פרשת השבוע עקב – שבת: אמונת חידוש העולם

אחד הטעמים המרכזיים לשמירת השבת היא אמונת חידוש העולם, כשאדם שומר שבת הוא למעשה מעיד על אמונתו "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם" (שמות כ).

ואמונה זו, היא האמונה הבסיסית ביותר, ממש יסוד היסודות של האמונה. לכן פתחה התורה בבראשית עם אמונה זו, להודיע לכולם: 'לעולם הזה יש בעל בית שברא את העולם יש מאין בששה ימים ונח ביום השביעי'.

כשאתה נח ביום השביעי, ביום בו גם הבורא כביכול נח, זו העדות השלמה לאמונה שלך. זה הטעם העיקרי לשמירת שבת – לזכות לאמונת חידוש העולם, לכן אומרים בקידוש "זיכרון למעשה בראשית", שנזכור אמונה זו, העולם לא קדמון, הוא עולם מחודש.

ויש לאמונת זו השלכות עצומות בחיי היום יום שלנו, כי כשאדם מאמין בחידוש העולם הוא יודע שגם הטבע הוא השגחה, ועל ידי תפילה מהלב יכולים לשנות את הטבע, כי 'הטבע מחייב כן והתפילה משנה את הטבע'.

אדם כזה, שיש לו אמונת חידוש העולם חזקה בלב, גם כשהוא שומע על איזו גזירה או מחלה, הוא לא נבהל ולא מתבלבל, הוא מאמין באמונה שלמה שישראל מעל המזל, כמו רבי חנינא בן דוסא שראה את בתו עצובה כשהחליפה בין פך השמן לחומץ וחששה שלא תהיה אורה לשבת, ואמר לה: אל תדאגי בתי, מי שאמר לשמן שידלוק יאמר לחומץ וידלוק. וכך היה, שדלק החומץ כל השבת ואף הביאה ממנו אור להבדלה. 

ולמה זה היה פשוט אצל רבי חנינא? כי בתפיסת עולמו גם שמן שדולק זו השגחה. כל חוקי הטבע הם השגחה. זה שיש בתוך השמן יסודות כימיים שנדלקים יחד עם הפתילה זה לא חוקי טבע, זה בגלל שככה הבורא רוצה שיהיה הטבע של השמן, ובתפילה מתחברים לרצון העליון.

וזה שאומר רבי נחמן מברסלב, שצריכים לראות גם את הטבע כדבר נס ולא לכסות את הניסים בטבע, כי מי שלא רואה את הטבע כדבר נס, סופו לראות גם את הניסים כדבר טבעי; ומי שרואה את הטבע כנס מתחבר לתפילה ופועל ישועות בעולם.

והתפילה נמשכת מקדושת שבת, שהיא יסוד היסודות ושורש השורשים של האמונה, לכן ממנה דווקא מקבלים את האמונה בחידוש העולם, להאמין שהבורא מחדש בכל רגע את כל המציאות, שהשם יכול בין רגע לרפאות אותך, לתת לך פרנסה בשפע – זו אמונת חידוש העולם, להאמין שהקב"ה מחדש אותך עכשיו בזמן שאתה קורא את השורות הללו.

וזה מה שהכי הרבה מרחיק אותנו מן האמונה, כי אנחנו רחוקים מאמונת חידוש העולם, כי מאחר שמה שאנו רואים בעיניים הוא 'עולם כמנהגו נוהג' נדמה לנו שהכול על פי טבע. ובאמת, אם היינו מתפללים היינו רואים במו עינינו שהתפילה משנה את הטבע. וכשרואים שתפילה פועלת מבינים שבאמת אין טבע, הטבע עצמו כפוף להשגחה.

מטעות זו גם נמשך מה שאנשים הופכים את האמצעי לעיקר, כאילו שמה שקובע כמה כסף יהיה להם היא העבודה, ומה שקובע את מצב הבריאות הם הרופאים, ובאמת זה לא כך. כל אלו האמצעים כפופים לתפילה של האיש הישראלי, שהשם יתברך נתן לנו בכוח הדיבור אפשרות להיכנס לחדר הבקרה של היקום, להיכלל בשורש הבריאה שהיא דבר ה', ועל ידי זה להיות מושל בטבע, מושל במלאכים, מושל בכל העולמות.

לתפילה שלנו יש כוח לברוא שמים וארץ חדשים, לשנות גורלות ולפתוח את המזל, זה עיקר אמונת חידוש העולם, אמונה אותה מקבלים משבת.