שער הזכירה פרק ו – ל תשרי

 

ועוד מצאתי תירוץ לקושיא הנ"ל בסדר דבר שבקדושה בשם בספר הקנה, וזה לשונו: ראה והבן שכל המוציא לשון הרע מפיו נידון בצרעת וגו’, אמר לו , רבי, אם כן כל ישראל יהיו מצורעים, שהרי בעוון לשון הרע גלו ישראל וכו’, אמר לו, שקולה העניות כצרעת, והרי הוא עני הנמסר בידי אדם [פירוש, ועל ידי זה יוסר ממנו הגאוה שהיא על פי רוב הסיבה העיקרית ללשון הרע כמו שכתב רבנו יונה בשערי תשובה (שער ג) וכמו שיבואר אם ירצה השם לקמן, וגם הוא ירא לדבר עליהם מיראתו פן יוודע הדבר ולא ייטיבו עימו]. ועיין שם עוד עניין נורא בזה. וכן כתוב בתיקוני זוהר שעוון זה גורם חס ושלום לעניות. על כן מי שרוצה לחיות בטובה ישמור עצמו.

 

 

 

 

 

ולהבין המשך המאמר, שכנסת ישראל אמרה "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו" ונצטערה על זה שאינו מקבל תפילתה, ואמר להם, מה אתם מבקשים שאמחול, והשיבה שאינה מבקשת רק על דברי עוונות שגברו ממנה, שתלתה הסיבה שאינו מקבל תפילתה הוא משום חטא הלשון שחטאו בדיבורים אסורים. (דרשות בית הלוי, דרוש ט"ו).