רוצה לבוא מחר לכיתה…"