שבת הגדול

אשרינו עם ישראל, שהקב"ה כל הזמן מעסיק אותנו במצוות מעורר אותנו ומחזק אותנו לאורך כל מעגל השנה בזמנים ובמועדים מאירים ומיוחדים על מנת לקרב אותנו אליו. רק עכשיו טבלנו באור הפורים וכבר עומדים אנו ערב יום ההולדת של עם ישראל, ימי חג הפסח הקדושים!

לפני כל חג צריכים לחזור ולהזכיר לעצמנו את דברי האר"י הקדוש, שכל יום טוב, חג או מועד אינם רק תזכורת של מה שהיה בעבר, אלא שבכל חג, באותו תאריך בכל שנה מאיר אותו האור שהאיר בימים ההם. כל אותה הארה מופלאה, כל הניסים והנפלאות שנעשו אז וכל התיקונים והקדושות שנשפעו בימים ההם, חוזרים ויורדים ונשפעים לעם ישראל בכל שנה ושנה באותו הזמן. ואף על פי שהאור יורד לכל עם ישראל, כל אחד ואחד זוכה לקבל את האור כפי מה שמכין את עצמו בהכנה דרבה בלימוד ובתפילות לקבל את האור. לכן צריך כל אחד ואחת להיות חכם, ולא לשקוע רק בהכנות הגשמיות ולהגיע לחג סחוטים ועייפים, אלא להשקיע זמן ללמוד למה ניתן לזכות בימים קדושים אלה, ולעשות מהלימוד דיבורים של תפילה והתבודדות, ואז גם ההכנה הגשמית תאיר ותקבל משמעות אחרת.

האור הגדול של חג הפסח מתחיל בשבת הגדול, כמו שאומר מרן בשו"ע סי' ת"ל: שבת שלפני הפסח קוראין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו. ולכן כאשר מגיע שבת הגדול שבה היו ניסים גדולים לעמ"י יכולים לזכות גם בזמן הזה באותה שבת לפעול ניסים ונפלאות בכלליות ובפרטיות מכיוון שהזמן מסוגל לכך. ואומר בעל חידושי הרי"מ זיע"א, שלשבת הגדול יש את הכוח כמו הכוח של כל שבתות השנה ביחד, שזה כוח עצום לתת סיוע לכל אדם לקבל קדושה וטהרה שפע של אמונה ושמחה. לכן נקראת שבת הגדול, כי יש בה את הכוח של כל חמשים השבתות של השנה.

והנה מגיע הלילה הגדול, ליל הסדר, לילה אחד בשנה, וכתוב בכתבי האריז"ל שבזמן יציאת מצרים היו שקועים בני ישראל במ"ט שערי טומאה, ואם ה' היה מאיר עליהם את האורות כסדר ובהדרגה לא היה ניתן להוציאם ממצרים, כי הקליפות היו נאחזות בהם ביותר ולא היו מניחות אותם לצאת, אבל ה' יתברך ברחמיו שינה גם את הטבע הרוחני ואת הסדר של האורות בשמים והאיר עליהם אור גדול מאוד, ששום קליפה ושום טומאה לא יכולה לפגום ולקלקל אותו, על מנת לבטל את כל כוח הקליפות, ולהוציאם מארץ מצרים. ולכן גם בכל שנה ושנה בליל הסדר שהוא ליל יציאת מצרים יורד אור עצום וגדול מאוד, וכל אחד יכול לזכות בקלות לחזור בתשובה שלימה ולפעול ישועות והחכם עיניו בראשו להכין את עצמו כראוי לקבל את השפע הרוחני הגדול הזה ולהצטייד בכוחות וברצונות לכל השנה כולה.

ר' ברוך ממז'יבוז' מסביר מה העומק בכך, שבזמן גאולת מצרים ה' פסח על הפתחים של בני ישראל: הפתח מרמז להתעוררות התשובה מצד האדם הנקראת 'התעוררותא דלתתא', שבלי התעוררות מצד האדם הקב"ה לא יכול כביכול להשפיע לו אורות רוחניים של תשובה וקדושה כמו שכתוב: 'פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם', אך בליל הסדר פסח ודילג ה' על פתחי בני ישראל, דהיינו שהשפיע עליהם התעוררות מלמעלה גם בלי שום פתח והתעוררות מצד האדם. ולכן אם בכל השנה רוצה אדם לעשות תשובה הוא חייב לפתוח פתח, דהיינו שההתחלה וההתעוררות תהיה מצדו, אבל בליל הסדר ה' מדלג על הפתח, שאפילו אם אין לאדם שום התעוררות מצד עצמו, ה' מדלג על הפתח ומשפיע לו שפע גדול של התעוררות ופותח לו מלמעלה שערים נשגבים, וצריכים לטעון לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ר' ברוך אמר, שאתה פוסח על הפתח. תפסח ותדלג על הפתח שלי ותעורר אותי מאתך, בהתעוררות גדולה להתקרב אליך.

וכן צריכים לבקש לזכות להתעוררות של רצונות וכיסופין כי הלילה הזה נקרא בתורה 'ליל שימורים', והמילה 'שימורים' היא מלשון רצונות בבחינת 'ואביו שמר את הדבר', שהיה הקב"ה יושב ומצפה לגאול אותנו, ולכן צריכים בלילה זה שכולו התחדשות נפלאה לזכות לחדש את הרצונות והכיסופין להתקרב ולהידבק בה' יתברך. 

בלילה הזה כתוב 'ועברתי בארץ מצרים' ומובא בהגדה, שה' אומר, אני בעצמי יורד, אני ולא מלאך, אני ולא שליח, וזה לילה של יראה גדולה וגילוי שכינה, כמו שאין בשום זמן בשנה. ומובא בזוהר שהקב"ה וכל פמליה של מעלה באים להשתתף בסדרי ישראל ולשמוע את השבח הנפלא של יציאת מצרים. לכן בזמן קדוש זה שהמלך יורד אלינו אפשר וצריכים לבקש מהמלך ישירות כמו שיודעים כולם את מה שמובא בספרים הקדושים על המילים בהגדה: "וכאן הבן שואל את אביו" שזה הזמן שכל אחד ואחד יכול לשאול ולבקש מאביו שבשמים, וכמו שכאן בארץ זה הזמן שהאבא עונה לבניו כך גם ה' יתברך עונה לכל אדם ואדם, ואמנם אלו דברים ידועים ומוכרים לכל אחד אבל כדאי לזכור ולהתעורר מחדש להבין ולנצל את ההזדמנות הנפלאה שבלילה קדוש זה.

ולכן הלילה הזה מסוגל לפעול את כל הישועות, ניסים ונפלאות ורפואה למחלות הכי קשות. וכן ניתן לפעול בלילה זה פקידת עקרות, כמו שדרשו רבותינו בגמרא על הפסוק "והיה עלהו לתרופה" ופירשו, 'להתיר פה אילמים ולהתיר פה עקרות', ומסביר רבנו הקדוש שכשנפתח הפה של האילמים, שזה בחינת פסח שהוא מלשון 'פה סח' או אז נפתח גם פה עקרות ונעשה פקידת עקרות. והעיקר הוא לזכות לתשובה שלימה, לאמונה שלימה לקדושה ולטהרה וליראת שמים ולשמחה אמתית. 

ולא לשכוח את עיקר המטרה והחיוב של הלילה, שהוא מצוות "והגדת לבנך", וידוע ומפורסם שר' עקיבא מעולם לא אמר הגיע עת לקום מבית המדרש, רק בערב פסח היה מזרז את כולם להשכיב את הילדים לישון, כי ר' עקיבא ידע את הערך של הלילה הקדוש הזה, שבו כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. וכל אחד יכין סיפורים יפים ופשוטים שמושכים את לב הילדים, וכל מיני הפתעות ופרסים לילדים, כדי שיישארו ערים ופעילים במהלך הסדר.

והחכם עיניו בראשו לראות להכין את השולחן ואת הכול מבעוד מועד כבר לפני בדיקת חמץ. והיום, שיש מקררים, זה הרבה יותר קל ופשוט, צריכים לראות לא להגיע עם ההכנות לרגע האחרון ולא להסתובב בקניות בערב פסח, ואפילו מי שיושב ולומד צריך לדעת שהמצווה שלו ביום זה היא להשכיב את הילדים, ולישון גם הוא בעצמו ובני ביתו כדי שבערב פסח כולם יוכלו לנוח ולא יגיעו לשולחן הסדר סחוטים ושחוטים. וכל אחד, לאחר שזכה לערוך את הסדר עם בני ביתו, יהיה חכם ללכת להתבודד ולחטוף את הלילה הגדול הזה ולנצל אותו לפעול ישועות גדולות.

אבל העיקר מה שצריכים לעורר ולהזכיר בכל שנה שנה הוא, שאמנם טרחנו והכנו ותכננו כבר הכול, ואנו מצפים שהכול ילך כפי מה שאנחנו מבינים, אבל לפני הכול ההתחלה של הסדר היא אמונה. כל אחד צריך לעשות מצדו את הכול שיהיה כסדר אבל הרבה פעמים ה' רוצה אחרת ואסור להתבלבל, אלא לבטל את רצונו לרצון ה' יתברך. התחלת הסדר היא לא 'קדש' אלא ההתחלה היא מהאמונה, לקבל הכול באמונה, הילדים רבים, צורחים ומשתוללים, האישה לא הספיקה להכין הכול, האורחים מאחרים, לא הפרישו חלה מהמצות, נשבר בקבוק יין או כל דבר אחר – ההתחלה היא ללכת עם אמונה להגיד: ככה ה' רוצה, ולומר תודה רבה לה' ולטפל בכל מה שצריך לטפל בחיוך וברגיעות.

גם אצלי בבית הייתה שנה, שבה הכול היה מוכן והילדים ישנו והתפללנו מוקדם ועשינו הכול כדי להתחיל את הסדר מה שיותר מוקדם, אך האורחים התפללו במקום אחר ואחרו מאוד והיינו צריכים להתחזק באמונה, שליל הסדר שלנו מתחיל בהמתנה לאורחים, ובשנה אחרת האורחים איבדו את המפתח לדירה, ואמרתי לילדים שליל הסדר שלנו מתחיל בלחפש את המפתח. נכון שכל אחד היה רוצה אחרת אבל ה' רוצה שתהיה סבלן ותבטל רצונך באמונה ובאהבה.

יש לי תלמיד ששמע בשיעור שהסדר מתחיל מאמונה, בליל הסדר הוא הגיע לביתו לאחר התפילה הארוכה וההלל וראה שאשתו, שהייתה עייפה מכל ההכנות הרבות, החליטה לנצל את הזמן ולנוח, וכל הבית מוצף במים. אשתו התעוררה ונבהלה מאוד כי חששה שהוא יכעס עליה וש"הלך" להם כל ליל הסדר, אבל ה' עזר לו והוא הבין שזה הניסיון שלו, ושה' רוצה שליל הסדר הזה יתחיל עם מגבים ועם בית מוצף. ואשתו הופתעה מאוד שראתה אותו מתחיל לגרוף את המים החוצה תוך כדי שהוא שר, רוקד ומודה לה' בלי כעס ובלי הקפדות, ורק לאחר מספר דקות ארוכות גילה שאחד הילדים פתח את הברז של מכונת הכביסה בזמן שאשתו הייתה ישנה וגרם להצפה, הוא סגר את הברז, ולקח לו יותר משעה עד שיכול היה להתחיל את הסדר, אבל בזכות העמידה בניסיון סיפר לי התלמיד שלא היה לו כזה ליל סדר כל החיים.

לכן כל אחד, שעושה מצדו את כל ההשתדלות להתכונן לסדר כראוי, שיכין את עצמו גם לקבל את ההנהגה של ה' כפי שינהיג אותו באותו לילה קדוש. כל מי שזכה לעמוד בניסיונות בליל הסדר – מניסיונות קטנים שהילדים שפכו את היין ועד לניסיונות מורכבים וקשים יותר – מעיד שדווקא באותה שנה זכה לאור נפלא, הרבה יותר מבכל שנה רגילה, שבה הכול הלך לו כסדר.

ואסיים בעוד סיפור שקרה לאחד התלמידים שלי, שאביו היה מאושפז בבית חולים, והמשפחה תיאמה עם הנהלת בית החולים לבוא ולהיות עם הסבא בליל הסדר. מהנהלת בית החולים נמסר שאין צורך להביא שום דבר ושהכול מוכן ומסודר. והם לתומם חשבו שהם יגיעו למקום מסודר עם שולחן ערוך, אך הם הופתעו למצוא מקום קטן עמוס בעגלות של חולים בלי מקום לזוז, והכול היה בלגן אחד גדול. התלמיד הזה זכר את השיחה שלי, שליל הסדר מתחיל מאמונה, ולכן אמר לילדים, שהסדר שלהם היום הוא לעזור לחולים שהם לבדם ואין אתם בני משפחה, ומיד התארגנו הוא והילדים, לעבור מחולה לחולה לעזור לו ולשמח אותו במה שאפשר, ולאחר כמה שעות כאשר כמעט כל החולים עלו בחזרה למחלקות שלהם, הופיע יהודי והביא אתו שפע של מאכלים והם התחילו לארגן את ליל הסדר של עצמם, והם זכו ליל סדר כמו שרק מי שעמד בניסיון יכול לקבל, חוויה חד פעמים שנחרטה עמוק בילדים ובכל המשפחה.

שנזכה כולנו, כל עם ישראל לזכות לאור הפסח הקדוש, לגילוי האמונה הנפלא של חג הפסח, ונזכה עוד השנה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבניין בית המקדש ובגאולה השלימה.