סדר ליל יום הכיפורים,לקצר בתפילת שחרית ועוד

 

 

א. לאחר שנתעטף בטלית וכיסה בו ראשו, ואחר כך הורידו על גופו, רשאי להישאר כך במשך כל התפילה, ורק ממידת חסידות יכסה ראשו בטלית עד סוף התפילה. ואם נפלה טליתו לגמרי וחוזר ומתעטף בה, אינו צריך לברך. וכן אם פשט טליתו על דעת לחזור ולהתעטף בו תוך זמן קצר, אינו צריך לברך. אלא אם כן שהה כחצי שעה, שאז חוזר לברך כשחוזר להתעטף בו. ואם החליף בטלית אחרת צריך לברך.

ב. מתחילים בפיוט "לך אלי תשוקתי", ומנהג העולם לאומרו מיושב, הגם שיש בו וידוי, ויש להם על מה שיסמוכו, שכן הוא לדעת מרן. ואם נוהגים הקהל לישב ואחד מחמיר על עצמו לאמרו מעומד יש חוששים בזה ליוהרא. ואחר כך אומרים פיוט שמע קולי וכו’, ולפי המקובל בידינו שחיברו רבינו האי גאון.

ג. נוהגים שהש"צ פותח תפילת ערבית באמירת "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנחנו מתירים להתפלל את העבריינים". ויש נוסחא "עם העבריינים".

ד. יש אומרים שצריך להקדים את תפילת "כל נדרי" לאומרה מבעוד יום, אבל מנהגינו לאומרה בלילה ממש, לאחר מכירת המצוות של פתיחת ההיכל והקמת ספרי התורה בליל יום הכפורים. והנח להם לישראל שיש להם על מה שיסמוכו.

ה. נוהגים לומר "כל נדרי" בלשון עבר וגם בלשון עתיד, די נדרנא ודי ננדר, די אשתבענא ודי נשתבע וכו’, ודי אסרנא על נפשתנא מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הזה שבא עלינו לשלום. ודי נאסר על נפשתנא מיום הכפורים הזה עד יום הכפורים שיבוא עלינו לשלום. ונכון מאד על פי הקבלה להוציא הספר תורה ולאוחזו בחיקו בעת אמירת כל נדרי. ומכל מקום אם אין להם ספר תורה יאמרו כל נדרי בלי ספר תורה. ואם מנהג המקום לומר כל נדרי בלי ספר תורה, אין למחות בידם. ונהגו לכפול כל נדרי ג’ פעמים.

ו. מצוה רבה על פי הקבלה לקנות ספר תורה של "כל נדרי" בכל מחיר אשר יושת עליו, אם ידו משגת לכך. וביחוד כאשר המעות הולכות לטובת תלמידי חכמים וישיבות קדושות, לאחר ניכוי הוצאות בית הכנסת, שעל זה יש לומר מצוה גוררת מצוה.

ז. הש"צ, או הזוכה בספר "כל נדרי" מברך בקול רם "שהחיינו" על קדושת היום. ויכוין להוציא את הקהל ידי חובתם, וגם הם יתכוונו לצאת ידי חובתם. ולכן אל יענו אחריו ברוך הוא וברוך שמו אלא "אמן" בלבד. וכעת שאין כל שליחי הציבור יודעים לכוין להוציא ידי חובה, נהגו שכל אחד מהקהל מברך בלחש "שהחיינו" אחר הש"צ. ולכן אין עונים אמן אחר ברכת הש"צ, אלא אם כן סיימו הברכה קודם הש"צ.

ח. במקום שנהגו למכור המצוות של פתיחת ההיכל והקמת ספרי התורה, בליל יום הכפורים, ונזדמן שהאיש הזוכה בספר תורה של "כל נדרי" הוא נועל נעלי עור, בניגוד להלכה שאסור לנעול נעלי עור ביום הכפורים, צריך לפייסו בדברים שיאמר לש"צ או לרב בית הכנסת לברך שהחיינו ולהוציא את הקהל ידי חובתם. ואם יסרב לכך, ויש חשש למחלוקת ואיבה, יורה הרב או הגבאי של בית הכנסת לקהל שעליהם לברך בלחש ברכת שהחיינו כל אחד ואחד לעצמו, בעת שהאוחז בספר כל נדרי מברך שהחיינו בקול רם, אך לא יפרט טעם הדבר.

ט. יש נוהגים לומר בעת הוצאת ספרי התורה השכבות לנפטרים, ומתנדבים לכבוד הספר תורה ויש בזה כפרה למתים, שאף המתים צריכים כפרה. ונכון שלא להרבות בשבח המתים באמירת מנוחה נכונה וכו’, ורק בקצרה: המרחם על כל בריותיו וכו’. ומחזירים הספר תורה להיכל, ויש נוהגים לומר: מזמור לדוד הבו לה’ בני אילים וכו’ בחזרת הספרי תורה להיכל, ועל ידי זה יוכלו לומר גם כן חצי קדיש לפני תפילת ערבית.

י. מנהגינו בארץ ישראל להתחיל תפילת ערבית של יום הכפורים אפילו כשחל בשבת, בפסוק "והוא רחום יכפר עוון" והוא מנהג ותיקים. ומכל מקום בבתי הכנסת של הבבלים הנוהגים שלא לאמרו, ימשיכו במנהגם שלא לאמרו. ויש להתפלל בבכיה ודמעות ובהכנעה יתירה. ואם אינו יכול לבכות יתפלל בקול בכי, וכמו שכתוב: כי שמע ה’ קול בכיי. ובתפילה יאמר ותתן לנו ה’ אלוקינו באהבה את יום הכפורים הזה, אפילו אם חל יום הכפורים בימי חול, ומסיים: באהבה מקרא קודש זכר ליציאת מצרים. ואם חל בשבת ראוי להשמיט בנוסח התפילה את "אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתינו" לפני "קדשנו במצותיך" שבתפילת שמונה עשרה.

יא. בליל יום הכפורים ויומו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם. וגם נשים אומרות פסוק זה בקול רם. וצריך להפסיק ולתת ריוח בין תיבת ברוך, לתיבת שם כבוד מלכותו. ויש לגעור במי שסומך ברוך לשם. וכבר פשט המנהג לומר סליחות וי"ג מידות בתפילת ערבית בליל יום הכפורים, ואין בזה כל חשש. ואם יש פנאי טוב לומר וידוי הגדול של רבנו נסים גם בליל יום הכפורים. והעיקר לאומרו בשברון לב ובדמע, כי שערי דמעה לא ננעלו. ועומדים שניים ליד הש"צ, אחד מימינו ואחד משמאלו.

 

 

 

 

יב. ישכימו להתפלל תפילת שחרית ולא יאריכו יותר מדי בפיוטים ובסליחות, כדי שיספיקו להתפלל מוסף לפני שיגיע זמן מנחה. וכן לא יאריכו במכירת המצוות של פתיחת ההיכל והקמת ספר תורה וריבוי עולים נוספים לספר תורה.