קשר ישיר

חלק ממני רצה את הדרך הקלה. לשלוח
מייל מהיר ולקבל תשובה בחזרה של מה,
איך ולמה עושים. ובינגו! כבר לא יהיו שום
טעויות. עד שהבנתי שחייב להיות כאן
קשר ישיר.
 
 
לפני שהכרתי את הרב האמיתי של חסידות ברסלב, ניסיתי בכל דרך להימנע מלערב רבנים בחיים שלי, כולל בעסקים. ואם כן, זה הסתכם בלבדוק מה יעלה בגורלה של כפית חלבית שנטמעה בכיור בשרי, או לבדוק מה אני צריכה לעשות עם כל האנשים שדופקים על הדלת ומבקשים צדקה. אבל בעניינים הגדולים, חשבתי שאני יודעת יותר מהרב המקומי, ושבעלי ואני לא טיפשים. היו לנו הרבה מאוד רעיונות ותובנות של מה אנחנו צריכים לעשות, ממש כמו אנשים 'דתיים'.
 
ואז, עלינו לארץ ישראל והכל התפרק. כל ההחלטות שחשבתי שנשמעו מאוד הגיוניות התגלו כלא הגיוניות בכלל. כל הגאווה שחשתי, האינטליגנציה שלי, הכל חזר אלי כמו בומרנג, רק בצורה כואבת, והביטחון העצמי שלי, בעיקר זה שהופגן בהחלטות שעשיתי, התמוטט כמו מגדל קלפים…
 
זה הגיע לנקודה בה הרגשתי שאני נעשית חולה, ממש סבלתי מרגעים בהם הייתי צריכה לקבל החלטה שגויה (וכמובן להאשים את השם…), עד כדי כך שהייתי מוכנה לוותר על הרעיונות שלי ולקבל הדרכה ישירה מהרב שלי.
 
זה עזר לי מאוד. הרב שמצאתי התגלה כאדם בעל תובנות מדהימות, כזה שמבין רמזים, אדם ש"מחובר" ללמעלה, כך שידעתי שכל עצה שאקבל ממנו תעזור לי על הצד הטוב ביותר. ובהתחלה, לפני שהפכתי את השם לחלק בלתי נפרד מחיי ולפני שהתחלתי לדבר איתו כל יום, את רוב ההדרכה קיבלתי מהרב שלי.
 
אבל אז, ככל שהזמן עבר, ההדרכה הפכה ליותר עמומה ולא ברורה. תשובות ישירות הפכו לרמזים נסתרים, ואפילו למצב בו לא היו תשובות בכלל. וזה היה הרגע בו התחלתי לתהות, מה קורה כאן?…
 
את הרמז העבה קיבלתי באחד הדיסקים של הרב אליעזר רפאל ברוידא, שעוסק בנושא האמונה כמובן. הרב הסביר, כי ברגע שאדם מתחיל לדבר עם השם ומבקש ממנו שיראה לו על מה הוא צריך לעשות תשובה, הוא כבר לא יצטרך לשאול את הרב שלו מה לעשות.
 
אלא, שחלק ממני באמת רצה את הדרך הקלה. חלק ממני רצה לשלוח מייל מהיר ולקבל תשובה בחזרה של מה, איך ולמה עושים. ובינגו! כבר לא יהיו שום טעויות איומות. לא עוד החלטות שגויות. לא עוד תוצאות כושלות בהבנה לא נכונה של המסרים של השם.
 
אבל הרב שלי פשוט סירב להיות 'דרך הקיצור' שלי להשם. וכשהתחלתי פחות או יותר להבין מה קורה, הייתי עדיין מבולבלת מכל העניין.
 
האם זה לא הדבר הכי טוב לבדוק כל דבר עם הרב שלך? האם זה לא דבר טוב 'להעביר' החלטות 'גדולות' לאישורו של הרב? כי איך יכולתי לדעת אם אני עושה את הדבר הנכון? כי כמו כולם, גם לי יש יצר הרע, והוא תמיד 'מתלבש' ברעיונות טיפשיים כאילו היו מצוות המאה. בלי בדיקה כפולה עם הרב שלי, איך יכולתי לדעת אם אני באמת עולה על הדרך הנכונה?
 
זה המשיך להציק לי עד ששמעתי שיעור של הרב ארז משה דורון. הוא דיבר על הטעות של עם ישראל כאשר שלחו מרגלים לתור את ארץ ישראל.
 
המרגלים חזרו עם דיווחים קשים ואיומים על הארץ, ותוכנית הכניסה לישראל, בעקבות זאת, נדחתה בארבעים שנות נדודים במדבר. לא הדבר 'המושלם' כמובן, וגם לא זה שהיה על פי התוכנית המקורית של השם.
 
והרב דורון שאל שאלה: למה משה רבינו לא אמר לעם ישראל לא לשלוח מרגלים? הרי הוא ידע שהסוף יהיה מר, למה לא למנוע מהם את זה, לחסוך ארבעים שנה במדבר ולהיכנס ישירות לארץ ישראל בלי הדיווחים של המרגלים?
 
עם ישראל סמכו על משה רבינו בעיניים עצומות. הם אחזו בכל מילה שהוציא מפיו. ואם היה מתערב ואומר להם לא לשלוח את המרגלים, הם לא היו שולחים אותם. נקודה.
 
חוץ… חוץ מהעובדה שמשה רבינו היה לוקח מהם את חופש הבחירה. והרי כל הבריאה נבראה בשביל חופש הבחירה של האנשים, ולזכות ביכולת לבחור בעצמם את הדבר הנכון והטוב.
 
ברגע ששמעתי את דבריו של הרב דורון, פתאום הבנתי למה זה קשה לקבל 'תשובות ישירות' מהרבנים שלנו. זה לא בגלל שהם לא יודעים – הם יודעים. זה לא בגלל שהם לא רוצים לומר לנו – הם כן רוצים. זה גם אפילו לא בגלל שהם לא רוצים לשמוע – כולנו יודעים מהי האמת כשאנו שומעים אותה, ואנחנו בדרך כלל שמחים לקיים ציווי ברור ממנהיג רוחני שמוביל אותנו בדרך הנכונה.
 
אבל אם הם היו אומרים לנו מה לעשות, הם היו לוקחים מאיתנו את האפשרות לטעות. ואם לא נוכל לטעות, לא נוכל לצמוח ולגדול מהטעויות. ואם לא נוכל לעשות טעויות, לא נצליח להשקיע את המאמצים הנדרשים לתקן אותן. לא תהיה לנו מוטיבציה לעבוד על הקשר שלנו עם השם ועל מידות הנפש שלנו.
 
בקיצור, נהיה אנשים מושלמים שחיים חיים מושלמים, אבל נהיה רחוקים מרחק מיליוני קילומטרים ממה שהשם רוצה. השם רוצה שנבחר בעצמנו. כן, לרוב אנחנו בוחרים בדבר הלא נכון – ולרוב מדובר בתוצאות גדולות בבחירה שכזו. אבל בכל פעם שאנחנו בוחרים 'נכון' – כשאנחנו בוחרים לעשות את מה שהשם רוצה מאיתנו – השכר בלתי ניתן לשיעור.
 
בכל פעם שאני בוחרת 'לא נכון' זה מעודד אותי לדבר עם השם עוד ועוד, ולהשקיע עוד מאמצים, עד שאני מבררת ומגיעה לדבר 'הנכון'.
 
זה לא קל. זה מצריך מאמצים רבים, הרבה חיפושים פנימיים, בדיקה פנימית קפדנית מאוד של מה קורה בתוכי – אבל זה מה שהשם רוצה!
 
אז בפעם הבאה שאתם שולחים מייל עם שאלה ומקבלים משפט אחד כתשובה שקשה להבין, זכרו שהשם רוצה קשר אישי ישיר איתכם. אנשי הרוח – רבנים וגדולי הדור, תמיד שם כדי להדריך אותנו, לעזור לנו, והם עושים עבודה מדהימה. אבל הם לא שם כדי לעשות את העבודה הקשה שאנחנו צריכים לעשות. הם לא יכולים לחיות את החיים שלנו. הם לא יכולים להחליט כל דבר בשבילנו. והם לא יכולים 'להרוויח' את השכר הרוחני בקבלת החלטות שאנחנו צריכים לעשות, במיוחד אם מדובר בהחלטות נכונות.
 
רק אנחנו יכולים לעשות את זה, עם הרבה תפילה והמון סבלנות, והרבה עזרה מהאחד והיחיד – השם יתברך.