צלחת פאצ’ה ורפואה שלמה

את המראה הזה הם לא ישכחו
לעולם. צלחת מלאה בפאצ'ה וטונות
של מבוכה היו גולת הכותרת של
אותה שבת. איך הוא עשה דבר כזה?
 
 
אם אתם לא יודעים מה זה פאצ'ה, אז תרשו לי לעדכן אתכם. מדובר ברגלי עוף קרושות, ג'לטיניות כאלה, מאכל מסורתי של המטבח האשכנזי. התגובות למאכל שכזה עשויות להיות קיצוניות – מצד אחד, החסידים ושוחרי הרגל הקרושה מגלגלים עיניים מרוב התענגות. ולעומתם, יש את אלה שמחליפים צבעים למראה הרגל עם הג'לי הרוטט…
 
אבי ז"ל היה יהודי אוקראיני. גן העדן שלו עלי אדמות היה צלחת מלאה ברגל קרושה, לחם כהה וכוסית סמירנוף. אני בטוח שעכשיו בגן עדן השמימי הוא חווה תענוגים של עולמות עליונים, אבל זה כבר סיפור ליום אחר…
 
אתם חייבים להבין עובדה חיונית וחשובה כדי להעריך את הסיפור שיבוא בפסקה הבאה: פאצ'ה מצופה בג'לי שנמס, אם היא לא נמצאת במקרר. בטמפרטורה גבוהה הג'ל הזה פשוט הופך לנוזל דביק.
 
מאמרים נוספים בנושא:
החסד תמיד שם
לא כואב, לא שווה
הברכה שאחרי  הכאב
 
אחרי שעברתם התמחות מזורזת בכל הקשור לרגלי עוף ג'לטיניות, הנה הסיפור הנפלא על הטולנר רבי מבית וגן שבירושלים זי"ע, כפי שסופר על ידי הרב יוחנן טברסקי זצ"ל לחבר קרוב שלי.
 
לטולנר רבי הייתה אהבה עצומה וחמלה גדולה על כל אדם שהגיע אליו. פעם אחת הגיע אליו אדם שפרץ בבכי קורע לב במשך חמש דקות, עד שמרוב בכי לא הצליח להוציא אפילו מילה אחת מהפה. הרבי ניסה לפייס ולהרגיע אותו, לעזור לו בכל מה שאפשר. אחרי שנרגע, הוא הסביר לרבי שעבר בדיקות מקיפות ונודע לו שהמחלה ממנה הוא סובל היא סופנית ואין הרבה מה לעשות, כפי שהסבירו לו הרופאים, מכיוון שהיא התפרצה ושלחה גרורות לאיברים נוספים בגוף. הוא היה חסר אונים, על פי הערכת הרופאים נותרו לו שלושה חודשים לחיות.
 
הרבי לקח את הסיפור שלו באופן אישי לטיפולו המסור והבטיח לו שהוא יתפלל עליו כל יום.
 
במשך ימים ושבועות הרבי התפלל, אבל לא רק שלא היה שינוי במצב, אלא הייתה החמרה – החולה אושפז בבית החולים. הטולנר רבי היה ידוע ברוח הקודש שלו וביכולת שלו, לפי הדרגה הרוחנית העצומה בה היה, להבין למה התפילות שלו לא פועלות.
 
* * *

בית הכנסת של הרבי היה קטן מאוד, בערך בגודל דירת שני חדרים קטנים בבית וגן. שבת אחת, אחרי תפילת שחרית, הוא אמר לנכדו (שהיום הוא הרבי של החסידות) לגבאי בית הכנסת ולעוד כמה תלמידים "בואו נלך לבית הכנסת של הרב קופל זילברברג ונגיד 'מזל טוב', לאחד מתלמידיו נולדה בת והוא עורך את הקידוש".  כשהוא מלווה בנכדו, הגבאי ומספר תלמידים הוא יצא לדרך. הוא הגיע בדיוק לקידוש והתיישב בראש השולחן, מול הרב זילברברג. השולחן היה עמוס בדברי מאפה, הרינג ודגים מעושנים, קוגל, ומשקאות לרוב ו… פאצ'ה. הרבה פאצ'ה. וכאילו לא ראה אוכל מימיו, הוא משך את צלחת הפאצ'ה, בירך ברכת "שהכל", לקח חתיכה אחרי חתיכה מצלחת הפאצ'ה, תוך שפניו מתלכלכות והזקן שלו מתמלא ברוק וחתיכות ג'לי שנפלו עליו. הגבאי ונכדו רצו שהאדמה תפער את פיה ותבלע אותם בעודם יושבים על הכסא, אף מילה לא תוכל לתאר את המבוכה הגדולה שחשו. למה הרבי מתנהג כך? איש לא ידע…
 
הרבי, שפניו וזקנו היו מלוכלכים בירך ברכת "בורא נפשות", קם, אמר "מזל טוב" לאבא הטרי והתכונן לצאת. אך רגע לפני שיצא הוא לקח את חתיכות הפאצ'ה שנותרו בצלחה ודחף אותן לכיסו. אחרי ההסבר שקיבלתם על הג'לי שנמס מיד בטמפרטורה חמה, אתם מבינים שמהכיס של מעיל השבת של הרבי החל לנזול ג'לי שהפך לנוזל דביק. אסון, היה הכותרת של אותו מעמד…
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
מילים  קטנות
מתחת לשטיח הרגשות
איש  הדבורים
 
בחוץ, כשהם צועדים ברחוב הפסגה חזרה לבית הכנסת, הנכד והגבאי החליפו צבעים כמו גרביים. מה בדיוק הרבי עשה?!? הוא התנהג יותר גרוע מהברברי הכי מתורבת שישנו… ולא רק שהוא נראה נורא, עכשיו הוא גם הריח שום ורגלי עוף. כשדמעות בעיניו פנה הנכד לסבו ושאל אותו, "סבא, למה עשית דבר כזה? למה הבכת את עצמך?"
 
והטולנר רבי השיב, "לא הייתה לי ברירה. לא משנה כמה התפללתי על אותו יהודי חולה, לא משנה אילו פעולות עשיתי בשבילו, התפילות שלי פשוט לא נענו. החלטתי 'להכריח' את בורא עולם לקבל את התפילות שלי, לכן ביזיתי את עצמי בצורה שכזו, כשכל הכוונה בביזיון הזה תהיה לזכותו ולרפואתו השלמה של החולה".
 
הצוות הרפואי במחלקה האונקולוגית בבית החולים שערי צדק שבירושלים נותר פעור פה. ימים בודדים אחרי אותה שבת החולה החל לגלות סימני החלמה! וזמן קצר לאחר מכן כבר לא נותר זכר מאותה מחלה ארורה שקוננה בגופו.
 
* * *
 
אם רק היינו יודעים עד כמה יקר הביזיון והרגעים שבאים אחריו, היינו מחפשים אחריו כמו אחרי אבנים יקרות. חז"ל מלמדים אותנו שלכמה דקות של מבוכה יש ערך רוחני עצום שמסוגל לכפר ולבטל את הגזירות והדינים הכי קשים שיש על האדם, אפילו דין מוות חלילה.
 
אז אם מישהו העליב או ביזה אתכם, רגע לפני שאתם משתלחים בו, רגע לפני שאתם 'מחזירים' לו, תעצרו הכל ו… תחייכו. בורא עולם שולח לכם מתנה אדירה שתציל לכם את החיים. ואל תשכחו – הכל לטובה, תמיד!