עושים סוף לשנאה!

באותו יום אשתי ואני אירחנו כמה חברנו בביתנו שבנתניה.

פתחנו את החלון ואפשרנו לאורחים ולנו ליהנות מהבריזה שהגיעה מהים. רק להסתכל על הים הגדול והכחול, זה משהו שמספיק לנקות את הראש ולתת לך הרגשת רוגע לא מהעולם הזה. עם חצי כוס יין לבן, הלילה הגיע בשלמות. כל הבעיות כמו התאדו ברקע החיוכים והשמחה שחצתה את גבולות והשולחן, כזו שלא הכרנו או חווינו מזמן.

ניסינו לשכוח מזה בכל דרך, אבל האורח הראשון בסופו של דבר הוציא את זה החוצה, את אירועי גל הטרור הנורא שעם ישראל חווה ומזעזע את חיי השגרה של כולנו.

התחלנו להתווכח. זה דבר שקורה בדרך כלל. היו כאלה שטענו שהתגובה הישראלית נכונה ומובנת, והיו גם כאלה שטענו שאפשר להסתכל על זה מ"התמונה הגדולה". מפה לשם האטמוספירה מלאת הרוגע פינתה את מקומה לוויכוח מתוח וצורם…

זה עצבן אותנו. את כולנו. אותו טרור, אותה סיטואציה. אותו סט של אופציות מוגבלות שהמנהיגים נאלצים להתמודד איתו בגלל לחצים מבית ומחוצה לו. הרגשנו לכודים.

ואז, הלהוט שבינינו, הנחוש מכולם, הימם את כולנו:

"אני באמת מצר על מותו של המורה שנרצח. כל חייו הוא עבד על עניין הדו קיום בין יהודים וערבים, ובסוף להיהרג מפעולת טרור זו טרגדיה נוראה".

ניסיתי לשבור את השתיקה.

"אתה בסדר? רוצה כוס מים או משהו?" שאלתי.

הוא חייך. גם זה היה משהו חדש.

"זה אני דב. רק קצת אחרת. בשיעור על שנאת חינם הרב אליעזר רפאל ברוידא באמת נתן לי חומר למחשבה".

"אבל אני אוהב אותך ארי, אתה יודע את זה".

"גם אני אוהב אותך, אבל אני מתכוון לאיך שיהודים מרגישים אחד כלפי השני. אני גר ביהודה ושומרון. אתה יודע מה אני מרגיש כלפי השמאלנים. טוב, עכשיו זה כבר לא רלוונטי".

הכוס נפלה מהידיים של אשתו. אף אחד אפילו לא שם לב.

מאמרים נוספים בנושא:

סיפור של אהבה ושנאה

מה ירפא אותנו משנאת חינם?

פעם היו שני חברים
למה? שנאה שחצתה גבולות
עדיין בוער

מעל לגבולות השנאה

מדברים מאהבה

בכוח האהבה
אהבה, זה מה שצריך
הקב"ה אוהב אותנו

כי אנחנו גם וגם

"טעיתי כשראיתי רק את הרע בכל אדם. טעיתי כששללתי אדם רק בגלל הדעות הפוליטיות שלו. הן בקושי משקפות, אם בכלל, את הטוב, הענווה וההגינות שלו. שאלוקים יסלח לי".

אשתו התחילה לחייך.

"אבל מעכשיו ואילך מבחינתי כל יהודי הוא אדם נפלא! ולא משנה לי אם הוא חילוני, דתי, או אפילו מקהילת הגאים! הדבר החשוב והעיקרי הוא – הדברים הטובים שהאדם הזה עושה בחייו!"

ואז הוא הסתכל עלי במבט מפוקס שלא ראיתי עליו אף פעם.

"דב, סיימתי את שירות המילואים שלי. אני כבר בן 52. זאת התרומה שלי, אלה הם מאמצי המלחמה שלי!"

"וַיַּעַן כָּל אִישׁ רָע וּבְלִיַּעַל מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ עִם דָּוִד וַיֹּאמְרוּ יַעַן אֲשֶׁר לֹא הָלְכוּ עִמִּי לֹא נִתֵּן לָהֶם מֵהַשָּׁלָל אֲשֶׁר הִצַּלְנוּ, כִּי אִם אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְיִנְהֲגוּ וְיֵלֵכוּ. וַיֹּאמֶר דָּוִד לֹא תַעֲשׂוּ כֵן אֶחָי אֵת אֲשֶׁר נָתַן ה' לָנוּ וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ וַיִּתֵּן אֶת הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ בְּיָדֵנוּ. וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ. וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל א ל, כב-כה).

ואני תוהה ביני לבין עצמי, אם דוד המלך ע"ה ציווה כך מכיוון שידע שלמרות מיקומך בזמן המלחמה, או בזמן שלום, הייתה זו כל פעולה שלך שתקבע את היציבות שבורא עולם נתן לנו. בין אם זה צה"ל או המשטרה ששומרים ומגנים עלינו בשקדנות ובמסירות שלהם בכל רגע, אנחנו חייבים להיות דרוכים ולעמוד על המשמר ולא לראות שום דבר רע אצל אף אחד מעם ישראל! אלא רק את הטוב!

החבר היקר שלי שינה את כל זווית הראיה והאמונה שלו ב-180 מעלות כדי להבין את האמת הזאת, שזהו, עושים סוף לשנאה!

וואו! אני לא מאמין!…