שער הזכירה פרק ח – ח מרחשון

 

ויותר מזה מצאנו במדרש אגדת בראשית (פרשת בראשית ב, ו), לעתיד לבוא הכל מתרפאין, ונחש אין מתרפא, וכשם שנחש אין לו רפואה, כך האומר לשון הרע על חברו אין לו רפואה לעתיד לבוא, שנאמר (קהלת ט, יא): "אם ישוך הנחש בלא לחש, כן אין יתרון לבעל הלשון"^*).

 

וגרסינן נמי בפרקי דרבי אליעזר (פרק נג) כל המלשין את חברו בסתר, אין לו רפואה (צריך לומר אין לו חלק לעולם הבא), שנאמר (תהלים קא, ה): "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית" (פירוש, לחלוטין כמו שנאמר בערכין (טו, ב)) וכתוב אחר אומר (דברים כז, כד): "ארור מכה רעהו בסתר".

 

דע לך שהוא כן: בוא וראה הנחש שהלשין בין הקב"ה ובין אדם ועזרו (פירוש, אשתו) אררו הקב"ה שיהיה עפר מאכלו, שנאמר (בראשית ג, יד): "ועפר תאכל כל ימי חייך" (פירוש, כמו ששם כתוב כל ימי חייך, ובודאי הכוונה, שלא יתרפא אף לימות המשיח, כמו שאמרו בברכות (יב, ב) ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח, אף כאן אין לו רפואה תמיד) וכזה ראיתי גם כן בספרים הקדושים שהמספר לשון הרע מזונותיו מתמעטין, כנחש שנתמעט מזונותיו.

 

^*)הג"ה. וכתוב במדרש רבה פרשת וירא (פרשה כ) אמר רבי לוי: לעתיד לבוא הקב"ה נוטל את עובדי כוכבים ומזלות ומורידן לגיהנום, ואומר להם: למה הייתם קונסין את בני. והן אומרין לו: מהם ובהם היו באין, ואומרין לשון הרע איש על חברו. והקב"ה נוטל אלו ואלו ומורידן לגיהנום.

 

 

 

 

 

מעשה ברוכל אחד, שהיה מחזר והיה מכריז ואומר: מאן בעי סם חיים [פירוש: מי רוצה לקנות סם חיים]. אודקין עליה וכו’ [פירוש: הביטו עליו] רבי ינאי וכו’ [ו]אמר ליה: סק להכא זבון לי [פירוש: אמר לו רבי ינאי בוא עלה לכאן, מכור לי]. אמר ליה: לאו אנת צריך ליה [פירוש: אין אתה צריך לו]. אטרח עליה סליק לגביה [פירוש: הטריחו רב ינאי בהפצרות, עד שעלה אליו] הוציא לו (הרוכל) ספר תהלים, הראה לו: "מי האיש החפץ חיים". מה כתוב בתריה (אחרי זה)? "נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב". אמר רבי ינאי: אף שלמה מכריז ואומר "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו". (מדרש רבה פרשת מצורע).