פלישת האיגואנה

כמה דברים גרמו לי להעלות חיוך באותו בוקר. מה חיוך? צחוק מתגלגל. אחד מהם זו התמונה משמאל.

אבל יותר מכל, היה זה הסרטון המשעשע שאחותי שלחה לי.

במקרה שעדיין לא הצלחתם להבין מי זה היצור הזה, אז תכירו: איגואנה. (אני חושבת…) בכל מקרה, איגואנות משוטטות להן בדרום פלורידה להנאתן ובחופשיות, משל היו בעלת הבית. הן יכולות לשוטט להן בצדי הדרכים ולהסתכל במבט מפחיד עד מוות על רוכב האופניים שיחלוף לידן, והמסכן בטח מרוב בהלה ייפול לצד על השיחים, במקרה הטוב.

אתמול האורח הלא קטן הזה, שידוע גם בכינוי ביג איג (איגואנה גדולה), החליט לעשות טבילה מרעננת בבריכה בביתה של אחותי. היא הייתה בתוך הבית כשהבחינה בו נהנה מקרני השמש על שפת הבריכה. מכיוון שביג איג חשב שהמקום בבעלותו הוא דרש כיסא נוח ומיץ פירות עסיסי… עכשיו ברצינות, איזו איגואנה שמחזיקה מעצמה משתזפת בלי האקססוריז הנצרכים לשיזוף יוקרתי שכזה? סתם שאלה.

ובימינו, כשכולם רצים לתעד את הסיטואציה ולהשוויץ אחר כך עם כל החבר'ה זה גם מה שקרה לאחותי. היא יצאה החוצה לצלם את הדרמה. אבל לו רק ידעה שבאותם רגעים שיצאה עם המצלמה לתפוס את הכוכב כשהיא צורחת, מה שגרם לאיגי לקפוץ ראש לתוך הבריכה – היה הקטע שהפיל אותי. מה הפיל? חנק אותי מצחוק.

אוי, כמה שצחקתי. לא הפסקתי לצחוק כשהיא צרחה מרוב פחד כשהיא מסתכלת בחסר אונים על ביג איג קופץ לתוך הבריכה שלה.

הדרמה הפכה לקומדיה שלוקחת את כל הקופה ברגע שבעלה קפץ למים עם רשת וניסה לתפוס את ביג איג. ואחרי שתפס אותו, הוא רץ אחרי אשתו, כלומר אחותי, כשהיא צועקת…

בקטע הזה הצחוק הפך למשהו היסטרי. קינג דויד לא הבין על מה כל המהומה, אבל כשהוא ראה במה מדובר גם הוא הצטרף לחוויית הצחוק המדבק.

את הסרטון הזה ראיתי לפחות 24 פעמים באותו יום.

וצחקתי. כל. פעם. מחדש.

מאמרים נוספים בנושא:

לעשות מהלימון לימונדה

לראות ולהאמין

חלון יפה

כשההזדמנות דופקת בדלת

מתנות קטנות

בוקר לא רע, אחרי הכל

הכל מתנה

חלב ועוגיות

הכובע של מירי

מילים קטנות

וכמו תמיד, גם ביג איג לימד אותי שיעור רוחני מאלף. והנה, אני מעבירה לכם את המסר שלו (וגם את זה של ביג איג באופן אישי):

"את רואה אותי ככה" הוא אמר לי בקול שקט וכואב, "שוכב על שפת הבריכה היוקרתית הזו ונראה זוהר מהרגיל עם ציפורניים ארוכות וקשקשים נוצצים, אבל את לא רואה את כל התמונה. את לא רואה איזה סוד כואב אני סוחב איתי כשאני משוטט לי ברחובות פלורידה. את חושבת שזה מגניב שאנשים אחרים צורחים מפחד ומביעים שאת נפש כשהם רואים אותי? בתוך תוכי אני מאוד עצוב כי אף אחד לא רוצה להיות חבר שלי. את חושבת שאני מתהלך לי ברחוב להנאתי ובחופשיות, אבל את לא מתארת לעצמך איזה מטען מכביד ומכאיב אני נושא איתי, כי ברגע אחד אני יכול להפוך לגויה זרוקה באמצע הכביש".

"יו… ביג איג, אני ממש מתביישת" אמרתי לו, "מצטערת שדנתי אותך לכף חובה. ראיתי רק את מה שקורה כלפי חוץ, אתה יודע, הצעקות, הפחד… לא מעבר לזה".

"טוב, זה בגלל שאת רדודה ומפוקסת רק על עצמך" הוא השיב.

"וגם נורא שטחית" הוספתי.

נשמע לכם מוכר?

אתם מבינים, אנשים שמפוקסים על עצמם ואוהבים לשפוט אחרים ולדון אותם לכף חובה מבוססים על הזוהר של כל תמונות הסלפי שצילמו והעלו בהינף קליק לפייסבוק, ומשדרים חיים שגורמים לנו לקנא.

זה מזכיר לי זוג שהכרתי לפני כמה שנים שפרסמו בכל הזדמנות פוסטים מזוגיות מוצלחת, חיי משפחה שגורמים לך לרייר כשאתה מסתכל עליהם, חופשות חלומיות… בקיצור, משפחה מושלמת עם חיים עוד יותר מושלמים. חודשים ספורים אחרי הפוסטים האלה, כל התמונות של הבעל הוסרו והאישה שינתה את הסטטוס שלה ל"רווקה".

והייתי רוצה להוסיף, שכאשר מישהו מתעצבן או מפגין התנהגות לא הכי מחמיאה ולא הכי וראויה, עשו את הדבר הטוב – קחו צעד אחד לאחור ותנו לאדם הזה ליהנות מהספק. באמת שאין לכם מושג איזה סוד כואב מסתתר מתחת להרבה שכבות חיצוניות בעזרתן הוא מנסה להחביא את הכאב.

אז לפני שאתם מתחילים לשפוט אחרים או מפנטזים על להחליף את החיים שלכם בחיים של מישהו אחר, עצרו ושאלו את עצמכם את השאלה החשובה הזו:

מה ביג איג היה עושה?

בינתיים, אני הכי שמחה שאחותי לא קוראת את המאמרים שלי.