ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות התורה – כז סיון

גרסינן (בב"ב ע"ח ע"א): אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב (במדבר כא, כז): על כן יאמרו המושלים בואו חשבון. המושלים, אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון, בואו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה. הפשט הפשוט ידוע, שזה לעולם וזה לזמן, וגם שזה תענוג קלוש מאוד וזה תענוג נורא, ששעה אחת של קורת רוח בעולם הבא היא יפה מכל חלקי התענוג של העולם הזה, וכן להיפך לעניין העבירה.

 

ועוד נראה לי, שיצייר בנפשו שכף מאזניים עומד לנגדו, ובצד אחת כתוב ההפסד שיגיע לו על ידי קיום המצווה, ובכף כנגדו כתוב השכר, ותראה כי כף השכר מכריע הרבה הרבה יותר, עד שכמעט אין נראה כלל זה הכף נגדו, ועל ידי זה ינגף היצר הרע. וכן להיפך בעבירה, יצייר שבצד אחד של הכף עומד התענוג של העבירה, ובכף שכנגדו רואה את המשחיתים עומדים ומחשבים עליו לייסרו ביסורים קשים ומרים. תבנה ותכונן – תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא. עד כאן לשון הגמרא שם.

 

 

 

והנה על כל העוונות יוכל האדם לטעות בנפשו ולומר נקי אנכי, שאני שומר שבת ומניח תפילין בכל יום וכדומה שאר מצוות, אבל על המצוות עשה והלאוין התלויים בחלק הדיבור, אמרו לנו חז"ל, שכולם בלשון הרע, ושם לשון הרע כולל כל חלקי דיבורים האסורים [והגם שהגמרא מקשה: בלשון הרע סלקא דעתך? אלא אימא, באבק לשון הרע – כבר הרמב"ם, שאנו בדורותינו הלואי שננצל מלשון הרע עצמו].

 

 

וגם אנו בעצמנו כולנו מודים לזה, שכשנשאל לאדם לבין עצמו: אמור לי ידידי האמת, האם תחשוב בנפשך שאתה שומר את התורה? יענה לך: בדרך כלל אני שומר התורה. ואם תשאלו על חלק הדיבור: אמור לי האמת, האם אתה שומר העניינים התלויים בחלק הדיבור לפחות בחלק קטן בחייך, דהיינו חלק רביעי מחייך או חלק עשירי מחייך לפחות? יענה לך במר נפשו: אינני זוכר אם שמרתי אפילו חודש אחד מימי חיי כראוי. (זכור למרים לח"ח זצ"ל פ"ד).