פרשת השבוע בא – הגשר צר? אל תפחדו!
העולם מלא בסוגים שונים של פחדים ואנחנו צריכים לעבור את הגשר בלי פחד, לשחרר את הרצון לשלוט במצב, כי החופש שלנו תלוי בשחרור מהפחדים שהתקבעו בתוכנו.
אדם מלא פחדים, כל מיני סוגים של פחדים ממלאים את המציאות שלו. כל גיל והפחדים שלו – כתינוקות אנחנו מפחדים מהשונה והזר, אחר כך מתפתחת חרדת נטישה, מאוחר יותר מגיעים פחדים שקשורים לעולם הדמיון. וכמבוגרים, אנחנו מתקבעים עם כל הפחדים הקדומים שלנו ומתווספים לנו עוד כמה, פחד מחסרון פרנסה, פחד ממחלות, ממלחמות, מאובדן, מבדידות, פחד מהלא נודע, הפחד לא להיות נאהב, פחד לא להגשים את עצמנו, והרשימה עוד ארוכה…
פחדים וחששות אלו המלווים את חיינו מונעים מאיתנו להתקדם. ולמרות שפחדים אלו לא מבוססים על שיקול דעת ואין להם הכרח בהגיון, בכל זאת, אנחנו סוחבים אותם, נותנים להם להשתלט עלינו להתקבע אצלנו בתודעה.
אחת הסיבות לכך היא – כי יש לאדם פחד לעזוב את הפחד, האדם מרגיש נוח עם הפחדים המוכרים לו, כי הדבר שהכי מפחיד את האדם הוא הפחד מהלא נודע – זה שורש כל הפחדים. אדם רוצה לשלוט במצב, להבין מה קורה ולדעת לתכנן מה יהיה. כשהוא נכנס לחוסר וודאות לגבי עניין כלשהוא, הפחד מתעורר בטבעיות כדי לתווך בין הרצון שלו לשלוט במצב לבין חוסר השליטה שלו. זה תפקידו של הפחד – להחזיר את האדם לשליטה, או יותר נכון לדמיון השליטה.
וזה שמצווה התורה על משה רבינו, כלומר לנקודת האמת לאמיתה הנמצאת אצל כל יהודי: בוא אל פרעה – תעמוד מול הפחד, מול האויב הגדול שלך, זה שמחליש כל כוחותיך ולא מאפשר לך לעשות את הדברים שהחופש שלך תלוי בהם. אל תפחד לעמוד מולו, כי בכל פעם שתתייצב מולו תראה הוא שהוא יותר דמיון ממציאות, או שהוא כלל לא קיים, כי האדם מתיירא ומפחד על פי רוב מדברים או מבני אדם שאינם יכולים להזיק לו כלל, אך אם ייתן דעתו היטב יראה בבירור שכל היראות והפחדים שהיו לו היה הכל שטות והבל, וכי מה יעשה לו אדם?!?…
זה הכלל והעיקר: שלא לפחד כלל, כי העולם כולו הוא גשר צר מאוד…
ואם בכל זאת מפחדים זה "כי יש דבר אצל האדם, שמאותו הדבר הוא מתיירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מתפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בברור חזק שאותו העניין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאוד ממנו, כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד". דבר נוסף זהה שרבי נחמן מברסלב מדבר עליו הוא הרצון של האדם לשלוט במצב, שהמציאות תהיה מובנת לו על כל צדדיה, ברגע שיש משהו שחורג ממסגרת ההבנה שלו הוא מפחד.
לכן הכלל והעיקר הוא – שלא יפחד כלל כי העולם כולו הוא גשר צר מאוד. העולם מלא פחדים וצריכים לעבור את הגשר בלי פחד, לשחרר את הרצון לשלוט במצב, כי החופש של האדם תלוי בשחרור מהפחד. וכדי להשתחרר מהפחד צריך להיות בהרפיה, לוותר על בחינת "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקים" ולהיות בבחינת "הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹקים".
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור