עוד לא טעמתם כלום

רבי נחמן מברסלב אמר ש"העולם לא טעמו אותי כלום עדיין". הרב ישראל יצחק בזאנסון נותן לנו דרך נפלאה לטעום ממשנתו של רבי נחמן ולזכות לגילויים המדהימים שבאים בעקבות הטעימה. מוכנים?

5 דק' קריאה

הרב ישראל יצחק בזאנסון

פורסם בתאריך 17.03.21

רבי נחמן מברסלב אמר ש"העולם לא
טעמו אותי כלום עדיין". הרב ישראל
יצחק בזאנסון נותן לנו דרך נפלאה לטעום
ממשנתו של רבי נחמן ולזכות לגילויים
המדהימים שבאים בעקבות הטעימה.
מוכנים?
 
 
"העולם לא טעמו אותי כלום עדיין. אילו היו שומעים רק תורה אחת שני אומר עם הניגון והריקוד שלה, היו כולם בטלים בביטול גמור. היינו, כל העולם כולו, אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם – הכל היו מתבטלים בכלות הנפש מגודל עוצם התענוג המופלא והמופלג מאוד מאוד" (רבי נחמן מברסלב, חיי מוהר"ן).
 
בטרם עלתה נשמתו השמימה, הבטיח רבי נחמן מברסלב שלא יעזוב אותנו. ואדרבה, אורו הגדול והנפלא ימשיך ביתר שאת ויתר עוז להדריך אותנו בחשיכה הגלותית שלנו, עוד שנגיע ליעד המובטח – תיקון העולם.
 
עיקר הישארותו של הצדיק בינינו, כידוע, מתבצע באמצעות תורתו: ספריו הקדושים שהשאיר אחריו ברכה כדי לעיין ולדבר בם, ולהוציא מהם שלל עצות, ישועות וסוגות, כדי שנשרוד את המבחן האחרון. כי כאשר צפה את העתיד להיות בעולם, בדור עקבתא דמשיחא (דור עקבו של משיח) – 'בירורים' בקליפות קשות – רבי נחמן ידע שלא ישרדו מבול זה של כפירה, אלא התמימים בעם שיחזיקו בתומתם. אומנם, ביודעו שהתמימות הזאת היא הכי קשה להשגה, לכן השיג כלים נפלאים כדי לאפשר לרכוש, ולו חלקית, את מידת התמימות כתנאי להישרדותנו. על זה נאמר "אשרי תמימי דרך" – אלה שמשתדלים ללכת בתום. כיצד? על ידי "ההולכים בתורת ה'" – זו התורה שעתידה להתגלות "אורייתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאיתגליא". לכל הנפלאות המדוברות כאן, ישנה גישה, שיטה ומתודה, המאפשרת באופן טכני לכל אדם בישראל להשיג, כפי ערכו, כפלי כפליים ממעלתו!
 
לחזק את המרוסקים ולהמריץ את הגיבורים, כיצד?
 
משנתו של רבי נחמן היא כל כולה עתידית, מושרשת במעיין הנחמה, גילוי מוקדם לאור הגנוז שיתגלה בביאת המשיח, ושדרכו יתבהרו כל מסתורי ההוויה, כולל אותם רזים הטמונים בתוך נשמת כל חי. השגתם תשפוך אור רב על כל אופני תפקודנו, כך שסוף כל סוף נתחיל להבין קצת את עצמנו. ובכן, כאשר לומדים את תורותיו של רבי נחמן מתחברים למחר המואר, שבשביל קרינה אחת זעירה ממנו כדאי כל האופל וכל הסבל. והתורה הזאת מנחמת, מחזקת את המרוסקים תוך שהיא ממריצה את הגיבורים. כיצד? היא מראה לנו את הכדאיות של קושי הגלות. שכן, אין נחמה אחרת בעולם אלא כשמראים לנו – ואף מוכיחים – את השכר המופלא המצפה לכל המתעודדים, אפילו אם בינתיים עוברים עליהם קשיים מרים עקב גסות הקליפות השוררות בימינו. והעיקר הוא, שלא נרים ידיים בשום פנים ואופן, כלומר שלא נתייאש.
 
כל זה נאמר כאשר לומדים את תורותיו של רבי נחמן אפילו באופן פשוט וגם ללא הבנה רבה. שהרי, הודות להכוונה החיובית שמאפיינים אותה היא מרוממת אותנו באופן פלאי, משום שכל כולה גדושה בעידוד, חיזוק ונחמה. קל וחומר, אם מתבוננים ומבינים שיש לכולנו חלק בה, כפי ערכנו, כולל בסודותיה המרפאים והמושיעים מכל הצרות.
 
הטרקלין של רבי נחמן
 
ברוב חמלתו על "דור עני כי אין עוזר" הורה רבי נחמן כיצד להיכנס לטרקלין שלו, לקבל ממנו את נחמתו, תוך הצעת שיטה ברורה ופשוטה:
 
קבעו לכם שני שיעורים יומיומיים בספרו המפורסם ליקוטי מוהר"ן.
 
שיעור אחד – מה שנקרא בקיאות בלשון חסידים, והוא הידע המקיף שנרכש דווקא בגריסה מהירה ללא ניסיון של מחקר, כי כאן החשיבות מתבטאת בכמות ובמהירות. בדרך זו מתרגלים לסגנון המיוחד, ועם הזמן גם בונים לעצמנו מילון מושגי יסוד שיהיה נחוץ ביותר להצלחת השיעור השני.
 
שיעור שני – נקרא עיון והוא כמובן העיקרי. האופן האידיאלי לקיים אותו על ידי שבוחרים תורה מתוך ארבע מאות התורות שבליקוטי מוהר"ן, לפי התחום שמעוניים לשפר (מידות, הישגים וכדומה. הבחירה קלה לפי מפתח העניינים שבראש הספר) ו'הולכים' עם התורה במשך תקופה מסוימת.
 
הבסיס לגישה זו הוא כלל פז שאין כדוגמתו: כל מאמר ומאמר ממאות התורות הללו בנוי כעין מעגל שסובב סביב נקודה מרכזית אחת, הנושא המרכזי שכל איבריו של המאמר, חלקיו וסעיפיו, מתחברים זה לזה באופן פלאי. הסוף מפרש את האמצע, שמפרש את תחילתו, שחוזר חלילה לסוף וכן הלאה, כך שלא נצטרך להקיש או להוביל מידע זר משום מקום אחר, אפילו מתורות אחרות (פרט לפירושם של המושגים שבשבילם הייבוא רצוי ואיננו נחשב לדרש, אלא להשלמת הפשט) כי הכל כבר מוכן ומזומן לנו כאן באותו השטח כדי להשלים את ההשגה שלנו.
 
וכלל זה נקרא מיניה וביה ונלווים אליו עוד 17 כללים נוספים (אותם אפשר למצוא בספרי בצורה מפורטת – מסילת הקשרים) והם טכניקות וכלים ליישם את הכלל העיקרי, איך לחבר את כל הפרטים להשלמת ההשגה.
 
השלבים המומלצים להכיר ו'ללכת' עם התורה הם:
 
בראש ובראשונה, מתאקלמים לאווירת המאמר על ידי קריאה יומיומית חוזרת, איטית ומתונה, ואם אפשר גם במנגינה ערבה.
 
רוכשים מחברת מיוחדת וכותבים בה את כל השאלות שעלו לנו דרך הקריאה, תוך כדי עיון קל ושטחי. והנה, להפתעתנו, בתום הכנה זו כבר נפלו מעצמן הרבה שאלות.
 
חוקרים במושגים העיקריים, כגון יראה, אהבה, מלכות וכדומה, המופיעים באותה תורה ומחפשים את פירושם בספרי הקודש.
 
חוזרים לכל המקורות המצוינים במראה המקומות. למרבית הפלא, אנו מגלים שכל פסוק וציטוט, כולל ההיקף שלו והמסתעף ממנו (כגון דרשות חז"ל ומדרשיהם) מתפרשים באופן מדהים על ידי עצם ההשגה, ועד כמה שהמסתעף מציטוט זה מוסיף מידע והבנה במה שאנו למדים. בשלב זה, שיעור העיון שלנו כבר נכנס בחיים שלנו ומאיר בהם זוויות בלתי צפויות.
 
ורק אז, נכנסים לגן עדן ממש, שהוא משנת התלמיד – רבי נתן מברסלב. יש לו דרושים ארוכים הנקראים 'הלכות', המבארים היטב את רוב התורות. על התורות שלא פורשו על ידו ישירות ישנם קטעים נפרדים המפוזרים בהלכות אחרות שמסבירים נקודה זו או אחרת. ציונם המדויק נמצא בספר המפתחות "פיתוחי חותם".
 
על כל תורה ותורה, על פי ציוויו של רבי נחמן שהורה לעשות מתורה תפילה (מהשכלה בסיס לדבקות) – חיבר רבי נתן תפילות יקרות שעניינן לזכות לקיים מה שנאמר במאמר, כי זה העיקר. לכן, לא יתכן עיון רציני ללא סיור מתמיד בעולמן הקסום של התפילות הללו, בפרט התפילה השייכת לתורה שאנו הולכים איתה. כל הזהיר לקיים שילוב זה מגלה מהר מאוד, שמלבד ההתרגשות הגדולה שמעוררות התפילות הן מהוות גם פירושים נפלאים שמוסיפים ניחוח לבבי לעיון השכלי.
 
כאשר זכינו לעבור בשלום את כל השלבים הקודמים, אנו מוכנים לגשת לשלב החשוב, בהא הידיעה, לעניין הפנימיות שבפנימיות, על ידי ריכוז עיוני בשאלות שהעלה שכלנו עד עתה, שאלות כאלו שאין ביקום יצור שיוכל לענות עליהן.
 
לאחר מכן, רצוי להשלים את עיוננו עם שאר המפרשים, שהעיקריים בהם הם: פרפראות לחכמה, באבי הנחל, יקרא דשבתא, זמרת הארץ, ביאור הליקוטים, עצות המבוארות, מי הנחל ועוד.  והעיקר – לכתוב את החידושים שזכינו להם על ידי העיון, שיהיו שמורים לעד. שהרי, חייב אדם להאמין שיש לבורא עולם נחת רוח גדולה מכל דבר טוב שעושים למען שמו, וכיוון שאין טוב אלא תורה, ודאי שזה חשוב למעלה מהכל. כי מי שאינו מאמין בחידושי עצמו הוא לקוי בענווה פסולה ומונע טוב מזרעו, כיוון שהסוד הכמוס אצל ההורים היא הירושה הרוחנית והנצחית שהם מנחילים לצאצאיהם, ואם לא ירשו את החידושים בזמנם, מה יישאר מהם?…
 
אולם, העיקר הוא לא לעזוב את התורה הנלמדת עד שנזכה להוציא ממנה את התמצית העיקרית: השגת השינוי לטובה בעצמנו!
 
מובטח לכל הצועד לתומו במסילה הנעלה המתוארת כאן שישיג דברים עליונים, שהחשוב מכולם הוא כאמור השגת סוד-עצמו. כי יש לכל אדם נקודת אור המיוחדת לו ואינה נמצאת אצל שום נברא אחר. ונקודה זו מחוברת באופן ישיר לנשמה הכללית – הצדיק, עד שבכוח גילויה מתחזק החיבור ומתעצם היצור. אומנם, מכיוון שהקליפה תמיד קודמת לפרי, ישנה גם שכבה של חושך המסתירה את אותו אור ומונעת ממנו להתגלות. שכבה זו גורמת לכל התקלות שמקורן בתחושת כישלון שחווה האיש הנעלה כאשר הוא נתקל בקליפה ובמניעות שהיא מעוררת כנגדו.
 
אך כנגד כל סוג של חושך, מניעה וייאוש, גילה רבי נחמן תורה מתאימה על מנת להכניע ולבטל את כל המניעות המיוחדות, את תחושות הכישלון והתבוסה, את ההרהורים על עזיבת השאיפות הנובעים מהתגברות הקליפות. כך שמי שמשיג ולו אחת מן ההשגות הללו – פירק, ביטל והכניע את החושך שלו, וזריחת אור נשמתו מתעוררת לקראתו, אשרי לו.
 
"הספר שלי הוא אתחלתא דגאולה" (תחילת הגאולה) אמר רבי נחמן.
 
ואתם, רוצים להיגאל? בבקשה, הדלת פתוחה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה