על פרשת דרכים

אחד המקומות אליהם, לא פעם, מגיע אדם בחייו היא פרשת דרכים. מקום של החלטות והכרעות גורליות עצומות. אבל לא רק האדם, אלא אף אומה שלמה, כמונו כיום.

4 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 06.04.21

אחד המקומות אליהם, לא פעם,
מגיע אדם בחייו היא פרשת דרכים.
מקום של החלטות והכרעות גורליות
עצומות. אבל לא רק האדם, אלא
אף אומה שלמה, כמונו כיום.

עם ישראל עומד בפני שורה של החלטות גורליות נוכח האתגרים הקשים מבית ומבחוץ. בעוד מספר שבועות, תהיינה בחירות. בינתיים, לא יודעים מה לעשות. מתקפה נגד המחבלים בעזה עלולה לעלות במחיר דמים, ואילו הבלגה כרוכה בהמשך סבלם של תושבי דרום הארץ, למרות הפסקת האש שמופרת מדי יום. התקפת מנע נגד אירן הינה מסובכת ביותר והיא הימור עצום, ואילו כל יום של תוקפים הינו קרוב יותר לשעת האפס שבה נעמוד תחת איום של מתקפה גרעינית, לא עלינו. כך לגבי מה שקורה בגבול הצפון, וכן עם מצב הכלכלי.

בלשון חז"ל, אנו עומדים על פרשת דרכים. וזה, כמובן, רק לטובתנו, מכיוון שפרשת דרכים מסמלת חשבון נפש, והלוואי והיה חוק חובת ההתבודדות במדינה, שברגע אחד כולם מחויבים לערוך חשבון נפש, פרטי ולאומי. היות ולא יהיה חוק כזה, לפחות בכנסת הנוכחית, הבא נתבונן בחשיבותה של "פרשת דרכים" לגבי הפרט:

חז"ל תיקנו תקנה מעניינת, כמאמר של רב יוסף (נדרים ח, ע"א): "נידוהו בחלום, צריך עשרה בני אדם להתיר לו…ואי ליכא ליזיל וליתב אפרשת דרכים", כלומר, אם אינו מוצא עשרה, שילך וישב על פרשת דרכים. אבל למה דווקא בפרשת דרכים? הרי חז"ל יכלו לשלוח את המנודה לבית המדרש, לשוק, או למקום ציבורי אחר שבו מצויים תדיר מניין אנשים מקובצים. בעזרת השם, לחז"ל הייתה כוונה כמוסה בעצתם, משום שפרשת דרכים מרמזת על ארבעה עניינים עיקריים המשפיעים על רוחניותו של האדם – בחירה חופשית, תשובה, התחברות עם יראים וקשר עם רב.

בחירה חופשית – פרשת דרכים היא רמז לבחירתו החופשית של כל יהודי, בכל רגע ורגע, בכל מצב ובכל הכרעה והחלטה. אדם ניצב בין יצרו הטוב לבין יצרו הרע, בין לשמה ובין שלא לשמה, בין רצונו לבין רצון אחרים, וכמו בכל בפרשת דרכים – דרך אחת פונה לכיוון אחד ואילו הדרך שנייה לכיוון האחר. לפעמים, הבחירה תלויה בדקויות עצומות, שחוט השערה בלבד מבדיל בין רצון השם לבין ההיפך, חס ושלום, בין גן עדן לבין גיהינום. אם כן, ישנו דבר אחד בלבד שבעזרתו אדם יכול לפלס את דרכו ולהגיע אל יעדו בשלום – התורה הקדושה, עליה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז).

תשובה – פרשת דרכים מסמלת תשובה. כאשר אדם נוטש את דרכו האיוולת ובוחר בדרך חדשה, הוא מבצע תפנית חדה מדרך המוות לדרך החיים. "פרשה" באה מלשון לפרוש, ו"דרך" משמעותה דרך חיים. פרשת דרכים מעידה, אפוא, על פרישה מדרך לא טובה ועלייה על דרך חיובית – זאת אם בחירתו של האדם נכונה, כמובן.

התחברות עם יראים – יושבי קרנות, הניגוד הגמור לעובדי השם המוקירים כל רגע ומנצלים את כל זמנם לתורה ולמצוות, הוא מושג המתאר סוג אנשים העוסקים בדברי הבל ובביטול הזמן, כגון אלה המתקבצים בקרן רחוב, שהיא לצד פרשת דרכים. כאשר יהודי פורש מחברה ריקנית כזו הוא משנה כיוון – נוטש את קרן הרחוב או את בית הקפה ויושביהם ופונה אל בית המדרש ויושביו. זאת פרשת דרכים. לרוב בני אדם יש דמות מרכזית המשפיעה על חייהם, לעתים איזה גיבור מעולם של דמיונות. אולם כשאדם בוחר מורה דרך אמיתי לחייו – רב מובהק שייתן לו דרך לימוד ודרך לעבודת השם – הוא זוכה להתחברות אמיתית, במקום לחפש את מי שיועיל לו מבחינה גשמית או את מי שנערץ בעולם של הבל. זאת נקראת עלייה על דרך המלך – דרך עבודת מלך מלכי המלכים הקב"ה.

הגמרא מספרת משל (סוטה כא, ע"א): "אדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפתחים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך. נזדמנה לו אבוקה של אור וניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך. הגיע לפרשת דרכים – ניצל מכולם".

בעזרת השם, אבוקת האור היא רמז לתורה. אם כן, כיצד התורה מצילה מן קוצים, פחתים וברקנים, שהרי רק בכוחה של פרשת-דרכים להציל מן החיה רעה ומן הלסטין? אפשר לומר ש"קוצים" מרמזים לכל אותם הדברים שהנשמה הקדושה קצה בהם – איסורי תורה למיניהם. "פחתים", הינו לשון בור או מלכודת, סמל למצבי מכשול של היצר הרע וחילותיו הבאים ללכוד את האדם מכיוונים חיצוניים, קרי מהעולם הרחב, ולהפילו בפח. "ברקנים", לשון ברק, מרמז על עולם של גשמיות ושקר, המנסה להטעות את האדם באמצעות חפצים מבריקים המושכים את העין וגונבים את הדעת.

חשיבות הקשר עם רב – אדם הלומד תורה לבד, בלי רב, יכול להינצל בדרך כלל משלושת סוגי המכשולים הנ"ל – קוצים, פחתים וברקנים. קל לו להבחין בין אור התורה ובין החושך של עולם ההבל. אך קשה לו מאוד להכיר את החיה הרעה אשר בקרבו – היצר הרע הפנימי – שלפעמים מעמידה פנים כאחת מחיות הקודש. כאמור, ישנו יצר הרע חיצוני הבא לאדם מכל מיני גירויים סביבתיים, סתם פחתים שצריך להיזהר מהם. אך החיה הרעה הפנימית, היצר הרע המכרסם בתוך האדם, זה שנמצא במלחמה מתמדת עם נשמתו הקדושה, הוא הרבה יותר מסוכן והרסני. לא רק שקשה להכיר אותו אלא לא פעם מסתבר שקשה מאוד לזהות אותו, כי לעתים הוא מופיע לפני האדם בלבוש ‘ראש ישיבה’ עם חומרות ודקדוקים, וצריך עצה ועזרה להינצל ממנו. גם הליסטים, אותם המזויפים בעלי חזות כשרה המנסים לשדוד הן את רוחניותם והן את גשמיותם של יהודים תמימים המחפשים את קרבת השם יתברך, אף הם קשים מאוד לזיהוי. להינצל משני אלה צריך סייעתא דשמיא ורב צדיק ותלמיד חכם, שהוא ה"פרשת דרכים", זה שמפרש את דרך התורה למעשה – השקפה, הנהגה, הלכה ברורה ודעת תורה – ומסוגל ללמד את דרך השם למבקש. ובעזרת השם זוהי הכוונה: "הגיע לפרשתדרכים – ניצל מכולם".

לאור הנ"ל, מובן לשון "פתח עיניים" (בראשית לח, יד), כפי שהתורה הקדושה קוראת לפרשת דרכים בפרשת ויצא, בעניין יהודה ותמר. הרב הצדיק פותח את עיני המבקש לאמיתה של תורה ועבודה. במקרה של תמר, הקב"ה בעצמו פתח את עיניה ונצנץ במוחה רעיון נועז בעזות דקדושה, מחשבה שפרצה את גדרות הייאוש והביאה לא רק לישועתה, אלא לישועתם העתידית של כלל ישראל, שמשיח צדקנו יצמח ממנה.

פתיחת עיניים מסמלת בעיקר את ישועת הפרט, כאשר יהודי עומד על פרשת דרכים, אז הקב"ה פותח את עיניו להבלי חייו הקודמים ומאיר עליו את נועם החמימות של אורו, התענוג הרוחני שמצפה לו בדרך התורה ומצוות. אין בעולם בעל-תשובה שאינו מתגעגע במשך כל ימי חייו לאותה הרגשה של חום והארה פנימית שחש, כאשר הקב"ה פתח את עיניו לראשונה. זוהי "ישועת ה’ כהרף עין", שהישועה היא אותו רגע נפלא כשהקב"ה פותח לנו את העיניים, וכן לכל כלל ישראל הקרובים והרחוקים, בקרוב ממש, אמן.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה